פתיחת התפריט הראשי
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

שורשיה של תעשיית הטקסטיל בישראל בשנות ה-20 של המאה העשרים. היא הגיעה לשיא פריחתה בשנות ה-60 וה-70, שבמהלכן העסיקה רבבות עובדים. בסוף שנות ה-70 החלה התעשייה להצטמצם, בעקבות התחרות הגוברת של עבודה זולה בחו"ל. בשנת 2016 מנה ענף הטקסטיל כ-10,000 עובדים, שרבים מהם עוסקים בשיווק תוצרת שמיוצרת בחו"ל. התעשייה כוללת ייצור חומרי גלם (בדים, חוטים וכדומה) ומוצרים מוגמרים (ביגוד, מצעים ועוד).

היסטוריהעריכה

בשנת 1924 הקימה קבוצת יזמים שמקורם בעיר לודז': משה ברלינסקי, בנימין גוטר, יצחק שינפרבר, אלעזר בראון, מאיר דנציגר ויהודה מוזס את חברת הטקסטיל "לודז'יה". בהמשך עבר המפעל לידיו של אריה שנקר. לאחר מכן הקימה משפחת רוטלוי את מפעל "רוטקס". בשנת 1934 הקים אריך מולר את מפעל "אתא", באזור שבו נמצאת כיום קריית אתא. ב-1938 עבר המפעל לניהולו של בן הדוד הנס מולר שעלה אז ארצה. המפעל הפך למפעל הטקסטיל הגדול בארץ. במלחמת העולם השנייה היה המפעל הספק הגדול ביותר של בגדים לצבא הבריטי במזרח התיכון.

ב-1933 הקים התעשיין שמואל זקס את מפעל "משי זקס" לאריגת בדים. לידו פעל מפעל "ארגמן" לצביעת בדים בשותפות של זקס ואברהם קליר.

ב-1938 הוקם בפרדס כץ בית החרושת "אלד" לסריגי עילית. בשנת 1947 הוקם מפעל הסריגים "דורינא",[1] ובשנת 1949 הקימו לאה וארמין גוטליב את חברת "גוטקס" לייצור בגדי ים. החברה זכתה במהלך השנים בפרסים בינלאומיים רבים. בשנות ה-50 הוקמו בעיירות הפיתוח מפעלי טקסטיל גדולים, ובהם "פולגת" בקריית גת ו"כיתן" בדימונה. בשנת 1975 הוקם בכרמיאל מפעל "דלתא גליל תעשיות" לייצור הלבשה תחתונה. המפעל זכה להצלחה רבה בישראל ובעולם, והעסיק אלפי עובדים.

בסוף שנות ה-70 ביטלה ממשלתו של מנחם בגין את מכסי המגן שהגנו על תעשיית הטקסטיל, והביאו לחשיפתה לתחרות של מוצרי יבוא זולים. מפעלים ישראלים העבירו פסי ייצור למזרח הרחוק, לירדן ולמצרים, שם נהנו מעבודה זולה, ומהסכמי ה-QIZ ופיטרו אלפי עובדים בישראל. בשנת 1985 נסגר "אתא" לאחר שנקלע למצוקה כלכלית, ו-1,000 עובדיו נותרו ללא מקום עבודה. במהלך שנות התשעים הועברו מחצית ממפעלי "דלתא גליל תעשיות" לירדן, ובשנת 2007 הועבר מפעל נוסף, מכרמיאל למצרים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה