תפוח בדבש
טבילה של תפוח בדבש היא מנהג יהודי שמקורו ביהדות אשכנז. בסדר ליל ראש השנה נוהגים לטבול תפוח בדבש ולומר ”שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה”. מנהג זה מבטא את התקווה שהשנה החדשה תהיה "מתוקה" (מטאפורית, כלומר טובה). תפוח בדבש הוא מסמלי ראש השנה.
_(6194230350).jpg) | |
| פלחי תפוח וצלוחית דבש לראש השנה | |
| מאכלים | |
|---|---|
| אופן הגשה | לאחר הקידוש |
| ברכתו | בורא פרי העץ |
המנהג נזכר לראשונה[דרושה הבהרה] בכתבי המהרי"ל (במפנה המאה ה-15), שבהם נאמר: ”מנהגא הוא לאכול אחר הקידוש בליל ראש השנה תפוחים מתוקים בדבש והוא היה מברך בורא פרי העץ על התפוח ולא יותר”.[1] לדעתו הברכה על התפוח היא עיקרו של המנהג.[2]
בתקופת הראשונים הוזכרה גם אכילה של רימון, תפוח ודגים. רק בסוף תקופת הראשונים אוחד בקרב יהדות אשכנז המנהג של אכילת הדבש עם מנהג אכילת התפוח למנהג של אכילת תפוח בדבש, שהתפשט לרבות מקהילות ישראל גם במקומות אחרים. בעקבות מנהג זה התפשט הנוהג לאכול עוגת דבש במהלך החג.
לפי רבי צדוק הכהן מלובלין, התפוח והדבש מרמזים ל"נעשה ונשמע": התפוח מסמל את ה'נעשה', כלומר את קבלת עול המצוות בגלל הציווי האלוהי עוד לפני שנשמעו, כדברי רבי חמא בר חנינא: ”למה נמשלו ישראל לתפוח - לומר לך: מה תפוח זה פריו קודם לעליו, אף ישראל - הקדימו נעשה לנשמע” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ח, עמוד א'), והדבש מסמל את ה'נשמע', כלומר הבנת דברי התורה והמשמעות שלהם. אכילת התפוח בדבש והבקשה שתתחדש שנה טובה ומתוקה מביעים את השאיפה שדברי התורה יהיו ערבים ומובנים.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אברהם אופיר שמש, צמחים מאכלים ודפוסי אכילה בספרות הברכות 2000-1492, אריאל, אוניברסיטת אריאל, 2014, עמ' 401.
- ^ שמעון שוורצקופס, מחקרים בתולדות יהודי אשכנז: ספר יובל לכבוד יצחק זימר, דניאל שפרבר ואחרים (עורכים), רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, 2008, עמ' 257.
- ^ ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק דברים לראש השנה