פתיחת התפריט הראשי

תפוקת חלב נמוכה

תפוקת חלב נמוכה היא מצב בקרב נשים בתקופת ההנקה, שבו תפוקת חלב האם היומית איננה תואמת את הצרכים התזונתיים של התינוק. תפוקת חלב נמוכה לרוב נגרמת עקב עקב הצטברות ממושכת של חלב בשד, או בעקבות ריקון חלקי בהנקה של חלב מהשד. לרוב בר מניעה, אלא אם כן נגרם עקב מצבים רפואיים אחרים, כאשר אלו בקירוב מופיעים אצל 5% מהנשים המניקות.[1] מספר תפיסות מוטעות גורמות לעיתים קרובות לכך שאמהות מניקות חושבות בשגגה שתפוקת החלב שלהן נמוכה כאשר אין בעיה בתפוקת החלב שלהם.[2] ניתן יהיה לחשוד בתפוקת חלב נמוכה כאשר תינוק יונק באופן תקין, אך איננו גדל באופן תקין, או מראה סימני התייבשות או סימנים של תת תזונה, וכאשר אין כל בעיה בריאותית אחרת לתינוק, אשר עשויה להסביר את אי הגדילה.[3] השיטה העיקרית להגברת תפוקת החלב היא על ידי תרגולים לשיפור יכולות ההנקה או על ידי שאיבת חלב או שימוש בטכניקות לחיצה על החזה להגברת תפוקת החלב. לחלק מן הנשים התרופה דומפרידון עשויה להגביר את תפוקת החלב.[4] לנשים בעלות תפוקת חלב נמוכה יש חשיבות להמשך ההנקה במקביל לשימוש בתחליפי חלב אם, מאחר שיש לכך יתרונות בריאותיים רבים על שימוש בלעדי בתחליפים.[5]

תפוקת חלב נמוכה
סיווג
 ‑ ICD-10 O92.4 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הגדרהעריכה

אישה מניקה מוגדרת כבעלת אספקת חלב נמוכה אם אספקת החלב שלה נמוכה מצרכיו התזונתיים של התינוק. משתמשים במונח זה לאחר שתהליך הפקת החלב באם מתחיל, תהליך זה מתחיל ב-30 עד 40 השעות הראשונות לאחר הלידה. אספקת חלב נמוכה נבדלת מהמצב שבו תחילת ייצור חלב האם מתעקב, מאחר שבהמשך חלב האם יעבור לייצור תקין;מקרה זה ידוע בתור אספקת חלב מאוחרת.[6]

גורמיםעריכה

אספקת חלב נמוכה יכולה להיות ראשונית (הנגרמת על ידי תנאים רפואיים או בעיות אנטומיות באם),שניונית (הנגרמת על ידי הסרת חלב באופן יסודי וקבוע מן השדיים) או שניהם. השכיחות של תפוקת חלב נמוכה ראשונית אינה ידועה, אבל מוערך כי שיעורה מגיע על ל-5% מהנשים.[1] גורמים העשויים להפריע על הנקה סדירה ותפוקת חלב נורמלית כוללים;שימוש שלא לצורך בתרכובת מזון לתינוקות, הנקה מתוזמנת או לפי לוח זמנים (בניגוד להנקה לפי דרישת התינוק) ושימוש יתר במוצצים.[5] מצבים רפואיים בתינוק הגורמים למציצה חלשה או אחיזה לא נכונה של השד, יכולים לגרום לאספקת חלב נמוכה על ידי עיכוב באספקת החלב לתינוק.[5] מצבים אלו כוללים קשר לשון,[5] מומי לב מולדים,[5] עיכוב התפתחותי של תינוקות[5] ותסמונת דאון.[7]

הגורמים העיקריים לאספקת חלב נמוכה כוללים:

עישון של יותר מ-15 סיגריות ליום מיוחס כגורם לתפוקת חלב נמוכה.[2] תרופות רבות גורמות לפגיעה משמעותית ביכולת ייצור החלב, ביניהם התרופה פסאודואפדרין (באנגלית :pseudoephedrine) ,משתן, וכן אמצעי מניעה המכילים אסטרוגן.[10] קיים חשד כי מספר עשבי תיבול, במיוחד מרווה, עשויים לגרום לדיכוי ייצור החלב.[9][10]

מנגנוןעריכה

המנגנון הפיזיולוגי אשר אחראי על הסדרת תפוקת החלב, עדיין איננו מובן לעומק.[11] רמות גבוהות של פרולקטין חיוניות להנקה, אך עם זאת, אין התאמה בין כמות הפרולקטין בגוף לבין כמות החלב המיוצר.[4]דבר שנצא כי הוא משפיע על כמות החלב המיוצרת הוא פפטיד הנקרא FIL, פפטיד זה מעכב ייצור של חלב כל עוד קיים חלב בשד.[11] לאחר שהחלב הופק ונאגר בחזה, לא ניתן להפחית את כמות החלב, אלא אם מוציאים אותו בעקביות ויסודיות מהחזה.[4] ניתוח או פציעה בחזה יכולים אף הם להפחית את כמות החלב בחזה.[3]

אומדןעריכה

הסיבה הנפוצה ביותר להפסקת הנקה היא אמונתה של האישה כי אספקת החלב שלה איננה מספיקה.[4] במקרים רבים כאלה, אספקת החלב דווקא תקינה.[2] לאחר מספר שבועות או חודשים של הנקה, מתרחשים שינויים אשר יכולים להיתפס בעיני האם בתור ירידה באספקת החלב, כגון: החזה מרגיש רך יותר ( שינוי תקין לאחר 1–3 חודשים), דרישות תכופות יותר של התינוק לינוק, זמן ההנקה מתקצר, קוליק, התפיסה שהתינוק מרגיש שבע יותר לאחר אכילת תרכובת מזון לתינוקות והאטה בגדילת התינוק לאחר שלושה חודשים.[2]

כדי להעריך האם אספקת החלב אינה מספיקה, יש להשתמש בפרמטרים איכותיים כגון:

  • תינוק בן 3–5 ימים, אמור לתת צואה בין 3–4 פעמים ביום ושתן 3–5 פעמים ביום .[3] תינוק בן 5–7 ימים, אמור לתת צואה 3–6 פעמים ביום ושתן 4–6 פעמים ביום.[3]
  • התינוק אמור להראות ערני, בעל טונוס שרירים טוב ולא מראה סימני התייבשות.[3]
  • התינוק אמור לעלות במשקל ולגדול.[3] תינוקות אשר מאבדים 5-7% ממשקל לידתם מחייבים התערבות רפואית.[12] קבלת עירוי בזמן צירי הלידה, נוטה להעלות את משקל התינוק באופן מלאכותי, דבר היכול לגרום להטעיה באחוז ירידת משקלו של התינוק.[12] תינוקות אמורים לחזור למשקל לידתם לאחר כשבועיים ולהעלות לפחות כ 150 גרם בשבוע.[2]

אם התינוק אינו מראה סימני גדילה, יש להתחשב בסיבות נוספות כגון:

מניעהעריכה

השבוע הראשון לאחר הלידה הוא התקופה החשובה ביותר לתחילת הפקת החלב.[3]עשרת הצעדים של היזמה להקמת "בתי חולים ידידותיים לתינוקות" (אנ') מתארים מספר צעדים מטעם בית החולים אשר עשויים לתרום לפיתוח טוב של אספקת החלב של האם, לדוגמה התרה לאמהות ולתינוקות להישאר יחד 24 שעות ביממה ומתן הנחיות וליווי בזמן ההנקה על ידי צוות מקצועי.[13]שימוש בתחליפי חלב אם או בתרומות חלב אם מומלצים לשימוש רק במצב שהוא הכרחי מבחינה רפואית.

קיימת התאמה בין הנקה בימים הראשונים לחיי התינוק ולבין תפוקת חלב גבוהה.[3]יש להאכיל תינוקות כאשר תינוקות מראים סימני רעב.[14]נפוץ כי בחצי השנה הראשונה לחייהם, לתינוקות יהיה צורך להאכלה במהלך הלילה.[3]לרוב בימיו הראשונים של התינוק זמן ההנקה הממוצע ינוע בין 10 ל-15 דקות.[14]

אם תינוק איננו מסוגל לינוק, יש לספק את החלב המופק עצמאית (משאבה או לחיצות ידניות), עד שעתיים מרגע הפקת החלב, ולפחות 8 פעמים ביממה.[15]

טיפולעריכה

רצוי להתחיל בניסיונות טיפול להגדלת אספקת החלב מיד לאחר האבחון מאחר שקשה להחזיר את המצב לקדמותו.[1] הטיפול העיקרי להגדלת אספקת החלב הוא להגביר את התדירות של ניקוז החלב מהחזה וכן הגברת גירוי החזה.[5] נמצא כי לאמהות לילדים המסוגלים לינוק באופן תקין, הטיפול הראשוני שעליהן לבצע הוא שיפור טכניקת ההנקה.[4] אם אחיזת התינוק בשד איננה מיטבית, שיפור האחיזה עשוי לעזור לתינוק לינוק כמות חלב גדולה יותר.[4] עיסוי עצמי של החזה מומלץ עבור הגברת רפלקס פליטת החלב והגברת זרימתו.[4] חלק מהמומחים ממליצים על שימוש במשאבת חלב לאחר כל הנקה לשם יציאת כמות חלב גבוהה יותר מה שיעודד את ייצור החלב.[5] אם התינוק איננו מסוגל לינוק באופן תקין, מומלץ לשאוב את החלב בצורה ידנית או בעזרת משאבת חלב.[4]

מומלץ לאמהות המשתמשות בתרופות וצמחי מרפא לקבל הנחיות לשימוש בטיפולים, שכן אלו עלולים לדכא את ייצור החלב.[4]מומלץ כי אישה הסובלת מתפוקת חלב נמוכה תעבור בדיקות גופניות מקיפות לבדיקת גורמים אפשריים למצב,[4]אך עם זאת, מקצוענים ויועצי הנקה רבים אינם מפנים לבדיקות אלו.[1]

תרופות וצמחי מרפאעריכה

מומחים רבים להנקה ויועצי הנקה ממליצים להשתמש בתרופות או בצמחי מרפא אשר אנשים סבורים כי הם עשויים להגביר את תפוקת החלב.[4] בשנת 2010 נערך מחקר אקראי, כפול-סמיות, מבוקר על ידי תרופת דמה אשר הראה כי דומפרידון הגביר את ייצור החלב אצל אמהות לפגים.[16][4] מחקר קטן נוסף הראה כי רק חלק מהנשים הגיבו לדומפרידון והשאר לא.[4] בחלק מצמחי המרפא, ביניהם גרגרנית יוונית וגדילן מצוי, נעשה שימוש מסורתי ונרחב על מנת להגביר את אספקת חלב האם,[5][4] עם זאת, אין מספיק ראיות מדעיות לאישוש יעילותם של צמחי מרפא להגברת תפוקת חלב אם.[17] נוהלי העבודה של האקדמיה להנקה בנוגע לתפוקת חלב נמוכה טוענים כי אין ראיות מדעיות מבוססות לכך שניתן להגדיל את תפוקת החלב בעזרת צמחי מרפא אך עם זאת, חלק מהחומרים עשויים להיות שימושיים במקרים מסוימים.[4]

הזנה משלימהעריכה

אם אספקת חלב האם איננה מספיקה, מומלץ להשתמש בתרכובת מזון לתינוקות או אף בחלב של אם תורמת, על מנת שהתינוק יקבל כמות מספקת של חומרי מזון. רצוי להשתמש בתרכובות המזון לתינוקות מיד לאחר ההנקה ולא במקומה.[5] לרוב השימוש בתרכובות המזון יורד בהדרגה כאשר תפוקת החלב חוזרת לתקינותה.[4] במקרים מסוימים, במיוחד כאשר תפוקת החלב נמוכה מסיבות רפואיות כמו למשל מחסור ברקמה בלוטית, שימוש בתרכובות המזון לתינוקות לטווח ארוך הוא הכרחי.[18] לנשים אשר מתקשות להניק, מומלץ להניק במידת האפשר במקביל לשימוש בתרכובת מזון לתינוקות, דבר המציע יתרונות רבים על פני שימוש בתרכובות המזון לתינוקות בלבד.[5]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • שלי גת, עינת טלמון, ורד לב, המדריך הישראלי להנקה, עם עובד, 2016.
  • Powers, N. G. (1999). Slow weight gain and low milk supply in the breastfeeding dyad. Clinics in perinatology, 26(2), 399-430.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 M. R. Neifert, Prevention of breastfeeding tragedies, Pediatric Clinics of North America 48, 2001-4, עמ' 273–297
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 Lisa Helen Amir, Breastfeeding--managing 'supply' difficulties, Australian Family Physician 35, 2006-9, עמ' 686–689
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 3.13 3.14 Kent, Jacqueline C.; Prime, Danielle K.; Garbin, Catherine P., "Principles for Maintaining or Increasing Breast Milk Production", Journal of Obstetric, Gynecologic, and Neonatal Nursing 41(1), 2012, עמ' 114-121 doi: 10.1111/j.1552-6909.2011.01313.x
  4. ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 4.10 4.11 4.12 4.13 4.14 4.15 4.16 Academy Of Breastfeeding Medicine Protocol Committee, ABM Clinical Protocol #9: Use of galactogogues in initiating or augmenting the rate of maternal milk secretion (First Revision January 2011), Breastfeeding Medicine: The Official Journal of the Academy of Breastfeeding Medicine 6, 2011-2, עמ' 41–49 doi: 10.1089/bfm.2011.9998
  5. ^ 5.00 5.01 5.02 5.03 5.04 5.05 5.06 5.07 5.08 5.09 5.10 5.11 N HURST, Recognizing and Treating Delayed or Failed Lactogenesis II, Journal of Midwifery & Women's Health 52, 2007-11, עמ' 588–594 doi: 10.1016/j.jmwh.2007.05.005
  6. ^ Lawrence, Ruth A, Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 833
  7. ^ Lawrence, Ruth A., Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 497
  8. ^ Lawrence, Ruth A., Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 589
  9. ^ 9.0 9.1 Lawrence, Ruth A., Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 355
  10. ^ 10.0 10.1 Lawrence, Ruth A., Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 390-392
  11. ^ 11.0 11.1 Lawrence, Ruth A., Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 78
  12. ^ 12.0 12.1 Lawrence, Ruth A., Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 258-260
  13. ^ Lawrence, Ruth A, Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 278-279
  14. ^ 14.0 14.1 .Lawrence, Ruth A, Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 246-247
  15. ^ Lawrence, Ruth A., Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 909-910
  16. ^ Lawrence, Ruth A., Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 389-390
  17. ^ Alessandra N. Bazzano, Rebecca Hofer, Shelley Thibeau, Veronica Gillispie, A Review of Herbal and Pharmaceutical Galactagogues for Breast-Feeding, The Ochsner Journal 16, 2016, עמ' 511–524
  18. ^ Lawrence, Ruth A., Breastfeeding : a guide for the medical profession, Philadelphia, PA: Elsevier, Eighth edition, 2016, עמ' 836