תפילה לשלום המלכות

תפילה יהודית למען שלום המלך או השליט

תפילה לשלום המלכות, המוכרת גם לפי פתיחתה הנותן תשועה למלכים[1], היא תפילה יהודית הנאמרת בציבור לכבוד המלך ומשפחת המלוכה.

תפילה לשלום המלכות מתוך מחזור למועדי ה', לונדון, 1860 לכבוד המלכה ויקטוריה, אלברט אדוארד הנסיך מוויילס, הנסיכה מוויילס וכל משפחת המלוכה.
תפילה לשלום הקיסר וילהלם השני ואשתו אוגוסטה ויקטוריה, מתוך מחזור שנדפס בשנת 1910
תפילה לשלום המלכות מתוך סידור הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, תפלת כל פה, משנת 1950.
תפילה זו היא לכבוד המלכה (יוליאנה), המלכה האם (וילהלמינה), הנסיכות, ראש העיר אמסטרדם וחברי מועצת העיר.
על פי המסורת נאמר הקטע המתייחס למבורכים בפורטוגזית - אף על פי שחברי הקהילה אינם דוברים שפה זו כבר מאות שנים.
תפילה בעד הממשלה, מתוך "סדר תפלות ישראל", בהוצאת כנסת הרבנים באמריקה, 1946 (נוסח קונסרבטיבי)

מקור התפילהעריכה

במסכת אבות נאמר: "רבי חנינא סגן הכהנים אומר הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו".[2] הדברים מבוססים על הפסוק בירמיהו: "וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל ה', כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם" (ירמיהו, כ"ט, ז'). רבי דוד אבודרהם, בספרו (דיני קריאת התורה) כותב: "ונהגו להתפלל למלך ולברך לשם שיברכהו ויאמצהו על אויביו"[3].

באחת ממגילות ים המלח שנמצאו בקומראן זוהה קטע כמכיל תפילה לשלומו של יונתן המלך, הוא אלכסנדר ינאי, שמלך כמה דורות לפני רבי חנינא סגן הכהנים[4].

תפילות מיוחדות חוברו במהלך השנים לכבוד שליטים שונים בעקבות אירועים מיוחדים. בין השאר, חוברה תפילה לכבוד מריה תרזה על ידי רבי יחזקאל לנדא ("הנודע ביהודה"), רבה של פראג[5], וכן לכבוד פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה על ידי רבי מרדכי בנט, רבה של ניקלשבורג וחבל מוראביה[6]. במרוקו, נשאו היהודים תפילה לשלומו של הסולטאן חסן הראשון, שנודע ביחסו האוהד כלפיהם[7]. את נאום הזכייה שלו בפרס נובל לספרות סיים ש"י עגנון בתפילה קצרה לשלום המלך גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה[8].

נוסח התפילהעריכה

התפילה מתחילה בהתייחסות לה' ומשבצת שני קטעי פסוקים המתחילים ב"הנותן": "הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה" (תהילים, קמ"ד, י') ו"הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה" (ישעיהו, מ"ג, ט"ז). יש שאמרו ([9] ) שהבחירה בפסוקים אלו אינה מקרית ומרמזת לפסוקים העוקבים, בהתאמה: "פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" ו"יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ". על פי הסבר זה, התפילה בנוסחה הגלוי מתפללת לשלום המלכות אך מרמזת לבקשה להצלה מידי מלכויות העמים ולמעשה מהווה קללה ומשקפת תפילה בעלת מגמה הפוכה לחלוטין מהתפילה לשלום מדינת ישראל.

ואכן, לא תמיד משקף נוסח התפילה את יחס היהודים לשלטונות ולהפך. לדוגמה, בסידור שפת אמת, רעדלהיים תרצ"ח, הנוסח הוא כך:[10]

"אנא אב הרחמים מקור הברכות, אתה משביח שאון גלים ובידך פקודת נפש כל חי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה יהי נא חסדך עם ארץ מולדתנו ארץ גרמניא ירום הודה לרפאות את שברה, לקוממה להאדירה לשכללה לחזקה ביתד בל תמוט לעולם. הסר מנאות ארצה דבר וחרב ורעב ויגון, למען ינוחו כל בניה בשלוה והשקט וכל משחית לא יקרב לאהליהם לא ישמע קול שוד בגבולנו בהשביתך מלחמות עד קצה הארץ להשיב איש אל גפנו ותחת תאנתו במהרה תושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל וכן יהי רצון ונאמר אמן."

אמירת התפילהעריכה

התפילה הייתה מקובלת בקהילות האשכנזים וברוב קהילות הספרדים, ובחלק מקהילות התימנים. נהגו לאומרה בתפילת שחרית של שבת ושל ימים טובים לאחר קריאת התורה, יקום פורקן ומי שברך לקהל. נהוג ששליח הציבור אומר את התפילה בקול רם, תוך שהוא מחזיק בידו את ספר התורה. את שמות בני משפחת המלוכה ותואריהם נהוג לציין, הן בדפוס והן בעל פה, בשפה המקומית ולא בעברית. בקהילה הספרדית של אמסטרדם אומרים את התפילה בכל יום בו קוראים בתורה (גם בימות החול) לפני הוצאת ספר תורה. בקהילות ספרדיות רבות נהוג לומר את התפילה כחלק מתפילות מי שברך רבות הנאמרות לאחר תפילת כל נדרי ביום הכיפורים.

כיום התפילה נאמרת בארצות אירופה. בארצות הברית היא נאמרת בהרבה מקומות, אלא שבמקום ההתייחסות למלך ומשפחתו מסתפקים בהתייחסות ל"כל ראשי הממשלה ויועציהם" או "כל שרי המדינות האלו", או עם התייחסות לנשיא וסגן הנשיא.[11] במשבר הקורונה בשנת 2020 בתי הכנסת נסגרו למשך חודשיים ימים ולאחר שנפתחו כל הבתי כנסת בארצות הברית לאחר הכרזת הנשיא דונלד טראמפ שזה צורך חיוני הרבה בתי כנסת חדשו את אמירת הנותן תשועה כהוקרה לנשיא.

במאי 2020, פרסמה הקהילה היהודית באיחוד האמירויות את הנוסח שלהם ל"תפילה לשלום המלכות".[12]

בברית המועצות הודפסו סידורים בהם הופיעה תפילה למען ברית המועצות, מגינת השלום בעולם.

במדינת ישראל לא התקבלה תפילה זו בשל מגמותיה השליליות כלפי השלטונות, בתחילת ימי המדינה נדפסו נוסחים המברכים את נשיא מדינת ישראל ומאוחר יותר חוברה תפילה לשלום המדינה הנאמרת בקהילות רבות בישראל ובמקצת הקהילות מחוצה לה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על יסוד הפסוק: "הנותן תשועה למלכים, הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה." (תהילים, קמ"ד, י')
  2. ^ משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב'
  3. ^ דוד אבודרהם, ‏אבודרהם, מהדורת ורשה, תרל"ח, לז:, באתר HebrewBooks
  4. ^ אסתר וחנן אשל ועדה ירדני, "חיבור מקומראן ובו קטע ממזמור קנד ותפילה לשלומו של יונתן המלך וממלכתו", תרביץ ס, ג, עמ' 295–323.
    חנן ואסתר אשל, "התפילה לשלומו של יונתן המלך, מזמור קנד והפשר לישעיה י", תרביץ סז, א, עמ' 121–130, תשנ"ח
  5. ^ כפי שנזכר בשו"ת "נודע ביהודה" (מהדורה קמא, סימן פ"ח, ד"ה מכתבך מן): "תקבל נוסח התפלה שיסדנו לשלום המלכות".
  6. ^ התפילה מועתקת בתוך "תולדות מוהר"ר מרדכי בנט", (דפוס ראשון: אפען, תקצ"ב 1832), טארנא, תרפ"ט שנכתבו על ידי בנו יעקב (הקרוי אבריל) בנט.
  7. ^ יוסף (ג’ורג’) הררי.‬, תולדות יהודי אל מגרב, חולון: הוצאה עצמית, ה'תשל"ד 1973, עמ' 121
  8. ^ "אני טרם אכלה את דברי אתפלל תפילה קצרה. הנותן חכמה לחכמים ותשועה למלכים, לאין שיעור חכמתכם ירבה וינשא את מלככם, בימיו ובימינו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח. ובא לציון גואל ושמחת עולם ליושביה והתענגו על רוב שלום, כן יהי רצון, אמן." (נוסח הנאום באתר פרס נובל).
  9. ^ אהרן ארנד, פרקי מחקר ליום העצמאות, רמת גן, תשנ"ח, עמ' 181
  10. ^ יהודית תידור באומל, קול בכיות : השואה והתפילה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן תשנ"ב, עמ' 112.
  11. ^ עיין לדוגמה בסידור ארטסקרול מהדורת ה-RCA.
  12. ^ איחוד האמירויות: תפילה בעברית למנהיגי המדינה, m.ynet.co.il

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.