תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

מבנה תפילת ערבית של שבת דומה לתפילת ערבית רגילה. היא פותחת בברכו, לאחריו נאמרות קריאת שמע וברכותיה, חצי קדיש, תפילת עמידה (בנוסח מקוצר לשבת), קדיש תתקבל, עלינו לשבח וקדיש יתום. בנוסף כלולות בנוסח תפילת השבת תוספות מיוחדות לשבת, כדוגמת פרשת 'ויכולו' וחזרת הש"ץ מקוצרת.

תוספות והשמטות בתפילהעריכה

ברכות קריאת שמעעריכה

בניגוד לתפילת יום חול, מושמטים פסוקי 'והוא רחום' הנאמרים קודם ברכו.[1] על פי נוסח ספרד קודם לברכו נאמר הקטע 'כגוונא' מהזוהר.

בנוסח האיטלקים, יש נוסח מיוחד לחלק מהברכות של ברכות קריאת שמע לשבת[2].

ברכת השכיבנו, הברכה האחרונה של ברכות קריאת שמע כוללת חתימה מיוחדת לשבת: "(ה)פורש סוכת שלום עלינו, ועל כל עמו ישראל, ועל ירושלים", וזאת במקום החתימה הרגילה בימות החול: "שומר עמו ישראל לעד". בחלק מהקהילות נהוג להוסיף את פסוקי 'ושמרו בני ישראל את השבת' (ספר שמות לא, טז-יז) לאחר ברכת השכיבנו, בעוד קהילות אחרות רואות בכך הפסק, ונמנעות מאמירת התוספת. סיבת השינוי בחתימת ברכת השכיבנו והוספת פסוקי 'ושמרו' מוסברת בכך שהיא באה לסמל שהשבת שומרת על עם ישראל, ועל כן אין צורך בבקשה לשמירה כמו ביום חול.[3]. סיום הברכה קודם החתימה ("כי אל שומרנו... ושמור צאתנו...") מושמט בנוסח הספרדים והתימנים, אך נאמר בנוסח האשכנזים, האיטלקים ופרובאנס. בנוסח רומניא, השמיטו את רוב נוסח הברכה ואמרו "השכיבנו יי אלהינו לשלום והעמידנו מלכנו לחיים ולשלום ופרוס עלינו סכת שלומך. בא"י הפורס סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלם עיר הקדש".[4]

ברוב הקהילות, אומרים אחרי השכיבנו את פסוקי "ושמרו בני ישראל את השבת".[5] הם לא מופיעים בתכלאל הישן (אולם נתאמצו בתקופה מאוחרת על ידי רוב קהילות התימנים) ולא בנוסח קטלוניה, וכן הגר"א ואדמו"ר הזקן בטלו את אמירתם משום חשש הפסק, ולכן הם לא נאמרים לא אצל חסידי חב"ד, ולא אצל רוב קהילות נוסח אשכנז בארץ.

תפילת עמידהעריכה

תפילת העמידה של שבת היא תפילה מקוצרת בת שבע ברכות הכוללת את שלוש הברכות הראשונות והאחרונות של תפילת עמידה, כאשר ביניהם נאמרת ברכה מיוחדת לתפילה זו שתוכנה הוא הציווי על שבת בבריאת העולם. הברכה כוללת את הקטעים: "אתה קדשת", פרשת "ויכולו" (בנוסח תימן אומרים רק את הפסוק האחרון שלה; במנהג איטליה המקורי, חסר פסקה זו באמצע התפילה, ונאמרת רק אחרי התפילה.[6]), "ישמחו במלכותך" (לפי חלק מהנוסחים) ו"רצה (נא) במנוחתנו" (שני החלקים הראשונים ייחודיים לתפילה זו).

נוסח חילופי ל"אתה קדשת" הוא "מאהבתך ה' אלהינו", שמופיע בסדר רב עמרם גאון[7]. נוסח זה מופיע בתוספתא[8], ומופיע גם במסורת הארץ ישראלית הקדומה[9], שנתקבלה בישיבות בבל, ונדחתה רק בראשית ימי הביניים. שרידים לה נשתמרו באשכנז[10], והיא עדיין נאמרת על ידי חלק מהאיטלקים[11]. קיימת התאמה בין ראשית הברכה "מאהבתך" לחתימתה "וישמחו בך ישראל אוהבי שמך" הנהוגה בחלק מהקהילות.

אם בשבת חל גם יום טוב (אך לא חול המועד), תפילת העמידה היא תפילת עמידה של יום טוב, תוך אזכורים קצרים לשבת במהלכה. במקרה כעין זה פרשת 'ויכולו' לא נאמרת בתוך תפילת העמידה.[12]

המקור לאמירת פרשת 'ויכולו' באמצע התפילה הוא בגמרא:

דאמר רב המנונא, כל המתפלל בערב שבת ואומר 'ויכולו' - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית

[13]

לאחר תפילת עמידהעריכה

לאחר תפילת העמידה אומר כל הקהל יחד עם החזן פעם שנייה את פרשת "ויכולו" (בראשית ב א-ג), בפעם זו בקול ובציבור (בחלק מקהילות הספרדים נהוג להקדים ולהוסיף את המילים: "יום השישי" לפני אמירת פרשת "ויכולו"). כאשר יום טוב חל בשבת, תפילת העמידה של ליל שבת היא תפילת עמידה של יום טוב, ואז זו הפעם היחידה בה נאמר 'ויכולו'. אמירת 'ויכולו' זו נועדה להיות כעדות בציבור, ועל כן המתפלל ביחידות אינו אומרה[14], וכן נוהגים עדות אשכנז. הספרדים נוהגים לאומרה גם ביחידות, אך יש שנוהגים לאומרה כקורא בתורה[15].

אחר 'ויכולו', אומר שליח הציבור את ברכה מעין שבע, ברכה מיוחדת לתפילה זו הכוללת את תוכן תפילת העמידה בקצרה (בחלק מהקהילות, הציבור מצטרף לאמירת חלק מהברכה). אמירת ברכת מעין שבע תוקנה במקורה עקב חשש סכנה לאנשים שישארו אחרונים בבית הכנסת, בזמן שבתי הכנסת היו מחוץ לשטח המיושב, והיא נועדה להאריך את התפילה על מנת שכל המתפללים יסיימו את התפילה יחדיו. תקנה זו בתוקפה גם כיום, למרות שבתי הכנסת נמצאים בשטח המיושב, אך בשל הסיבות לתיקונה היא נאמרת דווקא במניין במקום קבוע, ולא ביחיד או במניין מזדמן (עקרון זהה נוהג גם כלפי 'מזמור לדוד ה' רועי' שנאמר לאחריה, לפי חלק מנוסחי התפילה).[16] לאחר ברכת מעין שבע אומר הש"ץ קדיש תתקבל.

על פי נוסח ספרד[17] ונוסח הספרדים לאחר קדיש זה אומר הקהל את הפרק "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר" (תהילים כג), ובסיומו אומרים חצי קדיש נוסף (למנהג הספרדים, קדיש יתום). לאחר הקדיש, אומר החזן שוב ברכו.

ישנם מקומות בהם נאמר פרק המשניות במה מדליקין[18] אחרי קדיש תתקבל שבסוף תפילת ערבית, אך ברוב המקומות בארץ ישראל הפרק נאמר אחרי קבלת שבת.[19]

יש מקומות שמקדשים בבית הכנסת אחרי קדיש תתקבל (או אחרי במה מדליקין)[20], אבל ברוב המקומות בארץ נוהגים שלא לקדש בבית הכנסת[21]. בסיום התפילה אומרים את עלינו לשבח (לפי נוסח רוב קהילות האשכנזים אומרים לאחריו "קדיש יתום").

בקהילות אשכנזיות רבות שרים לאחר התפילה את הפיוט אדון עולם או יגדל אלהים חי[22]. קהילות ספרדיות רבות שרות את הפיוט יגדל אלהים חי. ובחלק מקהילות גאורגיה, נוהגים לומר גם את פיוט "בר יוחאי" בניגון מיוחד.

מנהגים שוניםעריכה

בקרב חלק מהקהילות הספרדיות נהוג להקדים אמירת "לשם ייחוד", ופסוקים נוספים. בקרב חלק מקהילות גאורגיה נהוג להוסיף גם קטע זה, (שמהווה מעין "רשות" לחצי קדיש הנאמר בנוסח הספרדי טרם תפילת ערבית לשבת): "השיבה לי ששון ישעך, ורוח נדיבה תסמכני. הראנו ה' חסדך, וישעך תתן לנו. קומה עזרתה לנו, ופדנו למען חסדך. בהיוועדם בבית מועדם, ובגרונם רוממות אל. להקדיש את קדוש יעקב, ואת אלהי ישראל. ישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא".

דינים שוניםעריכה

בטור ובשולחן ערוך מובא כי יש להקדים את תפילת ערבית של שבת מעבר לרגיל בימות החול[23]. במידה ונערכת קבלת שבת מוקדמת, ניתן להתפלל את תפילת ערבית עוד לפני זמן כניסת שבת ושקיעת החמה, היות שעל המתפללים כבר חלה תוספת שבת.

אם טעה וסיים את ברכת "השכיבנו" בנוסח של יום חול - "שומר עמו ישראל לעד" ונזכר מיד (בתוך כדי דיבור), יתקן ויאמר "(ה)פורש סוכת שלום...", ואם שהה פרק זמן ארוך יותר, לא ניתן לתקן את החתימה ויצא בדיעבד.

אדם שלא התפלל את תפילת ערבית של שבת יכול לצאת ידי חובתו על ידי הקשבה לברכת מעין שבע מהחזן,[24] משום שתפילת ערבית היא רשות במקורה, ולכן הקלו בכך.[25]. ויש מפקפקים בדין זה.[26]

כלליעריכה

בניגוד לתפילות יום חול הנערכות במקומות רבים בכמה מניינים מצומצמים ולעיתים בחדרים צדדיים של בית הכנסת, קבלת שבת ותפילת ערבית של שבת נערכות לרוב במניין מרכזי אחד באולם המרכזי של בית הכנסת. בתפילה משתתפים כל הגברים, כולל ילדים קטנים, וחלק מהנשים. בתפילה זו משתתף גם ציבור מסורתי רב. במקומות רבים סיום התפילה הוא גם מפגש חברתי לא־רשמי של מתפללי בית הכנסת בפתח בית הכנסת, המברכים זה את זה בברכת 'שבת שלום' ומשוחחים זה עם זה.

לאחר תפילת ערבית נערך בבתים קידוש וסעודת ליל שבת. ישנו מנהג (כיום נפוץ בעיקר בחו"ל) לערוך קידוש בבית הכנסת בסיום תפילת ערבית.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אך בנוסח קטלוניה אמרו פסוקים אלו כרגיל.
  2. ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' קיז ואילך.
  3. ^ יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן רס"ז, סעיף ז' יש לציין שבסידור רס"ג, מהדורת דודזון, עמוד קיא, וכן במחזור ארם צובה, מופיע ברכת יראו עינינו אחרי פסוקים אלו.
  4. ^ מחזור רומניא, ויניציאה רפ"ג, דף כד ע"א.
  5. ^ ובסידור רס"ג ונוסח ארם צובא, אמרו אחרי פסוקים אלו את קטע יראו עינינו.
  6. ^ עיין במחזור קמחא דאבישונא, בולוניא ש"א, עמ' 51 שמאריך לתרץ מנהג זה.
  7. ^ סדר רב עמרם גאון (הרפנס) סדר שבתות. "ומאהבתך ה' אלהינו שאהבת את ישראל עמך ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך, נתת לנו ה' אלהינו את יום השביעי הגדול והקדוש הזה באהבה. לגדולה ולגבורה לקדושה למנוחה לעבודה ולהודאה לאות ולברית ולתפארת ולתת לנו ברכה ושלום מאתך."
  8. ^ תוספתא ברכות ג יא
  9. ^ סידור נוסח ארץ ישראל/תפילת שבע (ערבית שבת)
  10. ^ "גלגולו של נוסח התפלה בעמידה בליל שבת" מאמר מאת יצחק (אריק) זימר, בתוך סיני קג (תשמ"ט).
  11. ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' ח בהקדמה, ועמ' קכב בסידור עצמו שמביאים את שתי הנוסחאות.
  12. ^ וכן הוא בנוסח איטליה בכל שבת.
  13. ^ ועיין במחזור קמחא דאבישונא הנ"ל שלומד את הגמ' בצורה אחרת.
  14. ^ יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן רס"ח, סעיף ט"ו
  15. ^ ילקוט יוסף (שבת א רסז טז)והאור לציון (ב יט ד) אומר שלא צריך כקורא בתורה
  16. ^ יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן רס"ח, סעיף י"ז
  17. ^ חוץ מחסידות צ'רנוביל לכל ענפיה שאומרים אותו קודם הקידוש בליל שבת במקום בתפילה.
  18. ^ פרק ב' במסכת שבת
  19. ^ יש אמנם כמה מקומות גם בארץ שאומרים במה מדליקין בסוף ערבית, כגון בחסידות ערלוי ובכמה מקומות אחרים.
  20. ^ שולחן ערוך ורמ"א רסט:א.
  21. ^ אולם בקהילת וויען בירושלים, וכן בבית כנסת ישורון בבני ברק, ועוד כמה מקומות בארץ, מקדשים בבית הכנסת.
  22. ^ שירת יגדל אצל אשכנזים יותר נפוץ בחו"ל, אבל יש קהילות אשכנזיות גם בא"י ששרים יגדל. בקהילות רבות שרים אדון עולם בשבת ויגדל ביו"ט או להפך.
  23. ^ שולחן ערוך אורח חיים רסז, ב
  24. ^ שו"ע או"ח רסח:יג.
  25. ^ יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן רס"ח, סעיף י"ח
  26. ^ עיין משנה ברורה רסח:כח.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.