תפקידי מגדר

ציפיות ואמונות המוחלות על פרטים על בסיס מגדר
טרנסג'נדריותטרנסג'נדריות
ערך זה הוא חלק מסדרת ערכים
בנושא זהות מגדרית
עוד בנושא
פורטל להט"ב

תפקידי מגדר בחברה הם ציפיות ואמונות משותפות המוחלות על פרטים על בסיס מגדרם.

תפקידי המגדר כוללים זכויות וחובות הקשורות להתנהגות, אשר מוגדרת כהולמת לגברים ולנשים בחברה. נורמות אלו משפיעות על אופן התנהלות האדם בחיים האישיים.

תאוריות חיברות לתפקידי מגדר עריכה

יש הסבורים כי תפקידי המגדר משפיעים על ההתנהגות משום שגברים ונשים מגיבים לציפיות החברה מהם. בנוסף מרביתם גם מפנימים את תפקידיהם המגדריים. תפקידי המגדר נרכשים ומופנמים בתהליכי חיברות ויצירת זהויות מגדריות נפרדות לילדים ולילדות. כתוצאה של זהויות חברתיות שונות אלו, לנשים ולגברים יש ציפיות שונות מהתנהגותם שלהם עצמם. תהליך החיברות לתפקיד המגדרי מתחיל עוד בתקופת העוברות, לפני שהפרט נולד, וממשיך לאחר הלידה באמצעות בגדים, צעצועים, לימוד השפה ועוד. הפרט לומד ומפנים את ההתנהגות הנורמטיבית למגדרו מתוך צפייה בהתנהגות הוריו, מחנכיו, בני גילו ומתוך הסביבה באופן כללי, ומתוך תגובותיהם להתנהגותו שלו.

יש הטוענים כי הציפיות החברתיות עשויות, למשל, לעודד ילדים לפתח את הדחף האגרסיבי או התחרותי שלהם הנובע מגורמים ביולוגיים[1] (ולהפוך לגברים), ובמקביל ללמד ילדות להדחיק דחפים דומים (ולהפוך לנשים). הגברים מצידם ילמדו לדכא בתוכם כל מה שהוא עדין וסביל (ונחשב נשי). כל סטייה מהתנהגות לגיטימית למגדר עשויה להיתפס כהפרה של דפוסי התנהגות חברתיים. גברים המתנהגים בדרך 'נשית', ונשים המתנהגות בדרך 'גברית' עלולים לסבול מתגובות שליליות של סביבתם.

תפקידי מגדר בתקשורת עריכה

הטלוויזיה הפכה למקור משמעותי בתהליך רכישת הידע התרבותי בשלבי ההתפתחות השונים של האדם בעיקר אצל ילדים אשר עוברים תהליך חיברות (סוציאליזציה) בין היתר דרך הטלוויזיה. נמצא כי ילדים צופים בטלוויזיה זמן רב יותר מאשר הם עוסקים בכל פעילות אחרת במהלך היום, חוץ משינה ולימוד בבית הספר.[2] לכן לייצוג של תפקידי מגדר בטלוויזיה בכלל ובתוכניות מצוירות לילדים בפרט, יש תפקיד משמעותי בהבניה של תפיסות מגדריות אצל ילדים. אף על פי שקיימת תפיסה שאומרת שהתוכן המוצג לילדים בטלוויזיה בדרך כלל מצויר ולכן לא פוגע בילדים, מחקרים מראים שילדים קטנים עד גיל 10 מתקשים להבחין בין מציאות לדמיון ולכן לעיתים קרובות מאמינים שמה שהם רואים בטלוויזיה הוא מציאותי ולפיכך הם מחקים התנהגויות, תפקידים ומודלים שהם ראו בתוכניות מצוירות לילדים.[3]

במחקר שבחן את ייצוג תפקידי המגדר בתוכניות מצוירות לילדים נמצא כי ככלל, דמויות גבריות מופיעות בייצוג יתר. הדמויות הגבריות מוצגות בתפקידי "מנהיג" יותר מאשר דמויות נשיות. הדמויות הגבריות נוטות להיות מוצגות כחזקות, אינטליגנטיות, נערצות על הסביבה ובעיקר על הדמויות הנשיות ונוטות יותר לאגרסיביות ואלימות. לעומת זאת, הדמויות הנשיות נוטות להיות מוצגות כפחדניות, מפגינות יותר חיבה ונוטות לרומנטיקה ותפקידי תמיכה וטיפול. דרך תצוגה זו של סטראוטיפים, ילדים לומדים שלגברים יש חשיבות רבה יותר וסטטוס גבוה יותר בחברה מאשר לנשים.[2]

גורמים נוספים להבדלי תפקיד בין המגדרים עריכה

קיימים מחקרים המראים כי קיימים הבדלים בתחומי העניין בין המינים, ללא קשר להשפעות הסביבה החיצונית. גברים נוטים יותר להתעסק עם דברים מערכתיים בעוד נשים נוטות להתעסק דווקא בתחומים חברתיים. ההורמון אוקסיטוצין ממלא בין היתר תפקיד חשוב ביצירת קשרים חברתיים, בניית יחסי אמון וגילוי חמלה. הוכח כי האסטרוגן, הורמון המין הנשי, מעודד שחרור של אוקסיטוצין מבלוטת ההיפותלמוס ומעודד את קשירתו לאמיגדלה, בעוד שהטסטוסטרון, הורמון השכיח יותר אצל גברים, מדכא באופן ישיר את פעולתו של האוקסיטוצין.

מחקר שבדק את רמת הטסטוסטרון במי השפיר והשווה אותה אחר כך להתנהגות הנולד העלה שככל שרמת הטסטוסטרון גבוהה יותר כך רמת העניין של היילוד במבנים מערכתיים גדולה יותר, וככל שרמת הטסטוסטרון נמוכה יותר כך מידת התעניינותו של היילוד נמוכה יותר במבנים מערכתיים וקיימת נטייה גדולה יותר של היילוד לגילויי אמפתיה.[4] במחקר אחר הוצגו לתינוקות בני כמה חודשים תמונות של עצמים מכניים ותמונות של דמויות אנושיות. המחקר העלה שתינוקות בנות השקיעו מבטן בתמונות המציגות דמויות אנושיות ואילו הבנים השקיעו מבטם בתמונות המציגות עצמים מכניים.[5]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תפקידי מגדר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Archer J (2006), "Testosterone and human aggression: an evaluation of the challenge hypothesis"
  2. ^ 1 2 Leaper, C., Breed, L., Hoffman, L., & Perlman, C. A, Variations in the Gender‐Stereotyped Content of Children's Television Cartoons Across Genres, Journal of Applied Social Psychology
  3. ^ צור וטל, כשהיפהפיה הנרדמת הפכה לגיבורת על כל יכולה: מבט על השינויים שהתרחשו במשך שלושים שנה בדמויות נשיות בסדרות מצוירות לילדים, שנתון סמינר הקיבוצים
  4. ^ Belinda Parmar, Talking Gender Differences With Simon Baron-Cohen, Huffington Post, ‏2011-08-30 (באנגלית)
  5. ^ Warai Otoko (2014-05-26), Hjernevask - Brainwashing (Eng Sub) Part 1 - The Gender Equality Paradox, נבדק ב-2017-11-07