תפרח

מושב חרדי בצפון-מערב הנגב

תפרח הוא מושב חרדי בנגב הצפוני־מערבי על כביש 25, המשתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל ולמועצה אזורית מרחבים, בה הוא מהווה את היישוב הגדול ביותר. שמו של המושב לקוח מפסוק בספר ישעיהו: ”פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן”[3], מפני שמקימי המושב רצו שלשם המושב יהיו משמעות ורקע תנכי, כמו גם לשמות המושבים גילת ורנן באותו אזור[4].

תפרח
מראה המושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית מרחבים
גובה ממוצע[1] ‎162 מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב מושב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 2,260 תושבים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
1 מתוך 10

גאוגרפיה

עריכה

המושב נוסד בשנת 1949 על ידי עולים ניצולי השואה מרומניה והונגריה. חברי המושב שהיו לפנים חברי אגודת ישראל, הצטרפו להסתדרות[5], אך לאחר מאבק הועברו להסתדרות פועלי אגודת ישראל[6]. בשנת 1954 הצטרפו למושב קבוצת עולים ממרוקו.

שטחו של המושב הוא כ-5,000 דונם. ומתגוררות בו כ-500 משפחות, מיעוט התושבים עוסקים בחקלאות ורוב הגברים אברכים.

במקום פועלות מספר ישיבות, הגדולה שבהם היא ישיבת תושיה, מהגדולות במגזר החרדי ליטאי המונה כ-900 תלמידים, ובראשה עומדים הרב אביעזר פילץ ומייסד הישיבה הרב יעקב פרידמן. בנוסף, פועלות במקום שתי ישיבות לצעירים (בראשות הרב בצלאל גנצ'רסקי, ובראשות הרב אברהם גריינמן), בעבר, פעלה גם הישיבה קטנה בראשות הרב ישעיהו קרביץ, הישיבה הספרדית תפרח (בנשיאות הרב יצחק חיים פרץ), ישיבת דעת שלמה (בראשות הרב שלמה מנדל), ישיבת נחת רוח (בראשות הרב אבנר טוניק), ישיבת תפארת תורה לבעלי תשובה בראשות הרב אפרים סופר, וישיבה לבחורים מיוחדים בראשות הרב שלמה צבי הלל. רב היישוב הוא הרב אליהו אליעזר יעקובזון.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תפרח בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ ספר ישעיהו, פרק ל"ה, פסוק ב'
  4. ^   אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: האפרוחים הפרחים והפרֵחה, גלי צה"ל, 29 באוקטובר 2024
  5. ^ מושב עולים אדוקים הצטרף להסתדרות, דבר, 11 באוקטובר 1949
  6. ^ אהרן מרגלית ומשה גוטמן (עורך), אתהלך, הוצאת המודיע, ירושלים 2010