תקוה וינשטוק

תקוה וינשטוק
	תקוה וינשטוק, 1952
לידה	11 בדצמבר 1925; פריז, צרפת
פטירה	12 בדצמבר 2022 (בגיל 97); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1948–2022 (כ־74 שנים)
מעסיק	מעריב
בן או בת זוג	ירוחם לוריא

תקוה וַינשטוק לוריא (11 בדצמבר 1925 – 12 בדצמבר 2022) הייתה עיתונאית ישראלית, חברת מערכת "מעריב".

ביוגרפיהעריכה

תקוה וינשטוק נולדה בשנת 1925 בשם תקוה נאדיה כהן, בתם של ד"ר נפתלי כהן וצלה לבית אטינגון,^[2] ילידת רוסיה, בת למשפחה עשירה של חסידי חב"ד. הוריה נישאו בארץ ישראל ולאחר נישואיהם עברו להתגורר בפריז בירת צרפת, שם נולדה בתם. הנישואים לא עלו יפה; לאחר גירושיהם שבה אמה לפתח תקווה, ואילו אביה השתקע בצרפת.

וינשטוק גדלה בפתח תקווה. בשנת 1935 נישאה אמה לד"ר יהודה (צבי אריה) (הירש לייב) וינשטוק (לימים יששכרי) (1909–1965). וינשטוק, יליד ורשה, היה מורה בתיכון ומפקח של רשת "תרבות" העברית בפולין, מפעילי "הפועל המזרחי" שעלה לארץ ישראל ב-1926. בארץ ישראל עבד כעורך דין בתל אביב ופעל כעסקן ציבורי בענייני קק"ל וקרן היסוד.^[3]

התחנכה בבית ספר עממי במושבה ובגימנסיה "אחד העם" בפתח תקווה.^{[דרושה הבהרה]} לאחר מכן המשיכה ללימודי ספרות והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. הייתה יו"ר ויצו הצעירה.

את דרכה העיתונאית החלה ביומון "הבוקר", ובשנת 1949, כשהייתה בת 22, החלה לכתוב כתבות ופיליטונים בעיתון "מעריב".^[4] היא המשיכה לכתוב ב"מעריב" אל תוך שנות ה-80^[5] ובמשך שנים רבות הייתה חברת מערכת "מעריב" ו"את".^[6] בנוסף כתבה מדורים ב"על המשמר", ב"משמר לילדים" ועוד.

בשנת 2020 קיבלה אות יקירת העיר תל אביב-יפו.^[1]

משפחתהעריכה

נישאה לירוחם לוריא (1914–1977), משורר, מתרגם ועורך, נכדו של אהרן שלוש, ממייסדי נווה צדק. בראשית שנות ה-60 נולד בנם היחיד, יששכר (שָׂכִי) לוריא.

דודתה (אחות אמה) הייתה הפסנתרנית נדיה אטינגון-רייכרט (ובן זוגה – ישראל רייכרט, מחלוצי המחקר החקלאי בישראל).

ספריהעריכה

נמרים בעין גדי, תל אביב: י’ גולן (סדרת ברקאי לפרוזה מקורית לילדים ולנוער), תשנ"ו 1996. (ספר לילדים)
בעקבות האב האבוד; ציורים: מנחם לרון, תל אביב: חלונות, תשס"ז 2007. (סמי־אוטוביוגרפי; לבני הנעורים)

קישורים חיצונייםעריכה

מדיה וקבצים בנושא תקוה וינשטוק בוויקישיתוף

תקוה וינשטוק, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
רשימת הפרסומים של תקוה וינשטוק, בקטלוג הספרייה הלאומית
דוד תדהר (עורך), "תקוה וינשטוק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3754
ב"צ, בתו של פייר נייראק, הוא נפתלי כהן, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2007 (על הספר "בעקבות האב האבוד")
תקוה וינשטוק, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
שרון גבע, מה תקוה וינשטוק הייתה אומרת בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה

הערות שולייםעריכה

^ ¹ ² אלי אלון, העיתונאית תקוה וינשטוק מתה בגיל 97, באתר News1, ‏14 בדצמבר 2022
^ צילה וינשטוק באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
^ דוד תדהר (עורך), "ד"ר יהודה אריה צבי (הירש ליב) וינשטוק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טז (1967), עמ' 4950.
^ חמשה סבלים תימנים, מעריב, 2 בדצמבר 1949
החיים נפסקים בגיל 45, מעריב, 20 בנובמבר 1950
^ האמא של התזמורת, מעריב, 13 במרץ 1984
טיפול נמרץ, מעריב, 10 בנובמבר 1986
^ בגליון החדש של את, מעריב, 16 באפריל 1980

[אלון-1] ¹ ² אלי אלון, העיתונאית תקוה וינשטוק מתה בגיל 97, באתר News1, ‏14 בדצמבר 2022

[2] צילה וינשטוק באתר חברה קדישא ת"א–יפו.

[3] דוד תדהר (עורך), "ד"ר יהודה אריה צבי (הירש ליב) וינשטוק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טז (1967), עמ' 4950.

[4] חמשה סבלים תימנים, מעריב, 2 בדצמבר 1949
החיים נפסקים בגיל 45, מעריב, 20 בנובמבר 1950

[5] האמא של התזמורת, מעריב, 13 במרץ 1984
טיפול נמרץ, מעריב, 10 בנובמבר 1986

[6] בגליון החדש של את, מעריב, 16 באפריל 1980

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]


תקוה וינשטוק, 1952
לידה	11 בדצמבר 1925 צרפת פריז, צרפת
פטירה	12 בדצמבר 2022^[1] (בגיל 97) ישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל ישראל
תקופת הפעילות	1948–2022 (כ־74 שנים)
מעסיק	מעריב
בן או בת זוג	ירוחם לוריא