תקופת הזוגות

חכמי הזרם הפרושי ביהדות במאות ה־1-2 לפנה"ס

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים. הזוגות מכונים בספרות חז"ל בתואר "אבות העולם"[1].

תקופת הזוגות
אזור גאוגרפי ארץ ישראל
תקופה חז"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
טווח תאריכים המאה השנייה לפני הספירההמאה הראשונה לפני הספירה
תקופה קודמת אנשי כנסת הגדולה
תקופה הבאה תנאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, קיים בידול ביניהם ובין התנאים שמימי הלל ושמאי ואילך - חכמי המשנה.

הרקע ההיסטורי

עריכה

התפקיד של אב בית הדין של הסנהדרין קדם לתקופת הזוגות. מינוי חכם לתפקיד נשיא היה חדש, והחל בתקופת הזוגות. בימי הדור הראשון לזוגות הצליחו מתיוונים להשתלט על משרת הכהן הגדול. לכהן הגדול היו תפקידים לצורכי פנים ולצורכי חוץ. החכמים מינו מקרבם נשיא נאמן לתורה, שיהווה חלופה לתפקידי הכהן הגדול.

עם עזיבתה של הסנהדרין את לשכת הגזית, 40 שנה לפני חורבן הבית[2], ירד מעמדו של אב בית הדין. מכאן ואילך עמד הנשיא בלבד בראש חכמי התורה, חדל סדר זוגות והחלה תקופת התנאים.

שמות הזוגות

עריכה

רשימת הזוגות מופיעה במשנה, מסכת אבות, פרק א', ברשימת ראשי החכמים שבתקופת בית שני:

  1. יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים.
  2. יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי.
  3. יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח.
  4. שמעיה ואבטליון.
    לאחר שמעיה ואבטליון הנהיגו את העם תקופה מסוימת בני בתירה שהעבירו את ההנהגה להלל הזקן.
  5. הלל ושמאי. שמאי החליף חכם בשם מנחם שהיה בן הזוג המקורי של הלל, ולפי דברי המשנה[3] "יצא מנחם, נכנס שמאי".

החכם המנוי ראשון בכל זוג כיהן כנשיא הסנהדרין, והשני כאב בית דין של הסנהדרין[3].

מחלוקת הסמיכה

עריכה

על פי רש"י[4], הזוגות נחלקו במחלוקת הראשונה בתולדות ההלכה: המחלוקת על הסמיכה ביום טוב[5]. מחלוקת זו לא הוכרעה במשך כמה דורות, כאשר בכל דור נחלקו ביניהם הנשיא ואב בית הדין של אותו דור. יש אומרים שלנשיא או לאב בית דין יש "זכות וטו" על ההצבעה, ומכיוון שנחלקו בה הנשיאים עם אבות בתי הדין - לא הושגה הכרעה[6].

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה

 אירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל
ג'תק"ף-ג'תש"ע - תקופת הזוגות