ארבע התקופות
ארבע התקופות הוא המושג המקביל ביהדות לארבע עונות השנה המקובלות ברוב העולם. התקופות קרויות על שם חודש תחילתן: תקופת תשרי (סתיו - מזל מאזניים, מזל עקרב, מזל קשת), תקופת טבת (חורף - מזל גדי, מזל דלי, מזל דגים), תקופת ניסן (אביב - מזל טלה, מזל שור, מזל תאומים) ותקופת תמוז (קיץ - מזל סרטן, מזל אריה, מזל בתולה).[1] ארבע התקופות מוזכרות כבר בתלמוד הבבלי,[2] אך בלשון חז"ל המילה תקופה מתייחסת בדרך כלל לרגעי נקודות השוויון וההיפוך שבהם מתחילות העונות.[3] השימוש במילה תקופה לזמן תחילת רבעון מופיע כבר במגילות מדבר יהודה.[4]
הלכות ומנהגיםעריכה
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מניין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים
ההלכות הקשורות לתקופה הן עיבור השנה[5] (בזמן שלא היה לוח קבוע), כדי שפסח יחול באביב (תקופת ניסן) וחג הסוכות יחול בסתיו (תקופת תשרי), וכן זמן שאילת הגשמים בברכת השנים בחוץ לארץ וסוף זמן תעניות גשמים של יחידים.
גם ברכת החמה נאמרת בהתאם לזמן התקופה.
כמו כן יש מנהג התלוי בתקופה, והוא איסור שתיית מים בחילופי תקופות.
הגדרהעריכה
החלוקה לתקופות נועדה לשקף את החלוקה של שנה טרופית לארבע עונות. מאחר שבימי קדם לא היו נתונים מדויקים לגבי אורך השנה הטרופית, נקבעו התקופות לפי הערכות שונות של אורך השנה.
קירוב נוח לחלוקת התקופות הוא בעזרת הלוח הגרגוריאני שמבוסס על שנת החמה. לפי קירוב זה המעברים בין התקופות הם היום הארוך והקצר ביותר בשנה, ושני ימי השוויון: 21 בדצמבר (היום הקצר ביותר בשנה), 21 ביוני (היום הארוך ביותר בשנה), 21 במרץ (יום השוויון באביב) ו-23 בספטמבר (יום השוויון בסתיו).
השיטות בחישוב התקופותעריכה
בתלמוד הבבלי הוזכרה רק שיטת שמואל (מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א'), ובלוחות השנה מציינים גם את שיטת רב אדא, אולם באמת ישנן עוד שיטות, שעיקר ההבדל ביניהן הוא באורך שנת החמה, שמשפיע ממילא על אורכה של כל תקופה. בכל השיטות - למעט שיטת האסטרונומים - ישנה סטייה כלשהי, שגורמת עם השנים להפרש של ממש בזמן התקופות. להלן מסוכמות כל השיטות, אורכה של שנת החמה לפי כל שיטה, אורכה של התקופה, הסטייה מהזמן האמיתי, ותאריך התקופה בדורנו. החישובים מסתבכים בשל התארכותה ההדרגתית של היממה, הנגרמת בעיקר מן החיכוך הנוצר מן הגאות והשפל.
תקופת שמואלעריכה
שיטה זו נתקבלה משום שהיא פשוטה לחישוב, אף על פי שאינה מדויקת. לפי שיטה זו השמש כעת במעלה ה-12 במזל שור.
אורך השנה: ¼365 יום
אורך התקופה: 91 יום ½7 שעות
הסטייה לשנה: 11 דקות 15 שניות (675 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחישוב אורך השנה אינו מדויק. ואכן המפרשים דנו כיצד שמואל הביא חישוב שיש בו סטייה כה גדולה)
הסטייה בימינו: כ-15 יום (מובן בערך על פי חישוב הסטיות של כ-1,800 שנה, מאז זמנו של שמואל).
תאריכי התקופות (במאה ה-20 והמאה ה-21):
- תקופת ניסן: 7/8 באפריל
- תקופת תמוז: 7/8 ביולי
- תקופת תשרי: 7 באוקטובר
- תקופת טבת: 6/7 בינואר
אורך השנה זהה לשנה יוליאנית ולכן תקופת שמואל מקבילה ללוח היוליאני ובכל פעם שההפרש בינו ללוח הגרגוריאני גדל ביום (כל שנת 100 שאינה מתחלקת ב-400) גם תאריך התקופה מתקדם ביום.
תקופת ניסן חלה תמיד בשקיעה או בזריחה או בחצות היום או בחצות הלילה. תקופת תמוז חלה תמיד שעה וחצי אחר זמנים אלו. תקופת טבת חלה תמיד שעה וחצי לפני זמנים אלו. ותקופת תשרי חלה בדיוק באמצע שבין ארבעת הזמנים.[6] כעבור ארבע שנים התקופה נופלת שוב באותה שעה ביממה, זה נקרא מחזור קטן של חמה[7]. כעבור 28 שנה (4 × 7) התקופה נופלת גם באותו יום בשבוע, זהו אורך מחזור ברכת החמה.
| מספר
השנה |
התקופה | מספר מחזור קטן | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | ||
| 1 | ניסן | שלישי 17:39 | ראשון 17:39 | שישי 17:39 | רביעי 17:39 | שני 17:39 | שבת 17:39 | חמישי 17:39 |
| תמוז | רביעי 1:09 | שני 1:09 | שבת 1:09 | חמישי 1:09 | שלישי 1:09 | ראשון 1:09 | שישי 1:09 | |
| תשרי | רביעי 8:39 | שני 8:39 | שבת 8:39 | חמישי 8:39 | שלישי 8:39 | ראשון 8:39 | שישי 8:39 | |
| טבת | רביעי 16:09 | שני 16:09 | שבת 16:09 | חמישי 16:09 | שלישי 16:09 | ראשון 16:09 | שישי 16:09 | |
| 2 | ניסן | רביעי 23:39 | שני 23:39 | שבת 23:39 | חמישי 23:39 | שלישי 23:39 | ראשון 23:39 | שישי 23:39 |
| תמוז | חמישי 7:09 | שלישי 7:09 | ראשון 7:09 | שישי 7:09 | רביעי 7:09 | שני 7:09 | שבת 7:09 | |
| תשרי | חמישי 14:39 | שלישי 14:39 | ראשון 14:39 | שישי 14:39 | רביעי 14:39 | שני 14:39 | שבת 14:39 | |
| טבת | חמישי 22:09 | שלישי 22:09 | ראשון 22:09 | שישי 22:09 | רביעי 22:09 | שני 22:09 | שבת 22:09 | |
| 3 | ניסן | שישי 5:39 | רביעי 5:39 | שני 5:39 | שבת 5:39 | חמישי 5:39 | שלישי 5:39 | ראשון 5:39 |
| תמוז | שישי 13:09 | רביעי 13:09 | שני 13:09 | שבת 13:09 | חמישי 13:09 | שלישי 13:09 | ראשון 13:09 | |
| תשרי | שישי 20:39 | רביעי 20:39 | שני 20:39 | שבת 20:39 | חמישי 20:39 | שלישי 20:39 | ראשון 20:39 | |
| טבת | שבת 4:09 | חמישי 4:09 | שלישי 4:09 | ראשון 4:09 | שישי 4:09 | רביעי 4:09 | שני 4:09 | |
| 4 | ניסן | שבת 11:39 | חמישי 11:39 | שלישי 11:39 | ראשון 11:39 | שישי 11:39 | רביעי 11:39 | שני 11:39 |
| תמוז | שבת 19:09 | חמישי 19:09 | שלישי 19:09 | ראשון 19:09 | שישי 19:09 | רביעי 19:09 | שני 19:09 | |
| תשרי | ראשון 2:39 | שישי 2:39 | רביעי 2:39 | שני 2:39 | שבת 2:39 | חמישי 2:39 | שלישי 2:39 | |
| טבת | ראשון 10:09 | שישי 10:09 | רביעי 10:09 | שני 10:09 | שבת 10:09 | חמישי 10:09 | שלישי 10:09 | |
תאריכי תקופת שמואל בלוח העברי נעים בטווח של חודש שהתחלתו וסופו מתאחרים ביום אחד מדי כ-300 שנה. הטווח כיום:
- תקופת ניסן: כ"ז באדר ב' - כ"ח בניסן (חל לראשונה בשנת ה'תשע"ג).
- תקופת תמוז: ל' בסיוון - א' באב (חל לראשונה בשנת ה'תשע"ג).
- תקופת תשרי: ג' בתשרי (יחול רק עוד פעם אחת - בשנת ה'תתכ"ג) - ג' בחשוון.
- תקופת טבת: ה' בטבת - ו' בשבט.
תקופת רב אדאעריכה
אורך שנת החמה המיוחס לרב אדא מחושב על פי ממוצע של מחזור 19 שנות לבנה עם עיבוריהן (העיבורים בלוח העברי מסודרים במחזור של 19 שנה). מסיבה זו יש לכל אחת מארבע התקופות טווח תאריכים קבוע בשנה העברית:
| שנות המחזור | תקופת תשרי[8] | תקופת טבת | תקופת ניסן | תקופת תמוז |
|---|---|---|---|---|
| 1 | כ"ב-כ"ד אלול | כ"ה-כ"ז כסלו | כ"ז אדר-א' ניסן | א'-ג' תמוז |
| 2 | ד'-ו' תשרי | ו'-ח' טבת | י'-י"ב ניסן | י"ב-י"ד תמוז |
| 3 (מעוברת) | ט"ו-י"ז תשרי | י"ז-כ' טבת | כ'-כ"ב אדר ב' | כ"ג-כ"ה סיוון |
| 4 | כ"ה-כ"ח אלול | כ"ח-ל' כסלו | א'-ד' ניסן | ד'-ו' תמוז |
| 5 | ז'-ט' תשרי | ט'-י"א טבת | י"ג-ט"ו ניסן | ט"ו-י"ז תמוז |
| 6 (מעוברת) | י"ח-כ' תשרי | כ'-כ"ג טבת | כ"ג-כ"ה אדר ב' | כ"ו-כ"ח סיוון |
| 7 | כ"ח אלול-ב' תשרי | ב'-ד' טבת | ה'-ז' ניסן | ז'-ט' תמוז |
| 8 (מעוברת) | י"א-י"ג תשרי | י"ג-ט"ו טבת | ט"ו-י"ז אדר ב' | י"ח-כ"א סיוון |
| 9 | כ'-כ"ג אלול | כ"ג-כ"ו כסלו | כ"ו-כ"ח אדר | כ"ט סיוון-א' תמוז |
| 10 | ב'-ה' תשרי | ה'-ז' טבת | ח'-י' ניסן | י'-י"ב תמוז |
| 11 (מעוברת) | י"ד-ט"ז תשרי | ט"ז-י"ח טבת | י"ח-כ' אדר ב' | כ"א-כ"ד סיוון |
| 12 | כ"ד-כ"ו אלול | כ"ז-כ"ט כסלו | כ"ט אדר-ב' ניסן | ב'-ה' תמוז |
| 13 | ה'-ח' תשרי | ח'-י' טבת | י"א-י"ג ניסן | י"ג-ט"ו תמוז |
| 14 (מעוברת) | י"ז-י"ט תשרי | י"ט-כ"א טבת | כ"א-כ"ג אדר ב' | כ"ד-כ"ז סיוון |
| 15 | כ"ז-כ"ט אלול | ל' כסלו-ב' טבת | ג'-ה' ניסן | ה'-ח' תמוז |
| 16 | ט'-י"א תשרי | י"א-י"ג טבת | י"ד-ט"ז ניסן | י"ז-י"ט תמוז |
| 17 (מעוברת) | כ'-כ"ב תשרי | כ"ב-כ"ד טבת | כ"ד-כ"ז אדר ב' | כ"ח-ל' סיוון |
| 18 | א'-ג' תשרי | ג'-ה' טבת | ו'-ח' ניסן | ט'-י"א תמוז |
| 19 (מעוברת) | י"ב-י"ד תשרי | י"ד-ט"ז טבת | ט"ז-י"ט אדר ב' | כ'-כ"ב סיוון |
השנים לפי סדר מתקופות ניסן ותמוז המוקדמות ביותר עד המאוחרות ביותר: 8, 19, 11, 3, 14, 6, 17, 9, 1, 12, 4, 15, 7, 18, 10, 2, 13, 5, 16. הסדר לפי תקופות תשרי וטבת מתאים לשנה הקודמת (השנה מתחילה בניסן): 9, 1, 12, 4, 15, 7, 18, 10, 2, 13, 5, 16, 8, 19, 11, 3, 14, 6, 17.
לפי שיטה זו השמש כעת במעלה ה-23 במזל שור.
אורך השנה: 365 יום 5 שעות 55 דקות 25.44 שניות בערך (במדויק: 365 יום 5 שעות 997 חלקים (כל חלק הוא 1/1080 משעה) 48 רגעים (כל רגע הוא 1/76 מחלק)).
אורך התקופה: 91 יום 7 שעות 28 דקות 51.35965 שניות בערך.
הסטייה לשנה: 6 דקות 40 שניות (400 שניות) (הסטייה נובעת מכך שחשבון המחזור עם עיבור השנים אינו מדויק).
הסטייה בימינו: כ־5 ימים
תאריכי התקופות:
- תקופת ניסן: 27 במרץ (נפלה לאחרונה ב-28 בשנת 1979 ותפול לעיתים ב-26 החל משנת 2060)
- תקופת תמוז: 26/27 ביוני
- תקופת תשרי: 25/26 בספטמבר
- תקופת טבת: 26 בדצמבר (נפלה לאחרונה ב-27 בשנת 1955 ותפול לעיתים ב-25 החל משנת 2040)
תקופת רב אדא קצרה מתקופת שמואל ומשנה יוליאנית בכ-4.576 דקות ולכן התאריך נסוג עם השנים ליום מוקדם יותר. בכל שנת מאה שאין בה 29 בפברואר בלוח הגרגוריאני תאריך התקופה מתקדם ביום אחד. לאורך זמן ההתקדמות משפיעה יותר מהנסיגה.[9]
יש להעיר כי שמואל ורב אדא נחלקו - בנוסף למחלוקתם באורכה של כל תקופה - גם מהו זמנה של תקופת ניסן הראשונה (בשנת א' לבריאת העולם). לכל הדעות זמנה היה בתחילת ליל רביעי, אבל נחלקו באיזה שבוע: לשיטת רב אדא זמנה היה באותו לילה שבו היה מולד חודש ניסן (1 באפריל 3760 לפני הספירה), ולשיטת שמואל זמנה היה שבוע לפני כן (25 במרץ). למחלוקת זו אין כמובן השלכה מעשית ישירה, אלא לחישובי התקופות שבכל השנים, עד ימינו. בשנת ב'ר"ד נפלה תקופת טבת לפי שמואל כ-10 שניות לפני תקופת רב אדא (בט"ו בטבת - 25 בדצמבר 1558 לפנה"ס) ומאז תקופות שמואל מאוחרות יותר. ההפרש כיום הוא 11 ימים וכ-9 שעות.
מחזור 28 שנים של שמואל ומחזור 19 שנים של רב אדא מתלכדים יחד מדי 532 שנים (19 פעמים 28)[10]. מחזור זה נקרא בגימטריה 'תקל"ב' וסיומו נחשב בכמה מקורות לעת רצון מיוחדת[11]. למרות שמחזור תקל"ב אינו שימושי בלוח העברי אלא בלוח היוליאני לחישוב מועד הפסחא[12], בכל זאת כתבי יד עבריים מזכירים אותו כחלק מהמחזורים היהודיים[13].
התקופה על פי הרמב"םעריכה
אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות 49.6 שניות
אורך התקופה: אורך התקופה שונה מתקופה לתקופה, וכן משתנה משנה לשנה. (יש לציין שהרמב"ם אינו כותב כן במפורש, אבל כן יוצא מדבריו בפרק י"ב מהלכות קדוש החודש, ועל פי הסברו של המפרש שמסלול השמש הוא אמנם עיגול, אך הארץ אינה נמצאת במרכז המדויק).
הסטייה לשנה: כ-4 שניות
התקופה המדויקת על פי האסטרונומיםעריכה
אורך השנה: 365 יום 5 שעות 48 דקות וכ-45 שניות (מתקצרת עם הזמן)
אורכה של כל תקופה שונה, כיוון שמסלולו של כדור הארץ אינו עיגול מדויק, אלא אליפסה, ומהירותו משתנה במשך השנה:
תקופת ניסן: 92 יום 18 שעות
תקופת תמוז: 93 יום 16 שעות
תקופת תשרי: 89 יום 20 שעות
תקופת טבת: 89 יום
תאריכי התקופות: - בכל השנים התאריך זהה כמעט לחלוטין (משום שהסטייה מזערית):
- תקופת ניסן: 20/21 במרץ
- תקופת תמוז: 20/21 ביוני
- תקופת תשרי: 22/23 בספטמבר
- תקופת טבת: 21/22 בדצמבר
התקופה על פי חכמי הודו והמזרחעריכה
גם חכמי הודו חישבו את "התקופה" (שנת כוכבים), ועל פי חשבונם[14]:
אורך השנה: 365 יום 6 שעות 13 דקות
אורך התקופה:
הסטייה לשנה: 24 דקות
התקופה על פי עדת היחדעריכה
לוח השנה במגילות קומראן מבוסס על השיטה האסטרונומית שבספר מהלך המאורות:
אורך השנה: 364 יום
אורך התקופה:91 יום
הסטייה לשנה:יום 1 וכמעט 6 שעות
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- מחשבון תקופות שמואל ורב אדא
- "תְּקוּפָה (תקופות)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמודים 294–296, באתר היברובוקס
- תקופה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב ישראל יצחק הלוי איצקוביץ, תקופות השנה, באתר "דעת"
- ד"ר שלום פייגלשטוק, תקופות השנה (אורכב 28.03.2009 בארכיון Wayback Machine), באתר אוניברסיטת בר-אילן
הערות שולייםעריכה
- ^ תקופה באתר דעת
- ^ מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א' ועוד. בתלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ט"ו, עמוד א' ועוד מקורות התקופות מופיעות כלוח שנה שמשי יהודי שהתקיים במקביל ללוח העיקרי הירחי.
- ^ גד בן-עמי צרפתי, השם "תקופה" בפסיפס של ציפורי, לשוננו, כרך נ"ט, חוברת ד' (אלול ה'תשנ"ו).
- ^ נוסח מגילה 4Q324d
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"א, עמוד ב': "תנו רבנן על שלשה דברים מעברין את השנה על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א'. זמנים אלו מחושבים לפי זמן השמש הממוצע בירושלים, כלומר, בכל ימות השנה חצות בשעה 11:39:03.1 בשעון החורף של ישראל והזריחה והשקיעה בשעה 5:39:03.1.
- ^ פרקי דרבי אליעזר פרק ו'
- ^ כשכתוב אלול הכוונה לסוף השנה הקודמת
- ^ תקופת רב אדא צוברת על שנה גרגוריאנית פער של יום אחד ל-231 שנה
- ^ רבי אברהם בן עזריאל, ערוגת הבושם, חלק ג' עמוד 41. ספר הקנה, סוד ברכת הלבנה והחמה. משה הגולה מקיוב (השני), שושן סודות, דף מ"ד.
- ^ שמחה עמנואל, חשבון הלוח וחשבון הקץ: פולמוס יהודי-נוצרי בשנת 1100, ציון, כרך ס"ג (ה'תשנ"ח), חוברת ב', עמוד 150.
- ^ Dionysian period באתר אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ פירוש יוצרות של רבי שמעיה משנת ד'תת"ס, ספר עברונות משנת ה'ר"ג, ועוד רבים בגניזת קהיר.
- ^ רבי אברהם בר חייא, ספר העיבור, מאמר שלישי, שער ראשון.