תקיפה מינית בעזרת סם

תקיפה מינית המתבצעת באדם בעזרת סם

תקיפה מינית בעזרת סם היא תקיפה מינית שמבוצעת באדם, לאחר שהאדם הפך חסר יכולת להתנגד, עקב היותו תחת השפעת חומרים המשנים את הדעת, כגון לאחר צריכת אלכוהול או נטילת סם אונס. לא ניתן לדעת איזה סם אונס ספציפי היינו למטרת התקיפה, מכיוון שמדובר בעשרות סמים שונים שלא קשה להשיגם ולהשתמש בהם לצורך טשטוש בבן אדם, בנוסף אין להם טעם או ריח כך שמאוד נדיר להבחין בהם, ברגע שנכנסו למשקה אלכוהול.[1] כאשר אדם צורך סם יחד עם אלכוהול, הדבר עלול לעיתים לגרום לאובדן הכרה, או לאובדן היכולת לסרב באופן פיזי לקיום יחסי מין.[2] 75% ממקרי האונס שבוצעו על ידי אדם מוכר לקורבן, בוצעו תחת השפעת אלכוהול או סמים ובנוסף 29% מהמקרים היו מיוחסים לאנשים שלא ידעו כי נטלו סם, אלא שמו להם זאת בחשאי.[3]

סם נוזלי בשם פרפין
דוגמה לסם בשם פרפין שנמצא בתוך בקבוק וניתן להכניסו לשתייה, צבעו שקוף. 2008

אונס תחת השפעת אלכוהול היא הצורה הנפוצה ביותר של אלימות מינית כלפי נשים.[4] רוב הקורבנות של תקיפות מיניות בעזרת סם הן נשים, בעוד שרוב המבצעים של תקיפות מיניות בעזרת סם הם גברים.[5] לרוב, הפוגעים יפעלו באופן מתוכנן מראש וסדרתי[1]וכן הוכח שבמידה וקיימים עוברי אורח הם יכולים להשפיע ולהתערב, דבר הגורם לפוגע להמעיט בכוונותיו וביעילותו לבצע את המעשה.[6] מחקרים מראים כי נטילת סמים ואלכוהול ביחד מרצון מגבירה את הסיכון להיות קורבן לתקיפה מינית.[3]

הקורבן והסם עריכה

ברגע שהקורבנות משתמשות בסם הן חוות אמנזיה, הרגעה ואף אובדן זיכרון, המטרה של הפוגע היא להפחית את התנגדות הקורבן ולהרחיק את היכולת להיזכר באירוע, בנוסף גם קשה לבצע בדיקת שתן ואונס, מפני שהזיהוי והגילוי של תרופות הסם בעייתיות, ולכן הקורבן חייב לבצע בדיקות ודגימות בהקדם, מומלץ תוך 72 שעות על מנת שהבדיקה תהיה אפקטיבית. ידוע כי החומרים לתקיפה לרוב הם אלכוהול, קיין ומריחואנה אך פלוניטראזפאם, קטמין, אקסטזי גם כן קשורים לסם התקיפה המינית כי הם בעלי פוטנציאל גבוה לאמנזיה, הם גורמים לדיכאון במערכת העצבים, חולשה מוגברת ובנוסף לחוסר שליטה מוטורית וחיסונית.[7]

תוצאות התקיפה המינית בעזרת סם עריכה

התקיפה המינית גורמת לנזק בלתי הפיך מכיוון שהיא יכולה להוביל לדיכאון נשימתי, קצב לב לא סדיר ותרדמת[7] ואף לטווח הרחוק, תקיפה מינית יכולה לגרום להפרעות נפשיות שהנפוצות ביניהן: הפרעות דיכאון, סכיזופרניה והפרעת דחק פוסט-טראומטי. יש צורך בהתערבות וטיפול כדי למנוע התפתחות הפרעות אלו, בקרב מי שעבר אירוע זה.[8] בישראל קיים מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ובנוסף ביטוח לאומי מכיר בקורבנות גם אם לא הוגשה תלונה במשטרה. תקיפה מינית בעזרת סם אינה חוקית ואסורה ברוב המדינות וכמו כן בישראל.[1]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 דוברת איגוד מרכזי הסיוע - יעל שדות, כמו להחזיק עשן בכף היד - על פגיעה מינית עם סמי אונס- www.1202.org.il, באתר איגוד ומרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית
  2. ^ Drug Facilitated Sexual Assault, West Virginia Foundation for Rape Information and Services (FRIS)
  3. ^ 1 2 Caryl M. Beynon, Clare McVeigh, Jim McVeigh, Conan Leavey, The Involvement of Drugs and Alcohol in Drug-Facilitated Sexual Assault, Trauma, Violence, & Abuse 9, 2008-07, עמ' 178–188 doi: 10.1177/1524838008320221
  4. ^ Krebs, Christopher P.; Lindquist, Christine H.; Warner, Tara D.; Fisher, Bonnie S.; Martin, Sandra L. (2009). "College Women's Experiences with Physically Forced, Alcohol - or Other Drug-Enabled, and Drug-Facilitated Sexual Assault Before and Since Entering College". Journal of American College Health. 57 (6): 639–649. doi:10.3200/JACH.57.6.639-649. PMID 19433402.
  5. ^ Welner, Michael; Welner, Barbara (2008). "Chapter 23: Drug-Facilitated Sex Assault". In Hazelwood, Robert R.; Burgess, Ann Wolbert (eds.). Practical Aspects of Rape Investigation: A Multidisciplinary Approach (4th ed.). CRC Press. pp. 445–462. doi:10.1201/9781420065053.ch23. ISBN 978-1-4200-6504-6.
  6. ^ Heather Hensman Kettrey, Robert A Marx, The Effects of Bystander Programs on the Prevention of Sexual Assault across the College Years: A Systematic Review and Meta-analysis, Journal of Youth and Adolescence 48, 2018-09-27, עמ' 212–227 doi: 10.1007/s10964-018-0927-1
  7. ^ 1 2 ELENA POPE, MICHELLE SHOULDICE, Drugs and Sexual Assault, Trauma, Violence, & Abuse 2, 2001-01, עמ' 51–55 doi: 10.1177/1524838001002001003
  8. ^ Emily R. Dworkin, Risk for Mental Disorders Associated With Sexual Assault: A Meta-Analysis, Trauma, Violence, & Abuse 21, 2018-12-25, עמ' 1011–1028 doi: 10.1177/1524838018813198