תקיפת תנין
תקיפת בני אדם בידי תנינאים (תנינים, אליגטורים, קיימנים וגוויאלים) קורית באזורים חמים קרובים למים בהם מצויים תנינאים גדולים. התנינאים הגדולים הם מבין החיות הכי מסוכנות לאדם, מאחר שהם רואים באדם טרף אפשרי. עקב גודלם ונשיכתם החזקה הם יכולים להרוג במהירות.
.jpeg)
לפי הערכות מעל 1,000 אנשים נהרגים כל שנה בידי תנינים[1]. עם זאת מקרים נוספים כנראה שלא מדווחים או שלא מזוהים כתקיפות תנין.
מינים מעורבים עריכה
מרבית התקיפות נגרמו בידי 2 מינים שהם גם הזוחלים הגדולים בעולם כיום: תנין הים החי לאורך מקווי מים בהודו ודרום אסיה, דרום מזרח אסיה ובצפון אוסטרליה ותנין היאור החי באפריקה שמדרום לסהרה והוא נחשב לחיה שטורפת הכי הרבה אנשים כיום. שני המינים תוקפים והורגים מאות אם לא אלפי אנשים כל שנה (לרוב 25 עד 50 אחוז מהתקיפות מסתיימות במוות) ורואים באדם מזון פוטנציאלי נוסף על תקיפות של הגנה (בעיקר אמהות לצאצאיהם). תנין הביצות ההודי גם הורג כל שנה אנשים רבים אך בניגוד לתניני הים והיאור אינו ניזון לרוב מהקורבנות, כך שהוא תוקף בעיקר כמגננה או לשמירה על טריטוריה.
8 מינים נוספים גם הורגים אנשים אך בתדירות נמוכה בהרבה: גוויאל חקיין, אליגטור אמריקאי (האחראי ל-6% מהרוגי תקיפות תנין), קיימן שחור, תנין מערב-אפריקני, תנין אמריקאי, תנין אורינוקו, תנין מורלט ותנין קובני.
תנינים נוספים ידועים בתקיפות או בהריגת ילדים אך לא במקרה מאומת של הריגת אדם בוגר: גוויאל הודי, תנין ג'ונסטון, תנין פיליפיני, תנין סיאמי, קיימן ז'קרה, קיימן ממושקף וקיימן רחב-חרטום. ארבעת המינים האחרונים חשודים בטריפת ילדים אך זהות המינים לא הוכחה[2][3][4][5]
בתקיפת תנינים לרוב מעורבים תנינים בגודל של 2.5 עד 5 מטרים, שהם בעלי יכולת גם לזנק במהירות מהמים לעבר הגדה ולתפוס טרף בלסתותיהם וגם בעלי עוצמה מספיקה להריגה. תקיפות לא קטלניות נרשמו בתנינים עד לגודל 3 מטרים, אשר לעיתים התקיפו להגנה ולא לטריפה.
התקיפות ודרכי התגוננות עריכה
לרוב התקיפה של התנין היא ממארב המתבצע מתחת למים או בקרבת הגדה כשהתנין בלתי נראה לטרפו, דומה לגזע עץ או מסתווה במים. התנין מחכה לרגע מתאים, מזנק באמצעות זנבו החזק ומנסה לחטוף טרף במרחק קטן מהמים. אם הוא תופס את הטרף הוא מפעיל עוצמת נשיכה חזקה מאוד כשהלסתות ננעלות על הקורבן. התנין גורר את הטרף למים והורג אותו בהטבעה או בגלגול מסחרר (הידוע בשם "גלגול המוות") הקורע את איבריו. גם אם הקורבן מצליח לברוח הוא עשוי לסבול מאובדן דם וממחלות זיהומיות משיני התנין.
מספר תקיפות נגרמות בתנאי שבי כתוצאה ממאלפים לא זהירים או מהופעות בהם אומנים מנסים להכניס ראשים לפה התנין מבלי להינשך על ידו.
מאחר שהתקיפה מתבצעת ממארב והלסתות מפעילות כוח רב קשה לחזות או להתגונן מהם אף לא בעזרת עזרה מאנשים אחרים. ההגנה העיקרית היא על ידי הכאת עיניו או תוכן פיו של התנין, מה שישכנע אותו לפעור את הלסת ולנסות לברוח מהמים. בנוסף ישנם אזורים הידועים לשמצה עקב תקיפות ידועות או נוכחות תנינים גדולים. עם זאת באזורים רבים באפריקה אנשים חולקים את מקווי המים עם תנינים. לעיתים מתקינים מחסים או גדרות מאולתרות כדי למנוע תקיפה של תנינים בגודל בינוני.
במספר פארקים ונהרות ישנם [שומרי פארקים שתפקידם לבקר את גודל התנינים וכמותם כדי למנוע מתנינים גדולים להתרבות יותר מדי.
ראו גם עריכה
- גוסטב - תנין יאור גדול שהרג כ-300 אנשים.
- הקרב על האי ראמרי - חלק מהמערכה על בורמה בה הותקפו 1,000 חיילים יפנים בידי תניני ים ורק מחצית מהם שרדו. עם זאת חוקרים רבים טוענים שחיילים רבים נהרגו מטביעה או מירי ונאכלו בידי התנינים רק לאחר שמתו.
לקריאה נוספת עריכה
- Michael Garlock, Killer Gators and Crocs: Gruesome Encounters from Across the Globe, Globe Pequot Press, 2006 (Google Books)
קישורים חיצוניים עריכה
- Crocodilian Attacks (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Lydia Ramsey, These are the world's deadliest animals, Business Insider
- ^ CrocBITE, Worldwide Crocodilian Attack Database: Siamese crocodile, 1 January 1928
- ^ CrocBITE, Worldwide Crocodilian Attack Database: Broad-snouted caiman, 20 January 1886
- ^ CrocBITE, Worldwide Crocodilian Attack Database: Spectacled caiman, 18 January 2015
- ^ CrocBITE, Worldwide Crocodilian Attack Database: Yacare caiman, 3 October 2017