תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)

תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, המוכרות בשם המקוצר תקנות יו"ש, הן תקנות שעת חירום שהותקנו על ידי שר הביטחון, משה דיין, ב-2 ביולי 1967, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, לשם הסדרת המצב המשפטי שנוצר כתוצאה משליטת ישראל בשטחים שבתפיסה לוחמתית בעקבות מלחמה זו. באותה עת נגעו התקנות לאזורים: רמת הגולן, יהודה ושומרון, רצועת עזה וסיני. התקנות הן עיקר הבסיס החוקי לתחולת המשפט והאכיפה הישראליים בשטחים אלה, והן מסדירות את הממשקים המשפטיים של המדינה עם אזרחיה המתגוררים ביהודה ושומרון, ועם רשויות האזור.[1]

תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967
Emblem of Israel.svg
פרטי החוק
תאריך חקיקה 2 ביולי 1967
תאריך חקיקה עברי כ"ד בסיוון ה'תשכ"ז
חוברת פרסום קובץ התקנות 2069, 4 ביולי 1967, עמ' 2741
נוסח מלא הנוסח המלא
תאריך פקיעה 15 בפברואר 2023

על פי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט וסעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה שהחליף אותו, תקנות שעת חירום הן בעלות תחולה זמנית בלבד, ולכן מפעם לפעם מוארך תוקפן בחוק המיועד לכך (המכונה חוק יו"ש). התקנות הורחבו ושונו לעיתים, בין השאר לשם התאמתן לשינויים בשליטת ישראל בשטחים אלה (כיום הן חלות רק על יהודה ושומרון). שינוי משמעותי במיוחד הוכנס לאחר הסכמי אוסלו, ובו פרק המסדיר את שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית והתאמות נוספות (בעיקר "סימן ב' – שטחי המועצה הפלסטינית").[2][3]

החוק האחרון שנחקק להארכת תוקפן של התקנות, האריך את תוקפן עד 30 ביוני 2022. ב-30 ביוני חוקקה הכנסת העשרים וארבע חוק לפיזורה ולהקדמת הבחירות. בשל כך, נדחה באופן אוטומטי מועד פקיעת התקנות ל-15 בפברואר 2023, שלושה חודשים מיום כינוסה הצפוי של הכנסת העשרים וחמש.

היסטוריה חקיקתיתעריכה

בשטחים הנמצאים בתפיסה לוחמתית של ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים, המשיך לחול הדין שנהג בהם קודם לכיבושם, כלומר הדין המצרי ברצועת עזה ובסיני, הדין הירדני בשטחי יהודה ושומרון והדין הסורי ברמת הגולן. חוקי מדינת ישראל לא חלו בשטחים אלה, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי), חוקים ייעודיים לשטחים אלה, ופקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי.[4] ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית.[5]

ב-2 ביולי 1967 התקין שר הביטחון, משה דיין, את תקנות שעת חירום (עבירות בשטחים המוחזקים — שיפוט ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967,[6] לשם הסדרת המצב המשפטי שנוצר כתוצאה משליטת ישראל בשטחים שנכבשו. במהלך השנים השתנה שם התקנות פעמים אחדות, כדי לשקף את השינויים בשטח שעליו חלות התקנות, ובשם שהעניקה ישראל לשטח זה.

מטרותיהן של התקנות הוצגו בדברי ההסבר להצעת חוק להארכת תוקפן:

(1) לעזור לבתי המשפט הצבאיים, שהוקמו בשטחים המוחזקים בידי צבא­ הגנה לישראל מחוץ לגבולות המדינה, לבצע את תפקידם, וזאת במתן סמכות ליועץ המשפטי לממשלה להורות על העברת אדם הנמצא בישראל לידי שלטונות צבא­ הגנה לישראל בשטחים המוחזקים, כדי שיועמד שם לדין בבית משפט צבאי בעבירה על צווים של המפקד הצבאי (תקנה 4);
(2) להעניק לשוטרים סמכויות חקירה בישראל וסמכויות אחרות לגבי עבירות שהן בני ­עונשין בבתי המשפט הצבאיים בשטחים המוחזקים (תקנה 3);
(3) לאפשר חבישתם של תושבי ישראל בבתי סוהר בישראל לביצוע עונש מאסר שהוטל עליהם בבתי המשפט הצבאיים האמורים ואת גבייתם בישראל של קנסות שהוטלו בבתי המשפט הצבאיים.
מטרה אחרת של התקנות הייתה לאפשר לבתי המשפט בישראל לשפוט תושב ישראל, שבשטחים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל עבר עבירה שהייתה בת עונשין אילו בוצעה בישראל (תקנה 2).[7]

תוקפן של תקנות שעת חירום אלה הוגבל לחודשים מעטים, ולכן אישרה הכנסת, ב-25 בדצמבר 1967, את החוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (עבירות בשטחים המוחזקים - שיפוט ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967,[8] שהאריך את תוקף התקנות עד סוף 1968, תוך החלפת ניסוחן בנוסח מורחב, שענה על שלל בעיות בנוסח המקורי.[7]

בהמשך לכך הוארך תוקפן של התקנות מפעם לפעם, לתקופה נוספת של שנה או שנתיים, ומאוחר יותר לתקופה של חמש שנים. בפעם אחרונה הוארך תוקף התקנות ביוני 2017 לחמש שנים,[9] והוא חל עד א' תמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022).[10]

בתחילת שנת 1978 שונה שמן של התקנות לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, רמת הגולן, סיני ודרום סיני - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967.[11]

שינויים טריטוריאליים בחלות התקנותעריכה

בעקבות חקיקתו, בסוף 1981, של חוק רמת הגולן, שקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן", הושמטו המילים "רמת הגולן" משמן ומתחולתן של התקנות.[12]

בעקבות נסיגת צה"ל מסיני הושמטו המילים "סיני ודרום סיני" משמן ומתחולתן של התקנות.[13]

בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות הושמטו המילים "וחבל עזה" משמן ומתחולתן של התקנות, והן קיבלו את שמן הנוכחי: תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967.[14]

המחלוקת על הארכת תוקף התקנות בשנת 2022עריכה

תוקף התקנות הוארך בחוק עד א' בתמוז ה'תשפ"ב (30 ביוני 2022).[9] בדומה לממשלות קודמות, גם ממשלת ישראל השלושים ושש הייתה מעוניינת בהארכת תוקף התקנות, ולכן קידמה הצעת חוק בנושא שהגישה הממשלה הקודמת בשלהי כהונתה.[15] במאי 2022 אישרה ועדת החוץ והביטחון את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אך אישורה הסופי במליאת הכנסת נתקל בקשיים פוליטיים שכן חלק ממרכיבי הקואליציה מתקשים לתמוך בחוק מפני שהוא בעד ההתנחלויות וגם האופוזיציה אינה חפצה לתמוך כדי שלא לסייע לממשלה להמשיך ולהתקיים. שר המשפטים גדעון סער הודיע שהצבעה נגד החוק משמעותה פירוק הממשלה.[16]

שמונה מראשי המועצות באזור יהודה ושומרון שלחו מכתב לראשי מפלגות האופוזיציה ובו הם מבקשים לאשר את הארכת תוקף התקנות. במכתב נכתב כי הם "מבקשים ודורשים לא להפוך את חיינו לכאוס ולמנוע את הפגיעה הקשה בחיי 500 אלף תושבינו, ... אנו קוראים לכל המפלגות בכנסת לתמוך בהארכת החוק".[17] לעומתם ארבעה ראשי מועצות אחרים שלחו מכתב הקורא לראשי המפלגות שלא לתמוך בחוק כרגע, כיוון שמוטב לשלם את המחיר של אבדן החוק, להפיל את הממשלה ש"רעה לעם ישראל ולהתיישבות" ולהקים ממשלת ימין שתעביר היא את החוק.[18]

מהצד הנגדי, מאמר המערכת בעיתון "הארץ" יצא בקריאה שלא להאריך את תוקף התקנות, בראותו אותן כיוצרות אפרטהייד, משום שתקנה 2 פירושה שכאשר שני אנשים, האחד ישראלי והאחר פלסטיני, ביצעו אותה עבירה באזור שבשליטת צה"ל (למשל שטח C), יחולו עליהם שתי מערכות משפט שונות: הישראלי יישפט בבית משפט ישראלי לפי החוק הישראלי, ואילו הפלסטיני יישפט בבית משפט צבאי לפי החוק הירדני וצווי מפקד הפיקוד. עם זאת ציין המאמר: "סביר להניח שבסוף תימצא הקומבינה להאריך את התקנות. תומכי ההתנחלויות בקואליציה ובאופוזיציה כבר ימצאו את הדרך לשמור על הפריבילגיות של המתנחלים."[19]

ב-6 ביוני הצעת החוק להארכת תוקפן של התקנות הובאה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ונדחתה ברוב של 58 חברי כנסת, הכוללים את חברי האופוזיציה וכן חברי הקואליציה מאזן גנאים וג'ידא רינאוי זועבי, כנגד 52 חברי קואליציה.[20] חוסר היכולת להאריך את תוקף התקנות היה סיבה עיקרית להחלטתם של ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החלופי יאיר לפיד לפעול לפיזור הכנסת, צעד שבהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת מביא להארכה אוטומטית של תוקף התקנות עד לתום שלושה חודשים ממועד כינוסה של הכנסת הבאה.[21] ב-29 ביוני הגישה הרשימה המשותפת 12,000 הסתייגויות להצעת החוק לפיזור הכנסת, צעד שהיה יכול להוביל לעיכוב של ימים וביטול תוקפן של תקנות יו"ש, ועדת הכנסת השתמשה בסעיף 98 לתקנון הכנסת והסירה במהירות את ההסתייגויות מסדר היום.[22] ב-30 ביוני קיבלה הכנסת העשרים וארבע את החוק לפיזורה,[23] והבחירות לכנסת העשרים וחמש נקבעו ל-1 בנובמבר.[24] בשל כך, תוקף התקנות הוארך אוטומטית עד 15 בפברואר 2023.[25]

הוראות התקנותעריכה

התקנות קובעות את סמכותם של בתי משפט בישראל לדון אדם על עבירה שנעשתה באזורים שבשליטת צה"ל, וכן את סמכותו של שוטר לפעול באזורים אלה:

  • תקנה 2 מעניקה סמכות לבתי המשפט בישראל לדון ישראלי על התנהגות פלילית באזור, על פי הדין הישראלי, אם התנהגות זו נחשבת עבירה פלילית בישראל. כך גם ביחס לעבירות שמוטל קנס בגינן.
  • תקנה 3 מעניקה סמכויות שיטור לשוטר ביהודה ושומרון, ומאפשרת למשטרת ישראל לפעול נגד מה שנחשב לעבירה פלילית לפי החוק הישראלי או לפי צו אלוף.

עם הזמן, חלו שינויים ונוספו תקנות חדשות, שמטרתן העיקרית היא הרחבה של סמכויות השיפוט והשיטור הישראלי ביו"ש:

  • ב-31 בדצמבר 1981 נוספה תקנה 6א הקובעת שתושב אזור שאינו ישראלי שנידון בבית משפט בישראל והוטל עליו עונש מאסר, יהא ענשו, במידה שלא בוצע בישראל, ניתן לביצוע באזור שהוא תושב בו, כדרך שמבצעים באותו אזור עונש מאסר שהטיל בית משפט צבאי.[12]
  • ב-1 ביולי 1983, עם כניסתו לתוקף של חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, נוספה תקנה 4א, המסמיכה את משטרת ישראל למסור מידע מן המרשם הפלילי לרשויות ולבעלי תפקידים באזור, לצורך מילוי תפקידיהם.[26]
  • ב-1 בינואר 1984 נוספה תקנה 3א הקובעת שבעל סמכות בעניין מיסים בישראל רשאי להפעיל סמכותו גם באזור.[27] בתיקונים מאוחרים יותר נקבע שגם בעלי סמכות בעניין הוצאה לפועל, אגודות שיתופיות ועמותות בישראל רשאים להפעיל סמכותם גם באזור.
  • ב-1 בינואר 1984 נוספה גם תקנה 6ב, הקובעת שלעניין חיקוקים אחדים, המושג תושב ישראל האמור בהם כולל גם אדם שמקום מגוריו הוא באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, ואשר אילו מקום מגוריו היה בישראל היה נחשב לתושב ישראל.[27] במהלך השנים הוגדלה רשימת החיקוקים שבהם עוסקת תקנה זו, והם:
  1. חוק הכניסה לישראל
  2. חוק שירות ביטחון
  3. חוק לשכת עורכי הדין
  4. פקודת מס הכנסה
  5. חוק מרשם האוכלוסין
  6. חוק שירות עבודה בשעת חירום
  7. חוק הביטוח הלאומי
  8. חוק הפסיכולוגים
  9. חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא הגנה לישראל
  10. פקודת התעבורה
  11. תקנות התעבורה
  12. חוק ביטוח בריאות ממלכתי
  13. חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)
  14. חוק הירושה
  15. חוק אימוץ ילדים
  16. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
  17. חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד).
  • ב-1 בינואר 1990 נוספו תקנות 6ב ו-6ג שעניינן חובת שמירה.[28]
  • ב-1 בינואר 1995 נוספו תקנות 8 עד 17, שעניינן התאמת התקנות להסכם קהיר (1994) ("עזה ויריחו תחילה"). בכלל זה נוספו תקנות העוסקות בסמכות שיפוט: תקנה 2א המסמיכה בתי משפט בישראל להתיר בצו האזנת סתר לישראלי הנמצא באזור או בשטחי הרשות הפלסטינית. תקנה 2ב המחייבת בתי משפט ישראלים לדון בתביעה אזרחית של ישראלי כלפי פלסטיני תושב הרשות הפלסטינית. תקנה 2ג הקובעת כי צו עיכוב יציאה מן הארץ, שנתן בית משפט בישראל בעניין פלילי או אזרחי או שניתן בהליך של הוצאה לפועל, כוחו יפה למנוע יציאה גם מן האזור ומשטחי הרשות הפלסטינית. הצו אינו מונע תנועה בין ישראל לבין האזור ושטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון.[2]
  • בינואר 1996 עברו התקנות שינוי נרחב לשם התאמתן להסכמי אוסלו.[3]

מכוח התקנות ניתן בשנת 1999 צו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית – עזרה משפטית בעניינים אזרחיים), תשנ"ט-1999.[29]

בפסיקהעריכה

בשנת 1978 הועמד לדין בישראל אזרח ישראלי, שביצע עבירות באתרים בסיני שהמושל הצבאי הכריז עליהם בצו כשמורות טבע. בית המשפט העליון פסק ברוב קולות שאין להעמידו לדין בישראל, משום שעל פי החוק הישראלי שמורת טבע היא כזו שהוכרזה כשמורת טבע על ידי שר הפנים, ושר הפנים לא עשה כן ביחס לשמורות הטבע שבסיני. השופט שלמה לוין הבהיר עניין זה:

נתאר לנו, שדבר חקיקה ישראלי אוסר ציד של חיות בר, הא ותו לא; ניתן להעמיד על-פיו לדין בישראל ישראלי, שצד ב"אזור" חיית בר, הנחשבת כזו לפי מושגינו, אפילו אין חיית בר מהסוג הנדון מצויה בישראל; מאידך גיסא, אם בדבר החקיקה הישראלי האמור תיכלל רשימה של חיות בר ספציפיות, שהן בלבד באות בגדרו, לא יעלה על הדעת, שניתן יהיה להעמיד לדין בישראל ישראלי, שצד ב"אזור" חיות בר, שאינן כלולות ברשימה, המצויות ב"אזור" ואינן מצויות בישראל, ודומה שאיש לא ינסה לטעון, שמכיוון שחיות הבר, הנזכרות באותה רשימה, אינן מצויות כלל ב"אזור", יש לנקוט, במקרה זה, דרך של המרת נתונים.

...

אלמלא הוגדרה "שמורת טבע" בחוק ובתקנות הטבע בהגדרה ספציפית, כי אז לא היה קושי להביא לדין לפי תקנה 2(א) הנ"ל ישראלי, שעשה ב"אזור" מעשה, המהווה עבירה על-פיהם, באתר שב"אזור", שלפי מושגים ישראליים מהווה שמורת טבע; אך כשיוחדה "שמורת טבע" לאתר, שעליו הכריז שר הפנים ככזה, שוב לא ניתן לשפוט בגינם ישראלי, שעשה מעשה באתר ב"אזור", שלא ניתן להביאו בגדר ההגדרה, אפילו אם לפי מושגים ישראליים כלליים הוא יכול להיחשב שמורת טבע, כפי שאי-אפשר היה, בישראל, להעמיד לדין ישראלי, שעשה מעשה בשמורת טבע בישראל, שלא הוכרז עליה ככזו לפי החוק ותקנות הטבע.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ משרד המשפטים, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה: חוות דעת על תרחיש פקיעת תקנות יו"ש
  2. ^ 1 2 חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, ס"ח 1497 מ-28 בדצמבר 1994
  3. ^ 1 2 חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996, ס"ח 1556 מ-17 בינואר 1996
  4. ^ ליטל דוברוביצקי, במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם, באתר ynet, 7 בינואר 2015
  5. ^ דוגמה: שירן זליגמן, תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה, באתר "תקדין", 8 בפברואר 2017
  6. ^ תקנות שעת חירום (עבירות בשטחים המוחזקים — שיפוט ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967, קובץ התקנות 2069, 4 ביולי 1967, עמ' 2741
  7. ^ 1 2 הצעת חוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (עבירות בשטחים המוחזקים - שיפוט ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967, ה"ח 752 מ-4 בדצמבר 1967
  8. ^ חוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (עבירות בשטחים המוחזקים - שיפוט ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967, ס"ח 517 מ-2 בינואר 1068
  9. ^ 1 2 חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז-2017, ס"ח 2645 מ-27 ביוני 2017
  10. ^ נעה שפיגל וחן מענית, התקנות שמחילות את החוק הישראלי בגדה יפקעו בעוד חודש, אך ההצבעה עליהן נדחתה, באתר הארץ, 30 במאי 2022
  11. ^ חוק להארכת תקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, רמת הגולן, סיני ודרום סיני - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשל"ח-1977, ס"ח 880 מ-5 בינואר 1978
  12. ^ 1 2 חוק לתיקון ולהארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון, חבל עזה, רמת הגולן, סיני ודרום סיני - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשמ"ב-1981, ס"ח 1036 מ-30 בדצמבר 1981
  13. ^ חוק לתיקון ולהארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון, חבל עזה, סיני ודרום סיני - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשמ"ד-1984, ס"ח 1102 מ-4 בינואר 1984
  14. ^ חוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007, ס"ח 2100 מ-21 ביוני 2007
  15. ^ הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"א-2021, ה"ח הממשלה 1405 מ-31 במאי 2021
  16. ^ ״ההצבעה בשבוע הבא תקבע האם הקואליציה רוצה להתקיים או לא״. ראיון לאריה גולן ביומן הבוקר של רשת ב׳.הציטוט בערוץ הטלגרם של גדעון סער
  17. ^ ראשי הערים מעלה אדומים ואריאל וראשי מועצה אזורית שומרון, מועצה אזורית גוש עציון, מועצה אזורית הר חברון, אורנית אלפי מנשה, קרני שומרון והר אדר. מקור - ראשי הרשויות ביו"ש מתחננים: אל תהפכו את חיינו לכאוס, באתר ערוץ 7
  18. ^ המכתב של ראשי המועצות בבנימין, קרית ארבע, בית אל וקדומים, בערוץ הטלגרם של עמית סגל
  19. ^ מאמר המערכת, תנו לתקנות לפקוע, באתר הארץ, 1 ביוני 2022
  20. ^ מורן אזולאי, האופוזיציה התנגדה, וח"כים מהקואליציה סייעו: הארכת התקנות בהתנחלויות נפלה במליאה, באתר ynet, 7 ביוני 2022
  21. ^ בנצי רובין, אוריאל בארי, ‏בגלל תקנות יו"ש: הסיבה לפיזור הכנסת, באתר "סרוגים", 20 ביוני 2022
  22. ^ בנצי רובין, אריה יואלי, ‏אורבך יפעיל את סעיף 98, כדי לפזר את הכנסת בזמן, באתר "סרוגים", 29 ביוני 2022
  23. ^ חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות, התשפ"ב-2022, ס"ח 2981 מ-30 ביוני 2022
  24. ^ מורן אזולאי, הכנסת פוזרה סופית: בחירות ב-1 בנובמבר, לפיד יהפוך בחצות לרה"מ ה-14, באתר ynet, 30 ביוני 2022
  25. ^ על-פי סעיף 1 לחוק הכנסת, מועד כינוסה הצפוי של הכנסת העשרים וחמש הוא 15 בנובמבר 2023.
  26. ^ חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, ס"ח 1031 מ-16 ביוני 1981
  27. ^ 1 2 חוק לתיקון ולהארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון, חבל עזה, סיני ודרום סיני - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשמ"ד-1984, ס"ח 1102 מ-4 בינואר 1984
  28. ^ חוק לתיקון ולהארכת תוקף של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התש"ן-1989, ס"ח 1297 מ-31 בדצמבר 1989
  29. ^ צו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית – עזרה משפטית בענינים אזרחיים), תשנ"ט-1999