תקנת יהושע בן גמלא

תקנת יהושע בן גמלא היא תקנתו של הכהן הגדול יהושע בן גמלא לייסוד בתי ספר ציבוריים בעם ישראל.

תקנת יהושע בן גמלא
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"א, עמוד א'
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ב'

השפעה הלכתיתעריכה

המשמעויות המרכזית של התקנה היא, שהאחריות והתשלום על לימודם של כלל ילדי הקהילה, כולל היתומים וילדי העניים, מוטלת על כלל הציבור בעיר, ולא רק על אביו.

חז"ל החשיבו את עניין זה של יסוד בתי ספר, עד כדי שאמרו, שכל עיר שאין בה סידור לימודים לילדים, צריכים בני שאר הקהילות להחרים אותה עד אשר יתקינו בה בית ספר. ואם עמדו בעיקשותם ולא הקימו בית ספר, מחריבין את אותה העיר ומפזרים את יושביה בקהילות אחרות, ובלבד שלא יהיה מקום בישראל שלא מלמדים בו את הילדים תורה[1].

תקנת יהושע בן גמלא קבעה סופית את מערכת החינוך הממלכתית של עם ישראל מבחינת ההלכה והיא מהווה את הבסיס ההלכתי לחובה הציבורית לחינוכו של כל יחיד ויחיד[2]. הרב שלמה גורן התייחס לתקנה זו כבסיס הלכתי לתוכנית האינטגרציה בחינוך היסודי גם בניגוד לדעת ההורים[3].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'. טור ב"י יו"ד רמה, ז
  2. ^ ד"ר מיכאל ויגודה, מימון מערכת החינוך, דעת, ‏אחרי-מות קדושים תשע"ה
  3. ^ תרומת הגורן ב, ידיעות ספרים, תשע"ב.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות ובנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.