תר"ש גדעון

תוכנית גדעון הייתה תוכנית לרפורמה רב-שנתית, אשר נועדה להנחיל מודרניציה בצה"ל. התוכנית נוצרה על ידי משרד הביטחון בשנת 2015, ויישומה נפרס על פני כ-10 שנים. מטרת התכנית היא להבטיח שצה"ל יישאר כשיר להגנה על מדינת ישראל מפני איומים מתפתחים בשנים הבאות.

רקע ותכנון

בסוף 2014 ועדה בראשות ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' עמוס ידלין, ערכה סקירה מקיפה של מוכנתו ויכולתו של צה"ל לתת מענה לאיומים העתידיים על מדינת ישראל, כדוגמת שיפורים טכנולוגיים של טילי אויב, פיתוח יכולות סייבר בידי מדינות וגופים עוינים, ואיומים אחרים.

בשנת 2015 הציג הרמטכ"ל גדי אייזנקוט את "תוכנית גדעון", תוכנית רב-שנתית המגדירה לצה"ל את נתיב בניית הכוח לקראת האיומים והאתגרים העתידיים שאיתם צה"ל ומדינת ישראל יצטרכו להתמודד. התוכנית הוצגה בצל "דו"ח לוקר" שדרש מצה"ל לבצע מהלכי התייעלות, וקיצוץ בתנאי השכר של משרתי הקבע, ופורסמה יום לפני פרסום מסקנותיו של דוח לוקר למשרד האוצר.

הצורך בתוכנית רב-שנתית לצה"ל התברר מכמה נושאים דחופים:

• קושי בתכנון לטווח ארוך.
• פציעות ופגיעה באפקטיביות התפעולית.
• אתגרי ניצול משאבים.
• ירידה במוכנות בשעת חירום.
• שחיקת אמון הציבור בצה"ל עקב דיוני תקציב.

בענייני כוח אדם התוכנית הצהירה על צמצום של 2,500 אנשי קבע ו-100 אלף אנשי מילואים.

אישור ויישום

תוכנית גדעון אושרה רשמית על ידי ממשלת ישראל והחלה להשיק תוכניות ורפורמות ראשוניות באמצע 2015. זה היה פרויקט אסטרטגי של 10–15 שנים שינחה את פיתוח צה"ל לאורך 2025 ואילך, כאשר היבטים יושמו בהדרגה.

אף על פי שלא ניתן היה להשלים את כל ההיבטים תוך שנים ספורות, התוכנית נועדה לשפץ אזורים מרכזיים בכמה שלבים עד 2020 ולגבש שדרוגים בשלבים הבאים. רכישות חדשות, שדרוגים ליכולות טכנולוגיות, שינויים ארגוניים ורפורמות הכשרה התגלגלו בשלבים זהירים בין השנים 2015–2022. מימון ממשלתי נוסף של מיליארדי שקלים תמכו ברכש ובתוכניות תחת גדעון.

עיקרי התכנית ומטרות ליבה

תוכנית גדעון נסבה סביב שתים עשרה "יכולות מובילות" ששימשו כמסגרת שלה, שהתמקדו ברפורמה של תפקודי קרב הליבה^{[דרוש מקור]}. המרכיבים המרכזיים כללו:

• ארגון מחדש של פקודות צה"ל לייעול הפעילות.
• שדרוג מערכות נשק מרכזיות כמו הגנה אווירית, טנקים ונכסי מודיעין.
• העלאת רמות הגיוס באמצעות תוכניות חברתיות חדשות.
• לשפר את האימון עם תרגילים מציאותיים יותר ומחזורים תפעוליים ארוכים יותר.
• איחוד בסיסים ומרכזים לוגיסטיים ברחבי הארץ.
• קיצוץ יחידות לא חיוניות ומשרות לטווח ארוך כדי לפנות כוח אדם.
• רפורמה במדיניות כוח האדם כדי לשמור על כוחות מנוסים בתפקידים משמעותיים.
• לשפר את היכולות הטכנולוגיות הרלוונטיות למרחבי קרב עתידיים.
• חיזוק תשתית המגנה על גבולות מרכזיים ומרכזים אזרחיים.

המטרות הסופיות היו להפוך את צה"ל לכוח קטן יותר אך חכם יותר, המסוגל להביס בצורה נחרצת איומים מתפתחים באמצעות גישה משולבת ורב-ממדית ללוחמה מודרנית. התוכנית נועדה להבטיח לצה"ל לשמור על עליונות צבאית ויכולות הרתעה גם בעשורים הקרובים.

כדי להבטיח את קיום המטרות, הוחלט בתוכנית על כמה צעדים משמעותיים לצורך התייעלות כלכלית, ורובם עוסקים בקיצוץ בתקנים וביחידות אשר אינם נמצאים בעשיית הליבה של צה"ל, קרי שאינן יחידות לוחמות ותומכות לחימה.

כמה מהצעדים הללו באים לידי ביטוי בקיצוץ תקנים וכוח אדם: קיצוץ של 6% במטות ובמפקדות, הקטנת מספרם של קציני המטות וקביעת יחס של 1-ל 5, כאשר על כל 5 קצינים בדרגת רב-סרן יכהן קצין אחד בדרגת סגן אלוף. צעד נוסף הוא קיצוץ במערכים שונים כגון חיל החינוך, הרבנות הצבאית, גלי צה"ל, מבקר צה"ל, יחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים ואפילו בקרב הצנזורה הצבאית.

התוכנית מציעה גם שינויים במערך הכוח הלוחם, כאשר אגדים ארטילריים יסגרו וכוחו של חיל הים יצומצם על ידי הוצאת צוללת אחת משימוש וצמצום מספר הסטי"לים.

בנוסף, התוכנית מציעה קיצוץ של 2,500 אנשי קבע ממערך השירות הסדיר, ופועלת להורדת הגיל הממוצע של מפקדי השטח הבכירים (דרגות מג"ד ומח"ט), קיצוץ מערך המילואים ב-100 אלף חיילים, ומיקור חוץ של יחידות כגון הפרקליטות הצבאית, היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל ומחלקת מדעי ההתנהגות.

התקדמות והשפעה

עד שנת 2017, השלבים הראשוניים של גדעון התקדמו לפני המועד וראו דיבידנדים גדולים בעליית המוכנות התפעולית בכל הסעיפים. כישורי הכוחות השתפרו באופן דרמטי הודות לרפורמות הכשרה מוגברות. ציוד חדש כמו טילי הגנה אווירית חיזק את יכולות ההגנה. השלבים הבאים המשיכו להציג פלטפורמות וכלי נשק חדשים עד 2020.

בעוד שבעיות תקציב עצרו כמה יוזמות ומגפת COVID-19 שיבשה את הפעילות בשנים 2020–2022, בסך הכל התוכנית הצליחה לשנות את צה"ל באופן מקיף בחמש השנים הראשונות שלו. החל משנת 2023, צה"ל מזכה את גדעון בחיזוק משמעותי של יכולות ההרתעה שלו ומיצובו היטב לאיומים הבאים מתפתח בעשור הבא כפי שתכננו בתחילה. חזון גדעון ממשיך להנחות את פיתוח צה"ל לטווח ארוך.

הישגים

פרטים נוספים על מה שהשיגה תוכנית גדעון ב-2.5 שנותיה הראשונות:

• מרכיבים משמעותיים מהתוכנית כבר מומשו בשטח, כולל תרגילים גדולים כמו תרגיל "אור דגן" רחב ההיקף ב-2017 שבחן את מוכנות צה"ל.
• מימון חדש של מיליארדי שקלים הוקצו בהתאם לדרישות התקציביות של התוכנית. הדבר איפשר שיפוץ והרחבה של מסגרת האימונים של צה"ל.
• רמת המוכנות הנדרשת מכל ענף צבאי הוגדרה רשמית כחלק מקביעת תקני הכשרה ופרוטוקולים חדשים.
• גיבושים לא חיוניים צומצמו ובוצעו שינויים ארגוניים כחלק מייעול מבני צה"ל. זה כלל סגירה של גדוד חי"ר מילואים 427 ב-2017.
• למעלה מ-1,200 משאיות ישנות הוצאו משירות וכ-2,000 נושאות משוריינים מזדקנים היו אמורים להיות מוחלפים בכלי רכב חדשים יותר עד סוף 2015.
• יכולות טכנולוגיות כמו מערכות מיגון אקטיביות לרכב קרב החלו להירכש ולהתגלגל ליחידות החזית.
• רמות הגיוס השנתיות התייצבו בסביבות 5,500 חיילים בכל מחזור באמצעות מדיניות גיוס חדשה שמטרתה לשמור על כוחות מוסמכים.
• קודמו פרויקטים לאיחוד ושדרוג בסיסי צה"ל ברחבי הארץ, לרבות הקמת מתקני אימון ייעודיים וקמפוס חדש לתקשוב (סייבר).
• היקף סעיף 16א' המאפשר אפשרויות שירות ארוכות יותר לחיילות הורחב כדי לשלב אותן בתפקידי חזית נוספים.
• חיסכון של מיליארדי שקלים התייעלות הושגו בשלבים הראשונים של התוכנית באמצעות קיצוצים בהוצאות שאינן חיוניות.

ביקורת

ביקורת חריפה מאוד על התוכנית השמיע האלוף במיל' יצחק בריק. עיקר טענותיו היו שצה"ל נפגע קשות בתחומים רבים: כוח האדם הרב שפוטר (נגדים) או עזב (סרנים), שמביא למשבר ארגוני מבצעי. אמצעי לחימה שירדו לטימיון בשל אי תחזוקה. משבר בתחום הלוגיסטיקה. הפרטה אזרחית של מערכים רבים שבשעת חירום ומלחמה לא יוכלו לתת שירות. קיצוץ סדר הכוח של צה"ל לזירה וחצי כתוצאה מקונספציה מוטעית שלא יהיו מלחמות רב-זירתיות.

ראו גם

• תר"ש תנופה

קישורים חיצוניים

• יואב זיתון, תוכנית צה"ל: שדרוג מסיבי לבור בקריה, קורס קצינים עורפיים ללא בה"ד 1, באתר ynet, 14 בדצמבר 2016