פתיחת התפריט הראשי
פערור מאתר עין אל-ג'רבה מעוטר בשני צדיו בתבליטים של דמויות אדם רוקדות, שעל פניהן מסכות איל הכלי התגלה על ידי יעקב קפלן בחפירות באתר ב-1966. הפערור התגלה בשכבות ארכאולוגיות המיוחסות לתרבות ואדי רבה. באוסף מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח בקיבוץ הזורע
חרסים מחורבת עוצה מעוטרים בסגנון תרבות ואדי רבה משכבה 19

"תרבות ואדי רבה" הוא כינוי לישות תרבותית משלהי התקופה הפרהיסטורית, שזוהתה לראשונה בארץ-ישראל על ידי הארכאולוג יעקב קפלן בעת חפירתו בתל אביב בשנת 1950. לאחר כשנה היא זוהתה ונחפרה שוב על ידו באתר על גדת ואדי (נחל) רבה, מיובלי נחל הירקון, בתחום מעברת ראש העין. באתר זה קבע קפלן לראשונה את זמנה היחסי של תרבות זו ברצף התרבויות משלהי התקופה הפרהיסטורית בארץ, ובחר לכנותה "תרבות ואדי רבה".

מאז משמש כינוי זה בספרות הארכאולוגית לציון ישות תרבותית שהתקיימה בארץ במחצית הראשונה של האלף השישי לפני הספירה. יש המגדירים אותה עדיין כסופה של התקופה הנאוליתית, בעוד שקפלן ואחרים רואים בה כבר את מבשרת התקופה הכלקוליתית. השימוש במונח "תרבות" בזיקה לפרק זמן זה הוא במשמעות הנובעת מן הממצאים הארכאולוגיים: הוא מציין הופעה חוזרת ונשנית של מכלולי תרבות חומרית (כלים, יישובים ועוד) בזמן ובאזור נתונים.

יישובי תרבות "ואדי רבה" מתגלים בעיקר בחבל הים-תיכוני של הארץ. כמה מן המאפיינים הבולטים של תרבות זו שונים לחלוטין מאלו של ה"תרבויות" הנאוליתיות שקדמו לה. שרידי היישובים של "תרבות ואדי רבה" מעידים על כפרים חקלאיים גדולים שפעמים השתרעו על פני עשרות דונמים. היו בהם בתים מרובעים בנויים מלבני בוץ על יסודות אבן. כלי החרס שעוצבו ביד נעשו בטכניקה מתקדמת מזו שרווחה בתקופה הנאוליתית. חלק מן הכלים היו בעלי עיצוב ייחודי. הם חופו ומורקו בשחור, באדום או בחום ועוטרו בחריתות, בטביעות או בצבע. לעיתים עוטרו כלים מסוימים בדמויות אדם או חיה, רמז לטקסי פולחן שהיו נוהגים בתקופה זו. בין כלי הצור בולטים בעיקר כלים לחטיבת עצים ולעידור (גרזינים, איזמילים וכילפות), ולהבים לחיתוך ולקציר (להבי מגל).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.