תרומת דם בישראל

תרומת דם היא לקיחה של דם מאדם לשם נתינתו או נתינת תוצריו, באמצעות עירוי דם, לאדם אחר. במדינת ישראל ניתן לתרום כל שלושה חודשים. תרומת הדם בישראל מתבצעת במנות של 480 מ"ל +3 מבחנות לבדיקת איידס, צהבת, עגבת וסוג הדם.

התרמת דם במרכז קניות ברמת גן (2009)
מדבקת "תרמתי דם" המחולקת בתחנות מגן דוד אדום לאחר תרומת הדם

75% מתורמי הדם בישראל הם גברים ו-25% מכלל תרומות הדם בארץ הן מחיילי צה"ל[1].

הגבלות רפואיות לתרומת דםעריכה

 
ניידת התרמות דם של מגן דוד אדום ב"רחבת המשביר" בירושלים

תרומת הדם מותנית ברמת המוגלובין בין 12–16 לנשים, הנבדקת באמצעות דקירת אצבע.

מצבים בהם תרומת הדם לא תעורה, בשל חשש מזיהום:

  • על התורם להרגיש טוב במשך שלושת הימים שלפני התרומה; אם לא מתקיים תנאי זה, התורם אינו יכול לתרום.
  • נטילת תרופות מסוימות או סמים בהזרקה או בהסנפה.
  • קבלת תשלום עבור יחסי מין.
  • קיום יחסי מין בין גברים במהלך 12 החודשים שלפני התרומה[2][3]. בשנת 2018 נקבע שהפלזמה שבתרומת הדם תוכל לשמש לעירוי, אם התורם יחזור לתרום לאחר חמישה חודשים ותוצאות הבדיקות לזיהוי מחלות תהיינה שליליות. לצורך כך הפלזמה מוקפאת למשך ארבעה חודשים.
  • חולי המופיליה.
  • שהייה במדינות שבהן קיימת שכיחות גבוהה של מחלת האיידס או ספגת המוח ("הפרה המשוגעת").
  • עשיית קעקוע או עגיל בגוף בתקופה של ששה חודשים שלפני התרומה אינה מאפשרת תרומת דם.

התרמות חירוםעריכה

כאשר צפוי או קיים צורך מיוחד במנות דם, עקב אירוע המוני או בגלל הדלדלות מאגרי הדם, יוצא בנק הדם בקריאה לציבור לתרום דם. בישראל נערכות גם התרמות מאורגנות כאירוע שבשגרה במקומות עבודה, בסיסים צבאיים, מוסדות חינוך ומרכזי קניות. כאשר אין התרמה מאורגנת, ניתן לתרום דם באופן עצמאי במתקני מגן דוד אדום. התרמות הדם מפורסמות באתר מגן דוד אדום.

מאגרי הדם עשויים להדלדל לא רק עקב שימוש במנות דם רבות אלא גם עקב תפוגת תוקף מנות הדם. מנות דם שפג תוקפן משמשות לייצור מנות של גורם קרישה: מכל מאה מנות דם ניתן לייצר מנה אחת של גורם קרישה.

ביטוח דםעריכה

  ערך מורחב – ועדת גרין

המידע שהגיע לוועדה בנוגע למדיניות ביטוח הדם בישראל מורה כי אינה מתקיימת הלכה למעשה, וכי ישנה הטעייה של הציבור בנוגע ל"תגמול" עבור תרומת דם. בפועל תרומת דם אינה נותנת זכויות מיוחדות לעומת אלו שלא תרמו דם. בנוסף, מדיניות כזו מפלה אנשים שלא תורמים דם מסיבות הקשורות להגנה על התורם (מצב בריאותי) או מסיבות הקשורות בהגנה על הנתרם. (...) במהלך דיוני הוועדה עלה כי נוהל 'ביטוח דם' אינו שוויוני או אתי, וכן ישנן דרכים אחרות בהן ניתן לעודד תרומת דם, כגון: פנייה לחברי משפחה של המאושפז בבית החולים, פרסום וכולי.

דו"ח גרין, סעיף 2.4.1
 
תעודת ביטוח דם קיבוצית משנת 1978
 
תעודת ביטוח דם אישית משנת 1998

לאורך עשרות שנים נהגו שרותי הדם של מד"א להבטיח לתורמי דם כי תרומתם תקנה להם ולמשפחתם הקרובה "ביטוח דם" למשך שנה[4][5]. לטענתם, "הביטוח מקנה לזכאי לקבל כל כמות דם ומרכיביו הנדרשת בכל בית חולים במדינת ישראל באמצעות הסדר עם שירותי הדם של מד"א, כל עוד הביטוח בתוקף"[4]. ועדה מקצועית במשרד הבריאות שבחנה את מדיניות שירותי הדם של מד״א מצאה כי בישראל ניתנים למטופלים מוצרי דם על פי צורך רפואי, כפי שמחייבים כללי האתיקה הרפואית, בעוד שההבטחה לביטוח דם הייתה הונאה[6]. כמו כן הסתבר לוועדה כי ההבטחה לביטוח דם היא אחד התמריצים המרכזיים עבור גברים המקיימים יחסי מין עם גברים למסור הצהרה כוזבת בשאלון המועמדות לתרומה, ובכך מגבירה את הסיכון למתן מוצרי דם מזוהמים למטופלים[7]. לאור זאת המליצה הוועדה לחדול מהונאת הציבור ולבחון אמצעים אחרים לתמרוץ תרומת דם, כגון פנייה לקרוביהם של מטופלים[6][8].

שיאיםעריכה

ב-2019 יזם מפקד חטיבת שומרון שגיב דהן יחד עם מועצה אזורית שומרון יום התרמת דם ב-6 באוקטובר 2019 בחטיבת שומרון, במטרה לשבור שיא ישראלי של תרומות דם ביום אחד, ולהעלות את הנושא לתודעה ציבורית. בהתרמה נשבר השיא שעמד על 780 מנות דם ונתרמו 1,551 מנות דם[9].

שיאן תרומות הדם בישראל הוא מנחם שטיינמץ, תושב ראשון לציון, אשר תרם 272 מנות דם במשך 41 שנים[10].

העיר בה תורמים הכי הרבה דם ביחס לגודל האוכלוסייה היא זכרון יעקב, שבה 3.6% מהאוכלוסייה תרמו דם[1]. אחריה נמצאים היישובים גבעת שמואל ונשר (3.5%), מעלה אדומים (3.4%) וקריית שמונה (3.2%).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תרומת דם בישראל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 ד"ר איתי גל, דו"ח חדש: מי תורם הכי הרבה דם בישראל?, באתר ynet, 16 ביוני 2013
  2. ^ מי יכול/לא יכול לתרום דם, באתר שירותי הדם של מד"א
  3. ^ ד"ר איתי גל, היסטוריה: ישראל מקבלת תרומות דם מהומואים ויוצאי אתיופיה, באתר ynet, 14 ביוני 2017
  4. ^ 1 2 ביטוח דם אישי-אזרחי, אתר שרותי הדם של מד"א
  5. ^ מודעות המבטיחות ביטוח דם לתורמים מראשית ימי מדינת ישראל עד שנת 2019
  6. ^ 1 2 דו"ח גרין, סעיף 2.4.1
  7. ^ דו"ח גרין, סעיף 3.2.1
  8. ^ הוועדה לבדיקת הקריטריונים ודחיית תורמי דם, תרומות דם מאוכלוסיות המוגדרות כאוכלוסיות בסיכון - מסקנות והמלצות, 30 באפריל 2015
  9. ^ השומרון מתגייס: 1551 מנות דם נתרמו ביום אחד, באתר כיפה, 7 באוקטובר 2019
  10. ^ דניאל אדלסון, שיאן תרומות הדם בארץ: מנחם תרם 272 מנות דם, באתר ynet, 12 בינואר 2012

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.