תרז צ'ילאג
תרז צ'ילאג (במקור רבקה סידוניה שטרן, בהונגרית: Csillag Teréz; אדוני, 17 באוגוסט 1859[1] – בודפשט, 9 ביולי 1925)[2] הייתה שחקנית תיאטרון יהודייה-הונגרייה, מן הבולטות והאהובות על הבמה ההונגרית, חברה לנצח בתיאטרון הלאומי של בודפשט, מורה למשחק באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע במשך 24 שנים.
לידה |
17 באוגוסט 1862 אדוני, הונגריה |
---|---|
פטירה |
9 ביולי 1925 (בגיל 62) בודפשט, ממלכת הונגריה |
מקום קבורה | בית הקברות קרפשי |
מקום לימודים | האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1879) |
ביוגרפיה עריכה
רבקה שטרן נולדה במשפחה יהודית כבתם של הרמן שטרן ושל יוהנה (חני) וימר. מ-1875 הייתה תלמידה ב"בית הספר לדרמה" שכיום שמה האוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע,[3] היא קיבלה תואר ודיפלומה ב-1879 והצטרפה ישר ללהקת התיאטרון הלאומי של בודפשט, שם זכתה להצלחה תחילה בעיקר בהצגות עממיות. ב-29 ביוני 1883 נישאה לריכרד גריל, סוחר ספרים וסגן מילואים שלא היה יהודי.[4] [5] עד החתונה שלה היה אדה פאולאי, מנהל הדרמה של התיאטרון הלאומי.[6] מנישואים אלו נולדו שתי בנות. עקב הסכסוך של צ'ילאג עם המפקח על עבודת תיאטרון בשם קגלביץ', היא עזבה והצטרפה ללהקת תיאטרון הקומדיה של בודפשט בין השנים 1898 לבין 1901, אבל אז שוב חזרה, עד לפרישתה, לתיאטרון הלאומי. מחזאים רבים כתבו עבורה מחזות. ב-1901 הפכה גם למורה באקדמיה לאמנויות, ולימדה עד 1925. היא השיגה הצלחה רבה בחינוך הדור החדש של השחקנים, תלמידיה העריצו אותה. בשנת 1909 קיבלה את התואר "חברה לנצח" בתיאטרון הלאומי. תפקידיה היו תחילה נאיביים, ואחר כך שיחקה גם את תפקידים של נשים צעירות בקומדיות של שייקספיר ושל מולייר. היא ניסתה גם תפקידים קומיים. ב-1925 תקף אותו מחלה קשה. היא נאלצה לעבור ניתוח רציני, שלבה לא עמד בו. הלווייתו התקיימה בפאר רב ויצאה מבניין התיאטרון הלאומי. הספדים נוגעי לב נאמרו ליד הקבר על ידי ד"ר שאנדור הבשי, מנהל התיאטרון הלאומי, אדוריין נאג', שאנדור גות ואנדרה אלמשי.
אלדאר שופפלין (מבקר אמנות הונגרי, היסטוריון ספרותי, סופר, מתרגם ספרותי) כתב עליה את הדברים הבאים:
"היא הייתה מסוג האמניות שלא שיחקה רק בחסדי כלי המשחק שעמדו לרשותה, באמצעות בשכלול סגנונה, בטכניקות המודעות שלה לאמנות, אלא הביאה למשחקה גם את החביבות והקסם האנושי שלה. משעלתה על הבמה, למעשה, היא פשוט המשיכה שם מה שעשתה בחייה. היא נולדה כנאיבית והיא שיחקה בתמימות ובאופן אינסטינקטיבי. היא נשאה את הטבע הזה איתה גם לעת זיקנתה: היא הצליחה לעצב היטב את הנשים הזקנות במשחק, ששמרו על הרבה מרעננות נעוריהן גם בזקנתן ויכלו להישאר תמימות. לא הייתה לה את התשוקה, הקול הטרגי, היא הייתה שחקנית קומדיה מטבעה, אבל היא הטובה מסוגה שראינו על הבמה ההונגרית. בהצגות צרפתיות היא הייתה אשת סלון עדינה וקלאסה, בהצגות הונגריות היא הייתה גברת ונערה הונגרייה כפרית - אלו היו ההצלחות הגדולות ביותר שלה".
תפקידיה בתיאטרון (חלקי) עריכה
- סיפריאן (Victorien Sardou – Émile de Najac: בוא נתגרש!)
- ברנג'ר (סרדו: אודט)
- מרתה (גרגיי צ'יקי: הסבתא)
- בריגיטה אנרי מיילהק – לודוביק הלוי: אמא קטנה)
- ביאטריקס (שייקספיר: מהומה רבה על לא דבר)
- קטלין (של שייקספיר: אילוף הסוררת)
- הרמיה (שייקספיר: חלום ליל קיץ)
- איזבלה (מולייר: בית ספר לבעלים – בצרפתית: L'École des maris)
- אגנס (מולייר: בית ספר לנשים)
- גבר סנטאירמאי (פרנץ הרצג: בתו של הטייקון מדולובה)
- אומנת (שייקספיר: רומיאו ויוליה)
לקריאה נוספת עריכה
- לקסיקון יהודי הונרי. 1929. עורך פטר אוייווארי. גישה מקוונת
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות התיאטרון)
- Magyar Színművészeti Lexikon (1929-1931, szerk. Schöpflin Aladár) (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
- Schöpflin Aladár: Csillag Teréz Nyugat, 1925. 14-15. szám, Figyelő
- קארוי סאס: שחקניות. בודפשט, 1927.
- קלמן צ'אטו: ראיתי אותם כך. בודפשט, 1957.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Születése bejegyezve az adonyi izr. egyházközség anyakönyvében 2/1859. folyószám alatt.
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. I. ker. állami halotti akv. 1589/1925. folyószáma alatt.
- ^ "Archivált másolat". אורכב מ-המקור ב-2018-07-22. נבדק ב-2017-09-05.
- ^ Corvina, 1883. június 30.
- ^ Budapesti Hírlap, 1883. június 30.
- ^ A Deák téri ev. egyházközség magyar házassági anyakönyve, 43/1883. folyószám.