תשובות הרמב"ם

תשובות הרמב"ם הוא שם כולל לכל התשובות ההלכתיות ששלח הרמב"ם בימי חייו לשואלים.

שמו של הרמב"ם התפרסם עוד בימי חייו כגדול הדור, והוא החל לקבל שאלות בנושאי הלכה ובנושאי השקפה מכל רחבי העולם היהודי. את תשובותיו בנושאי השקפה נהוג לכנות אגרות הרמב"ם, עקב אורכן ורב גוניותן, אך בידינו מצויות כ־3000 [דרוש מקור] תשובות הלכתיות שהרמב"ם כתב בכל ענפי התורה. תשובות אלו לקוחות בעיקר מן הגניזה הקהירית, שהרמב"ם פעל בסמיכות אליה. עקב כך נמצאו בגניזה כתבים רבים של הרמב"ם אף בכתב ידו.

סגנוןעריכה

תשובותיו של הרמב"ם קצרניות ופסקניות. בניגוד לסגנון הנפוץ של התשובות בתקופות יותר מאוחרות, אין הרמב"ם דן בנושא השאלה בגוף התשובה, אלא מוסר את המסקנה הסופית במהירות. דבר זה גרם במהלך הדורות ללימוד מצומצם יחסית של תשובותיו, עקב מיעוט החידוש בהן, לכאורה.

הוצאות והדפסותעריכה

התשובות הופיעו לראשונה כקובץ מודפס בקושטא בשנת ה'רע"ד (1514) כשבו ארבעים וחמש תשובות הלכתיות ומספר של אגרות, מאז נדפס הקובץ כמה פעמים. הוצאה מורחבת בהרבה, הכוללת 158 תשובות מכתב יד שהעתיק רבי סעדיה אבן דנאן והיה בידי רבי יעקב ששפורטש ועבר לנכדו שהיה בעל שם זהה, יצאה לאור באמסטרדם בשנת ה'תקכ"ה (1765), בשם "פאר הדור". חלק מהתשובות שבהוצאה זו היו כתובות בערבית והן תורגמו על ידי רבי מרדכי תמה המעיד כי אינו בקיא בשפה, עובדה שניכרת היטב בתרגומו. כיום נפוצה ההוצאה של הקובץ האחרון בהוצאת מכון ירושלים, בצירוף ציונים והערות מהמהדיר, הרב דוד יוסף בנו של הרב עובדיה יוסף, המתבסס בין השאר על ההוצאות המדעיות של קודמיו.

מהדורה משמעותית נוספת של התשובות יצאה בליפסיה בשנת ה'תרי"ט (1859) על ידי החוקר רבי אברהם ליכטנברג, בה הוסיף המהדיר תשובות רבות מכתב יד ובמהדורה זו עלה מספר התשובות למניין 178. מאז נדפסו תשובות רבות מכתבי יד, אבל הוצאה מדעית ומקיפה של התשובות העבריות יצאה לאור בירושלים על ידי החוקר הרב אברהם חיים פריימן בשנת ה'תרצ"ד (1934), בשם "תשובות הרמב"ם", הוצאת "חברת מקיצי נרדמים". מהדורה מקיפה יותר יצאה באותה ההוצאה בההדרת פרופסור יהושע בלאו, בין השנים ה'תשי"ח (1958) - ה'תשכ"ה (1965). מהדורה הכוללת את התשובות שבמהדורת בלאו, בתוספת תשובות שפורסמו בבמות שונות, יצאה בהוצאה תורנית (ולא מדעית כמהדורתו של בלאו) על ידי מכון ירושלים, בשנת ה'תשע"ו, בשני כרכים.

לימוד תשובות הרמב"םעריכה

הלימוד של תשובותיו עדיין נמצא בשלבים התחלתיים, בעיקר עקב הזמן הקצר שעבר מאז גילוין של רבות מהן. בדורות קודמים לא הרבו ללמוד את תשובותיו המפורסמות, עקב סגנונן הקצרני, והתאמתן לפסיקותיו של הרמב"ם ב"משנה תורה". סיבה נוספת למיעוט הלימוד היא היעדר בית מדרש שהמשיך את דרך הפסיקה של הרמב"ם באופן ישיר, שכן רצף בית מדרשו שלו נקטע כמאתיים שנה לאחר מותו, ולאחר היעלמות צאצאיו שהמשיכו את דרכו אחריו.

חשיבות לימוד התשובות היא ביכולת להשוות בין התייחסותו של הרמב"ם לשאלות נקודתיות, לעומת ניסוחו הכללי במשנה תורה. השוואה זו יש בה ללמד על גישתו בפסיקת ההלכה, ובהתייחסות למציאות משתנה. לימוד זה מקבל משנה חשיבות, היות שהרמב"ם לא הספיק לכתוב מקורות לספרו "משנה תורה", ולכן הצלבת תשובותיו עם פסקיו הכלליים יש בה כדי לשפוך אור נוסף על המקורות, בנוסף למלאכה שביצעו בנושא מפרשי הרמב"ם לאורך הדורות, שלא היו בידיהם תשובותיו, ולפעמים נאלצו להסתפק בהשערות.

לקריאה נוספתעריכה

  • מאיר בניהו, ספר הזיכרון לרב יצחק ניסים זצ"ל הראשון לציון הרב הראשי לישראל ב, עמ' קעה רלה, יד הרב נסים, ירושלים, תשמ"ה

קישורים חיצונייםעריכה