1937 בברית המועצות

1937 בברית המועצות הייתה שנה בה נחגגה השנה ה-20 למהפכת אוקטובר. תקופת 1937‏-1938 ידועה כתקופת הטיהורים הגדולים.

הנהגה עריכה

ראש הממשלה - ויאצ'סלב מולוטוב
יושב ראש הוועד הפועל המרכזי - מיכאיל קלינין

מעשית, יוסיף סטלין בתפקיד המזכיר של המפלגה הבולשביקית מרכז בידיו את השלטון במדינה.

אירועים בולטים עריכה

כרזת תעמולה סובייטית הקוראת לאוכלוסייה להשתתף במפקד האוכלוסין של 1937

6 בינואר – ביצוע מפקד האוכלוסין הסובייטי של 1937. תוצאות המפקד הושמדו ומעולם לא פורסמו ומארגניו נשלחו לגולאג בשל כך שנתוני האוכלוסייה של המפקד היו נמוכים בהרבה מהצפוי.
8 בינואר – בהתאם להחלטת משרד המשפטים, על בתי הדין הצבאיים לדון בכל המקרים של ריגול או חשד לגילוי סודות המדינה בדלתיים סגורות ללא ייצוג משפטי של הנאשם.
9 בינואר – לאון טרוצקי עבר להתגורר במקסיקו
9 בינואר – בהתאם להחלטה שהתקבלה ב-17 בדצמבר 1936 בוצע גירוש של 2500 איראנים ו-700 משפחות נוספות מאזרבייג'ן.
23 בינואר – תחילת משפט מוסקבה השני. על ספסל הנאשמים 17 חברי מפלגה בולטים כולל קארל ראדק וגאורגי פיאטקוב. כל הנאשמים מודים בחבלה בפיתוח המשק ובריגול לטובת גרמניה ויפן כמו כן מאשימים את ניקולאי בוכארין בשיתוף פעולה איתם. עם סיום המשפט, 13 נאשמים מוצאים להורג, 4 נשפטים ל-10 שנות מאסר ומוצאים להורג מספר שנים מאוחר יותר. בהמשך, בתקופת הפרסטרויקה כל הנאשמים זוכו מכל האשמות.
11 בפברואר – תחילת ייצור טרקטורים במפעל בסטלינגרד
18 בפברואר – סרגו אורדז'וניקידזה נפטר. ככל הנראה זו הייתה התאבדות.
23 בפברואר – ניקולאי בוכארין ואלכסיי ריקוב מוצאים מחוץ לשורות המפלגה ונעצרים תוך מספר ימים.
27 בפברואר – ניקולאי יז'וב הציג לפוליטביורו רשימה של 475 נאשמים שמומלץ להוציא להורג. הרשימה מאושרת. בהמשך השנה, לפי רשימות דומות הוצאו להורג 40 אלף איש.
11 במרץ – דיווח נ.ק.ו.ד. על גילוי מזימה של טרוצקי ויפן בתעשיית הנפט.
15 במרץ – קבלת החלטה על החמרת תנאי המאסר.
23 במרץ – בהתאם להחלטת נ.ק.ו.ד. תקופות הגירוש הוארכו.
25 במרץ – שידור ראשון ניסיוני של הטלוויזיה במוסקבה.
29 במרץ – החלטת הפוליטביורו על הוצאת משורות הצבא של כל הקצינים שהוצאו משורות המפלגה.
2 באפריל – גילוי מזימה של מרגלים ממוצא גרמני על ידי נ.ק.ו.ד..
3 באפריל – גילוי קשר נגד המשטר בתעשייה הכימית.
8 באפריל – מתן הרשאה להגיע ל-8 שנות מאסר ללא משפט.
29 באפריל – קבלת החלטה בנ.ק.ו.ד. על האצת פעילות נגד המנשביקים.
7 במאי – הנ.ק.ו.ד. דיווח על גילוי מתנגדי הממשל באגודות הספורט.
10 במאי – חידוש תפקיד הפוליטרוק בצבא.
14 במאי – מעצרים המונים בצבא. המעצרים נמשכו עד ל-29 במאי.
21 במאי – תחילת פעילות תחנת מחקר באוקיינוס הקרח הצפוני - SP-1. תחנת מחקר זו שכללה 3 אנשי צוות בראשות איוואן פאפאנין פעלו על קרח במשך מספר חודשים.
23 במאי – קבלת החלטה על גירוש במוסקבה, לנינגרד וקייב של כל התושבים שהואשמו בפעילות נגד השלטון וכן משפחות שבהן אנשים שנשפטו ל-5 שנות מאסר לפחות.
6 ביוני – תחילת פעילות של תחנת מחקר באזור הקוטב הצפוני הקוטב הצפוני 1.
8 ביוני – הנ.ק.ו.ד. דיווח על גילוי קבוצה שפעלה נגד השלטון בקרב המוסלמים ונדרש ביצוע מעצרים המוניים.
11 ביוני – פרסום דבר הוצאה להורג של מפקדי צבא כולל מרשל מיכאיל טוכאצ'בסקי שהואשמו במשפט חשאי. בשנת 1957 כל הנאשמים זוכו מכל אשמה. תוך מספר חודשים נעצרים ונשפטים 3 מ-5 המרשלים, כל 8 האדמירלים, 14 מ-16 מפקדי הארמיות, 9 מ-10 מפקדי האוגדות ובסך הכל 35 אלף קצינים (מסך של 80 אלף קצינים בצבא).
18 ביוני – 20 ביוני - טיסה ישירה ללא נחיתת ביניים ממוסקבה ליבשת אמריקה. המטוס נחת בעיר ונקובר שבמערב ארצות הברית.
21 ביוני – פרסום החלטה על מתן חנינה שכל האנשים שדיווחו ביוזמתם על פעילותם נגד השלטון.
23 ביוני – הוועד המרכזי של המפלגה שמע דיווח מפורט של ניקולאי יז'וב על החדרת פעילי קבוצות אנטי-מהפכניות בכל דרגי הצבא והמדינה.
24 ביוני – 8 באוגוסט - סדרת משחקי כדורגל בין קבוצות של ברית המועצות לבין קבוצה שהגיעה מספרד. הספרדים ניצחו בכל המשחקים למעט אחד.
28 ביוני – בעקבות מכתב של רוברט אייכה על פעילות נגד השלטון בקרב מגורשים למערב סיביר הוחלט להקים גופים מיוחדים בהרכב של 3 אנשים ("טרויקה") לקבלת החלטה על ענישה.
5 ביולי – הפוליטביורו קיבל החלטה לגבי בנות זוג של מרגלים: אלה צריכים להשלח לעבודות כפייה לתקופות של 5–8 שנים ואת הילדים להציב בבתי יתומים.
14 ביולי – פתיחת תעלת מוסקבה שנבנתה על ידי האסירים. לפני הפתיחה 218 אסירים הוצאו להורג בטענה שרצו להרוג את יוסיף סטלין במהלך הפתיחה החגיגית.
20 ביולי – החלטת הפוליטביורו על מעצר כל עובדי התעשיות הביטחוניות ממוצא גרמני.
24 ביולי – פרסום הנחיית נ.ק.ו.ד. על מעצר כל עובדי מערכת אספקת המים והמעבדות הכימיות שיש להם קשר עם פעילים נגד המשטר.
25 ביולי – פרסום פקודת נ.ק.ו.ד. על מעצרים של גרמנים חשודים בפעילות נגד השלטון. בהתאם לפקודה זו 55 אלף גרמנים נעצרו וכ-42 אלף מהם הוצאו להורג.
27 ביולי – פקודת נ.ק.ו.ד. על גילוי פעילות נגד השלטון במערך המודיעין הצבאי.
29 ביולי – פקודת נ.ק.ו.ד. על גילוי פעילות נגד השלטון במערך מסילות הברזל.
31 ביולי – פקודת נ.ק.וו.ד 00447 על פעילות נגד אויבי העם. בהתאם לפקודה זו, עד לסתיו 1938 נעצרו כ-818 אלף אנשים וכ-436 אלף הוצאו להורג.
יולי – מתן הכשר לשימוש בעינויים.
5 באוגוסט – ברית המועצות מתחילה אחד הקמפיינים הגדולים ביותר של הטיהורים הגדולים, אשר נועד "לחסל גורמים אנטי סובייטים". במהלך השנה הבאה, לפחות 724,000 בני אדם נרצחו.
7 באוגוסט – אנדריי וישינסקי הבהיר שההוצאות להורג הן בהתאם למבצע שהחל מ-5 באוגוסט ולא נדרשים אישורים מיוחדים.
11 באוגוסט – פקודת נ.ק.ו.ד. בקשר לגילוי פעילות נגד השלטון בקרב הפולנים. בהתאם לפקודה זו נעצרו מעל 100 אלף איש ורבים הוצאו להורג.
16 באוגוסט – החלטה על הקמת 6 מחנות עבודה חדשים של גולאג במטרה לכלול בהם מאות אלפי אסירים.
17 באוגוסט – פקודת נ.ק.ו.ד. על גילוי פעילות נגד השלטון בקרב הרומנים. כ-8,000 נעצרו, מהם כ-5,000 הוצאו להורג.
21 באוגוסט – בהתאם לצו מנהלי 172 אלף קוריאנים מגורשים מאזורי הגבול במזרח הרחוק של ברית המועצות.
15 באוגוסט – מעתה כל פקודה צריכה להיות חתומה על ידי הקצין והפוליטרוק.
22 באוגוסט – בהתאם להחלטת נ.ק.ו.ד., כל בעלי אזרחות זרה הם מרגלים ואין לחדש להם אשרות שהייה.
14 בספטמבר – שינויים בחוק העונשין. בהתאם לשינוי, כל החלטה על הוצאה להורג צריך לבצע תוך 24 שעות.
20 בספטמבר – פקודת נ.ק.ו.ד. בהקשר למרגלים יפנים. בהתאם לפקודה זו נעצרו כ-46 אלף אזרחים ו-31 אלף מהם הוצאו להורג.
22 בספטמבר – יבגני מילר, מראשי האופוזיציה הרוסית בגולה נחטף בפריז על ידי סוכני נ.ק.ו.ד. והועבר למעצר במוסקבה.
2 באוקטובר – הגדלת תקופת מאסר מ-10 שנים ל-25 שנים.
8 באוקטובר – בהתאם להחלטת אנדריי וישינסקי הבעת דעה נגד השלטון היא מעשה טרור.
12 באוקטובר – ניקולאי יז'וב קודם למעמד של מועמד לחבר פוליטביורו.
28 באוקטובר – קבלת החלטה של נ.ק.ו.ד. על פעילות נגד השלטון בשגרירויות זרות. בהתאם לפקודה זו נעצרו רוב אזרחי ברית המועצות שעבדו בשגרירויות זרות, במיוחד של גרמניה, יפן, איטליה ופולין.
4 בנובמבר – האצת פעילות נ.ק.ו.ד. בקרב הצוענים
30 בנובמבר – דיווח נ.ק.ו.ד. על גילוי פעילות נגד השלטון בקרב הלטבים. במהלך המבצע נעצרו -21 אלף לטבים וכ-16 אלף מהם הוצאו להורג.
11 בדצמבר – דיווח נ.ק.ו.ד. גילוי פעילות נגד השלטון בקרב היוונים. במהלך המבצע נעצרו -12 אלף לטבים וכ-10 אלף מהם הוצאו להורג.
12 בדצמבר – בחירות לסובייט העליון, הפרלמנט של ברית המועצות לפי החוקה החדשה. המפלגה הקומוניסטית זוכה ב-98.6% מהקולות.
14 בדצמבר – הרחבת פעילות נגד הלטבים גם לאסטונים, בולגרים ופינים. במהלך המבצע נעצרו מעל 20 אלף אזרחים וכ-18 אלף מהם הוצאו להורג.
17 בדצמבר – קבלת החלטה על הוצאת להורג של כל אסיר שמנסה להימלט ממעצר.
22 בדצמבר – תחילת מבצע רחב נגד אזרחים ממוצא סיני.
31 בדצמבר – הקמת משרד לענייני צי.

ללא מועד עריכה

במהלך ספטמבר-אוקטובר כ-175 אלף קוריאנים שהתגוררו לאורך הגבול גורשו לקזחסטן ואוזבקיסטן בטענה שיש צורך באבטחת הגבול.
הפעלת ציקלוטרון ראשון באירופה במכון לחקר הרדיום בלנינגרד.

נולדו עריכה

30 בינואר – בוריס ספסקי, שחמטאי סובייטי וצרפתי
31 בינואר – רגימנטס אדומאיטיס, שחקן סובייטי ממוצא ליטאי
4 במרץ – יורי סנקביץ', מגלה ארצות סובייטי (נפטר ב-2003)
6 במרץ – ולנטינה טרשקובה, קוסמונאוטית סובייטית
11 במרץ – אלכסנדרה זאבלינה סייפת סובייטית זכתה ב-3 מדליות אולימפיות (מהן 3 זהב)
30 במרץ – אלכסנדר דמיאננקו, שחקן סובייטי
10 באפריל – בלה אחמדולינה, משוררת סובייטית (נפטרה ב-2010)
12 באפריל – איגור וולק, קוסמונאוט סובייטי (נפטר ב-2017)
5 במאי – יורי נזרוב, שחקן סובייטי ורוסי
10 במאי – טמרה פרס אתלטית סובייטית ממוצא יהודי זכתה ב-4 מדליות אולימפיות (מהן 3 זהב) (נפטרה ב-2006)
18 ביוני – ויטאלי ז'ולובוב, קוסמונאוט סובייטי
25 ביוני – אלברט פילוזוב, שחקן סובייטי ורוסי
21 ביולי – אדוארד סטרלצוב, כדורגלן סובייטי (נפטר ב-1990)
31 ביולי – אדיתה פייכה, זמרת סובייטית.
26 באוגוסט – גנדי ינאייב, מדינאי סובייטי (נפטר ב-2010)
11 בספטמבר – יוסיפ קובזון, זמר סובייטי ממוצא יהודי (נפטר ב-2018)
16 בספטמבר – אלכסנדר מדבד ספורטאי סובייטי זכה ב-3 מדליות אולימפיות (מהן 3 זהב)
23 בספטמבר – ואלנטין פבלוב, ראש ממשלת ברית המועצות האחרון (נפטר ב-2003)
26 בנובמבר – בוריס יגורוב, קוסמונאוט סובייטי (נפטר ב-1994)

נפטרו עריכה

מיכאיל טוכאצ'בסקי

30 בינואר – הוצאות להורג של נאשמי משפט מוסקבה השני
- גאורגי פיאטקוב, מדינאי סובייטי (נולד ב-1890)
- קארל ראדק, מדינאי סובייטי (נולד ב-1885)
18 בפברואר – סרגו אורדז'וניקידזה, מדינאי סובייטי (נולד ב-1866)
13 באפריל – איליה אילף, סופר סובייטי ממוצא יהודי (נולד ב-1897)
31 במאי – יאן גמרניק, קצין בכיר סובייטי (נולד ב-1894)
12 ביוני – הוצאה להורג של 8 מפקדים בכירים של הצבא האדום שהואשמו בבגידה במסגרת פרשת טוכאצ'בסקי
- מיכאיל טוכאצ'בסקי, מרשל סובייטי (נולד ב-1893)
- יונה יקיר, מצביא סובייטי (נולד ב-1896)
- ירונים אובורביץ', מצביא סובייטי (נולד ב-1896)
30 באוקטובר – אבל ינוקידזה, מדינאי סובייטי (נולד ב-1877)
8 בדצמבר – פאבל פלורנסקי, פילוסוף וכומר (נולד ב-1822)

««« 1936 1935 1934	דגל רוסיה	1937 בברית המועצות	»»» 1938 1939 1940
כל ערכי השנים בברית המועצות אירועים בולטים בעולם ב-1937 לוח שנה של שנת 1937