1970 בישראל
1970 בישראל הייתה השנה בה חגגה 22 שנה מיום היווסדה.
| ««« 1969 1968 1967 |
 |
1970
בישראל |
»»» 1971 1972 1973 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1970 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1970 | |||
הנהגה עריכה
פוליטיקה עריכה
הנושא המרכזי שעל סדר היום הציבורי היה התמשכותה של מלחמת ההתשה (שהחלה ב-1969). לקראת אוגוסט הוחלט להענות ליוזמה האמריקאית להפסקת אש, גם במחיר הסכמה עקרונית לנסיגה של צה"ל מקווי הפסקת האש גם ללא הסכם שלום מלא. על רקע התנגדותם להחלטה זו, פרשו (4 באוגוסט) שרי גח"ל מ"ממשלת הליכוד הלאומי" וההסכם שמביא לסיום המלחמה (7 באוגוסט) נחתם ללא הסכמת גח"ל.
עוד בפוליטיקה
- אחרי עשורי פעילות בפוליטיקה הישראלית, מודיע דוד בן-גוריון על פרישתו הסופית מן הזירה הפוליטית.
- 28 באפריל – מכתב השמיניסטים נשלח לראש הממשלה, גולדה מאיר
- 15 במאי – חבורת יהודים סובייטיים מנסים לחטוף מטוס על מנת להגיע למערב. הדבר מפנה תשומת לב לקשייה של יהדות ברית המועצות
- מוקם כפר דרום, ההתנחלות הראשונה ברצועת עזה
צבא וביטחון עריכה
בשנת 1970 חלה הסלמה בלחימה שבמסגרת מלחמת ההתשה. בשנה זו לראשונה אירעו התנגשויות בין צה"ל לבין חיל המשלוח הסובייטי שהוצע באדמת מצרים. מעבר למלחמת ההתשה, נאלצה מדינת ישראל להתמודד מול פעולות טרור קשות. בין היתר, מוקמת יחידת המסתערבים רימון להתמודדות עם הטרור.
- 1 בינואר – חטיפתו של האזרח שמואל רוזנווסר על ידי חוליית מחבלים שהסתננה מלבנון; ישראל מגיבה בחטיפת 9 חיילים ו-12 אזרחים לבנונים ב-2 בינואר. רוזנווסר מוחזר בעסקה במסגרתה משוחרר המחבל מחמוד חיג'אזי תמורתו, בפברואר 1971
- 7 בינואר פתח חיל האוויר בסדרה של הפצצות בעומק שטח מצרים שנקראו מבצעי פריחה במהלכם ספגו בסיסי הצבא המצרי העורפיים התקפות חוזרות שיצרו אווירת חירום במצרים. ההפצצות נפסקו באפריל.
- 22 בינואר השתלט כוח צנחנים על האי שדואן שבמפרץ סואץ.
- 24 בינואר – אסון משאית התחמושת: משאית עמוסה בתחמושת התפוצצה בנמל אילת. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 24 חיילים ואזרחים עובדי צה"ל ועשרות נפצעו.
- 10 בפברואר – פיגוע וניסיון חטיפה נגד מטוס אל על בשדה התעופה של מינכן: בזכות ערנותם של הטייס ושל הנוסע אסי דיין נמנעת חטיפה; אך המחבלים מצליחים לרצוח אדם אחד ולפצוע 11, ביניהם השחקנית חנה מרון (שרגלה נקטעה כתוצאה מן האירוע).
- 12 בפברואר – במסגרת מבצעי פריחה חיל האוויר מפציץ בטעות מפעלי מתכת באבו זעבל במצרים. מההפצצה נהרגים 70 פועלים. בצעד חריג ישראל מתנצלת ומודיעה שבתוך הריסות המפעל מצויות פצצות השהייה שצפויות להתפוצץ בתוך שעות.
- 21 בפברואר – פיגוע בטיסת סוויסאייר 330 משווייץ לישראל. המטוס מתרסק ו-47 איש נהרגים, מהם 15 ישראלים
- 15 במאי – חיל הים המצרי פותח בירי טילי סטיקס על ספינת הדייג הישראלית "אורית" ומטביע אותה. האירוע חשף את רמת הדיוק של הטיל מתוצרת סובייטית והביא לפיתוח אמצעים כנגדו.
- 22 במאי – פיגוע נגד אוטובוס ילדי אביבים, בו נרצחו 9 ילדים ו-3 מבוגרים ונפצעו 19 ילדים
- 30 במאי נהרגו 13 חיילי צה"ל (ושניים נשבו) בהיתקלות עם יחידת קומנדו מצרית.
- 26 ביוני – צה"ל יוצא למבצע קיתון 10 כנגד צבא סוריה בחזית רמת הגולן
- 30 ביולי בקרב אוויר באזור תעלת סואץ טייסי חיל האוויר הישראלי הפילו חמישה מטוסי מיג 21 שטייסיהם סובייטים.
- 9 באוגוסט – מטוס ריגול אמריקאי מבצע גיחת צילום ראשונה מעל סיני ללא תאום עם ישראל. באותו החודש ביצעה ארצות הברית שתי גיחות נוספות.
- 6 בספטמבר – ניסיונות חטיפה סימולטניים של ארבעה מטוסי נוסעים על ידי מחבלים מהחזית העממית לשחרור פלסטין. שניים מהמטוסים נוחתים בשדה דוסון שבירדן
אירועי הטרור הקשים משפיעים גם על מדינות שכנות: לאחר חטיפת המטוסים לשדה דוסון, מגיבה ממשלת ירדן בפעולה נגד בסיסי ארגוני הטרור הפלסטינים בשטחה, פעולות "ספטמבר השחור".
- 30 בדצמבר – אסון נאות הכיכר: סלע שניתק ממקומו עקב הגשמים מחץ חדר אוכל בבסיס צבאי ליד נאות הכיכר וגרם למותם של 19 חיילים
כלכלה ותשתיות עריכה
- חברת אסם מתחילה לייצר מוצרי מאפה, כמו גם את חטיף הביסלי;
- נחנכת תחנת הרכבת תל אביב דרום
חברה ותרבות עריכה
עצמות 163 מעפילים שמתו במחנות המעצר בקפריסין מועלות לקבורה בישראל.
חינוך ומדע עריכה
- מוקמת מכללת הדסה
חוק ומשפט עריכה
- החלטת בג"ץ שליט מ-1969 מעוררת מחאת החרדים, והכנסת מעבירה התיקון לחוק השבות, הנותן לראשונה הגדרה דתית הלכתית למושג מי הוא יהודי: "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה, או נתגייר ואינו בן דת אחרת".
- יואל זוסמן ממונה לנשיא בית המשפט העליון
תרבות עריכה
הדי מלחמת ההתשה מגיעים גם לזירה התרבותית: עולה המחזה מעורר המחלוקת של חנוך לוין, "מלכת אמבטיה", שהציג בצורה סטירית בוטה אלמנטים הקשורים לנושא המלחמה והציג את גולדה מאיר בצורת אם צדקנית. המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה את הריביו הסאטירי, אך חזרה בה כשנדרשה לנמק את החלטתה. בסופו של דבר החליטה הנהלת התיאטרון הקאמרי, חרף מחאותיו של לוין, להוריד את ההצגה לאחר 19 מופעים בלבד. את שירי "מלכת אמבטיה" הלחין זהר לוי.
עוד בתחום התרבות:
- מוזיקה: בפסטיבל הזמר מופיעה שלישיית הגשש החיוור עם "מים לדוד המלך". במקום הראשון זוכה שלמה ארצי, לבוש במדי להקת חיל הים עם "פתאום עכשיו, פתאום היום". ארצי הוא "זמר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי והשיר מגיע למקום ראשון באותו מצעד (להקתו של ארצי, להקת חיל הים, זוכה בתואר להקת השנה; וחברתו של ארצי ללהקה, רבקה זהר, היא זמרת השנה של קול ישראל). ארצי גם מוציא את אלבום הבכורה שלו ומשתתף גם בפסקול הסרט "מלכת הכביש"; דני בן ישראל מוציא את האלבום "חנטריש 1/4 3", הנחשב לחלוץ אלבומי הרוק המתקדם בישראל; שלום חנוך ואריק איינשטיין מוציאים את "פלסטלינה" ואת "שבלול". שיר השנה של גלי צה"ל הוא "למה לי לקחת ללב" מן האלבום "שבלול"; המנצח נעם שריף יוזם קונצרט משותף של התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם הצ'רצ'ילים
אלבומים נוספים: חוה אלברשטיין מוציאה את האלבום "משירי ארץ אהבתי"; להקת הנח"ל יוצאת בתוכניתה "בהיאחזות הנחל בסיני" ולהקת פיקוד מרכז מופיעה עם תוכניתה ה-18, "ליד הירדן", ובה הופיעו הלהיטים "תחת עץ האקליפטוס", "יש לי אהוב בסיירת חרוב" ו"הימים האחרים"; ליאור ייני מוציא את אלבום הבכורה שלו, "תודה רבה"; יוצא אלבום הבכורה של שלישיית "לא אכפת להם"
- ילדים: יוצא לאור הספר "מיץ פטל" של חיה שנהב; לראשונה מתקיים פסטיבל שירי הילדים, במקום הראשון זוכים אבי טולדנו ועירית ענבי עם "למה ככה" (במקום השני: רבקה מיכאלי - "לצבי יש בעיה" ובמקום השלישי - שולה חן - "איך הרתיחה רמית חלב")
- פנאי: יוסף לפיד מתחיל לפרסם את מדריך הטיולים המצליח שלו "מדריך לפיד לאירופה", מחלוצי המדריכים בעברית (היוצא ב-20 מהדורות); מוקם לונה פארק תל אביב
- קולנוע: יוצאים לאקרנים הסרטים "התרוממות" (בימוי: אורי זהר); אורח בעונה מתה (סרט הביכורים של משה מזרחי, המועמד לפרס גלובוס הזהב); "השמלה", "מותו של יהודי", "כץ וקרסו", "מלכת הכביש", "לופו", "התמהוני", "מנגד" (עם אשר צרפתי)
- רדיו: רשת א' מתחילה לשדר את התוכנית לילדים "חתול בשק"
- תיאטרון ישראלי: בניין הבימה שופץ (ב-2 באפריל מסתיימים רשמית השיפוצים); עולה המחזמר "עיר הגברים"
- בין חתני וכלות פרס ישראל: לאה גולדברג (ספרות יפה), אשר נפטרה בינואר; עובדיה יוסף (ספרות תורנית); יוסף טל (מוזיקה)
- יוצא לאור סידור התפילה "רינת ישראל"
ספורט עריכה
- יוני – נבחרת ישראל בכדורגל משתתפת, בפעם היחידה בתולדותיה, בטורניר הגביע העולמי שנערך במקסיקו. את משחקיה היא מסיימת בהפסד אחד (2:0 לאורוגוואי) ובשתי תוצאות תיקו (1:1 מול שוודיה ו-0:0 מול איטליה). את השער היחיד לזכות ישראל כבש מרדכי שפיגלר.
- 12 בדצמבר – במשחקי אסיה האתלטית חנה שזיפי זוכה בשתי מדליות זהב ובמדליית ארד.
נולדו עריכה
(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1970)
- 15 בינואר – עמי סמולרצ'יק, שחקן וקומיקאי ישראלי
- 23 במאי – יגאל עמיר, רוצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין
- 17 באוגוסט – צבי יחזקאלי, עיתונאי
- 10 בספטמבר – יוסי אבוקסיס, כדורגלן עבר ישראלי, וכיום מאמן קבוצת בני יהודה תל אביב
- 26 בספטמבר – מוש בן ארי, זמר, מוזיקאי, פזמונאי ומלחין ישראלי
- 31 באוקטובר – איציק זוהר, כדורגלן עבר ישראלי
- 2 בנובמבר – דנה ברגר, זמרת, מלחינה, פזמונאית ושחקנית טלוויזיה ישראלית
- 21 בנובמבר – עלמה זק, שחקנית וקומיקאית ישראלית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה
- 23 בנובמבר – עודד פהר, שחקן קולנוע וטלוויזיה ישראלי בעל קריירה בינלאומית
נפטרו עריכה
(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1970)
- 15 בינואר – לאה גולדברג, משוררת, סופרת וכלת פרס ישראל (נולדה ב-1911)
- 19 בינואר – זאב רבן, צייר, גרפיקאי ומעצב תעשייתי (נולד ב-1890)
- 29 בינואר – אריה בן-אליעזר, איש התנועה הרוויזיוניסטית והאצ"ל וחבר הכנסת מטעם תנועת החרות וגח"ל (נולד ב-1913)
- 17 בפברואר – שמואל יוסף עגנון, סופר עברי, חתן פרס נובל לספרות (נולד ב-1888)
- 28 במרץ – נתן אלתרמן, משורר, מחזאי ומתרגם, חתן פרס ישראל (נולד ב-1910)
- 3 באפריל – אביגדור המאירי, סופר ומשורר עברי (נולד ב-1890)
- 4 במאי – חיים גליקסברג, צייר (נולד ב-1904)
- 25 במאי – הרב עזרא עטייה, ראש ישיבת פורת יוסף (נולד ב-1887)
- 13 ביולי – שרגא פרידמן, שחקן ובמאי (נולד ב-1924)
- 9 ביוני – ישעיהו פורדר, איש ציבור וכלכלן ישראלי (נולד ב-1901)
- 12 ביוני – ישראל ברזילי, שר וחבר הכנסת מטעם מפ"ם (נולד ב-1913)
- 16 ביולי – חיים משה שפירא, מנהיג פוליטי של הציונות הדתית (נולד ב-1902)
- 26 ביולי – יעקב אורי, ח"כ מטעם מפא"י בכנסת השנייה (נולד ב-1888)
- 7 באוגוסט – אליעזר שטיינמן, סופר (נולד ב-1892)
- 6 בספטמבר – זלמן ארן, שר החינוך והתרבות וחבר הכנסת מטעם מפא"י (נולד ב-1899)
- 7 בספטמבר – יצחק גרינבוים, מנהיג ציוני, מראשי התנועה הציונית של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם ושר הפנים הראשון של ישראל (נולד ב-1897)
- 11 בספטמבר – משה קלמר, חבר הכנסת (נולד ב-1901)
- 13 בספטמבר – עמנואל גולדברג, כימאי (נולד ב-1881)
- 15 בדצמבר – דוד תדהר, קצין משטרה, בלש פרטי (נולד ב-1897)
- שלמה זלמן אריאל, איש חינוך ישראלי, מחבר ספרי אגדות וסיפורים ועורך אנציקלופדיות (נולד ב-1895)
- דוד ודובינסקי, היה ממנהיגיו של הארגון הצבאי היהודי בגטו ורשה (נולד ב-1895)
- יהודה אריה קלוזנר, חוקר הספרות העברית, ספרן, עורך אסופות ומבקר (נולד ב-1910)
