פתיחת התפריט הראשי

הנהגהעריכה

פוליטיקהעריכה

חתימת הסכם קהירעריכה

  ערך מורחב – הסכם קהיר

הסכם קהיר נחתם ב-4 במאי 1994 בקהיר, בין ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, ובין ראש ארגון אש"ף, יאסר ערפאת, במעמד ארצות הברית, רוסיה ומצרים כעדות. ההסכם נודע גם בשם "ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו" או בשם "הסכם עזה ויריחו תחילה". מטרתו של הסכם זה היא ליישם את תהליך הצהרת הכוונות (ספטמבר 1993) של התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני, הידוע בשם "תהליך אוסלו", בדרך להסכם קבע. במסגרת הסכם קהיר הוחלט על הקמת ממשל עצמי פלסטיני בעל סמכויות חקיקה, שיפוט ושיטור וכן על העברת רצועת עזה ואזור יריחו לידי הפלסטינים.

הסכם השלום בין ישראל לירדןעריכה

  ערך מורחב – הסכם השלום בין ישראל לירדן

הסכם השלום בין ישראל לירדן נחתם ב-26 באוקטובר 1994 והסדיר את היחסים, הגבולות וחלוקת המשאבים בין ישראל לירדן. ההסכם התגבש באמצע 1994 לאחר שבמשך עשרות שנים נפגשו מנהיגי ישראל בחשאי עם חוסיין מלך ירדן, שלא הסכים לקיים איתם שיחות גלויות. בהסכמת נשיא סוריה חאפז אל-אסד ובעידוד נשיא מצרים חוסני מובארק ונשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, נערכו בקיץ שיחות בין ישראל לירדן, שהפכו עד מהרה לגלויות ופורסמה "הצהרת וושינגטון" שסיימה את מצב הלוחמה בין שתי המדינות.

אירועים אחריםעריכה

צבא וביטחוןעריכה

האירועים הביטחוניים הבולטים בשנת 1994 פיגועי טרור רבים וקשים של פלסטינים נגד ישראלים בהם פיגוע מכונית התופת בעפולה וחטיפת נחשון וקסמן. חלק מהפיגועים נעשו בניסיון לפגוע בתהליך אוסלו[1] וחלקם כנקמה על טבח מתפללים מוסלמים במערת המכפלה שבוצע על ידי יהודי.

אירועים בולטיםעריכה

 
אנדרטה לזכרם של קורבנות פיגוע מכונית התופת בעפולה ב-1994
 
טבח מערת המכפלה מבוצע ב-25 בפברואר 1994 כאשר תושב קריית ארבע ברוך גולדשטיין רצח 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה בחברון בפיגוע הגדול ביותר של טרור יהודי מאז קום המדינה

חברה ותרבותעריכה

פליליםעריכה

  • ב־9 בינואר בשעות הלילה רצחו שני נערים כבני 14 מהרצליה נהג מונית באזור המלונות בהרצליה פיתוח. השניים נתפסו ונידונו ל-16 שנות מאסר.
  • בפסח הפיץ הרב עוזי משולם עלונים בנושא "חטיפת ילדי תימן", שבהם טען כי אלפי ילדים של עולי תימן נמכרו לארצות הברית לצורך ניסויים בנוסח ד"ר מנגלה. חסידי משולם התבצרו בביתו תוך שהם מתחמשים בנשק רב במשך שבועות ארוכים. ב-10 במאי פרצו השוטרים אל ביתו ו-11 חסידים נעצרו. חסיד אחד כבן 19, נהרג במהלך ההשתלטות. משולם עצמו הורשע במתן הוראה לזרוק בקבוקי תבערה על כוחות המשטרה ובשיבוש הליכי משפט. הוא נידון למאסר של 8 שנים אך זוכה מאחת העבירות ועונשו הופחת לשש שנים וחצי,[2] באוקטובר 1994 נורה איש שירות בתי הסוהר, רב כלאי בני אבירם מכלא ניצן, על ידי שניים מחסידי משולם, אך חייו ניצלו. השניים הורשעו ונידונו לתקופת מאסר ארוכה.
  • ב-24 בנובמבר, נעלמה אלכסנדרה ברנדט בת העשר. הילדה נראתה לאחרונה בגן ציבורי ברמת גן, בצהרי אותו יום. מקרה זה, הוא מן המפורסמים שבמקרי ההיעדרות הבלתי מפוענחים במדינת ישראל.

מוזיקהעריכה

קולנועעריכה

טלוויזיהעריכה

ספורטעריכה

חינוך, מדע ובריאותעריכה

  • 9 בינואר3 באפריל - שביתה רחבת היקף על ידי המרצים באוניברסיטאות לאחר שנדחתה דרישתם לשכר כפול.

נולדועריכה

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1994)

נפטרועריכה

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1994)

לקריאה נוספתעריכה

  • נסים משעל, ישראל 60 (1994, עמ' 308 - 313), ידיעות ספרים, 2008
  • יהודה שיף, דני דור, בן כספית ואילן כפיר, 50 לישראל (1994), גלי אלפא תקשורת, 1997

קישורים חיצונייםעריכה

  • 1994, באתר הכנסת

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יהודה שיף ודני דור "50 שנה לישראל", הפרק "שנת 1994", בהוצאת מעריב
  2. ^ דנ"פ 1294/96 עוזי אזולאי משולם ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב-29.6.1998