B-1 לנסר
B-1B לנסר הוא מפציץ אסטרטגי סילוני על קולי בעל ארבעה מנועים וכנף בעלת גאומטריה משתנה מתוצרת חברת רוקוול אינטרנשיונל.
B-1B לנסר מעל האוקיינוס השקט | |||||||||||||||||
מאפיינים כלליים | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
סוג | מפציץ אסטרטגי על-קולי | ||||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | ||||||||||||||||
יצרן | רוקוול אינטרנשיונל | ||||||||||||||||
טיסת בכורה | 23 בדצמבר 1974 | ||||||||||||||||
תקופת שירות | 1 באוקטובר 1986 – הווה (38 שנים) | ||||||||||||||||
צוות | 4 אנשי צוות: קברניט, טייס משנה, קצין מערכות תקיפה וקצין מערכות התגוננות | ||||||||||||||||
יחידות שיוצרו |
B-1A: 4 B-1B: 100 | ||||||||||||||||
משתמש ראשי | חיל האוויר האמריקני | ||||||||||||||||
דגמים | B-1A, B-1B | ||||||||||||||||
מחיר | 283.1 מיליון דולר | ||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
| |||||||||||||||||
תרשים | |||||||||||||||||
פיתוח המטוס החל ב-1960 עבור הדרישות של חיל האוויר האמריקאי למפציץ על קולי שיאחד ויחליף את ה-B-52 וה-B-58. בשל דרישה זו, המטוס מגיע למהירות של כשני מאך. כמו כן, הוא בעל יכולת אדירה של נשיאת חימוש, הכוללת יכולת לשאת עד 34 טון חימוש כולל מספר פצצות גרעיניות (למרות שאלו כבר לא נישאות עליו כי אם על ה-B-2).
פיתוח המטוס התעכב מסיבות שונות. אב הטיפוס המריא לטיסת הבכורה ב-1974. בהמשך נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, ביטל את המיזם בטענה שמדובר במיזם שאפתני ויקר מדי. רונלד רייגן חידש את המיזם ואישר בנייה של עוד 100 יחידות. בסך הכול יוצרו 104 יחידות: 4 מדגם B-1A ו-100 מדגם B-1B.
ב-1985 נכנס ה-B-1, באיחור רב, לשירות בחיל האוויר האמריקאי - עשרים וחמש שנים אחרי שהוזמן. הוא היה המפציץ המתקדם ביותר בחיל כעשר שנים בלבד, עד שבאמצע שנות ה-90 הופיעו המפציצים החמקניים מסוג B-2 ספיריט שהצטרפו אליו. השימוש הראשון במטוס זה היה במהלך מבצע "סופה במדבר" במסגרת מלחמת המפרץ הראשונה, ובהמשך שימש גם במלחמת עיראק ובמלחמת אפגניסטן (2001–2014).
קישורים חיצוניים
עריכה- סרטון קצר העוסק ב-B-1B ובפעילותו המבצעית, סרטון באתר יוטיוב