Clostridioides difficile

Clostridioides difficile (בעבר: Clostridium difficile) הוא מין חיידק מתג גראם-חיובי אל-אווירני ויוצר נבגים, השייך לסוג Clostridioides. הוא בעל פוטנציאל פתוגני הבא לידי ביטוי, בפרט לאחר טיפול אנטיביוטי, בצורה של דלקת מעי מקלוסטרידיואידס דיפיצילה.

קריאת טבלת מיוןClostridioides difficile
Clostridium difficile 01.jpg
מיון מדעי
ממלכה: חיידקים אמיתיים
מערכה: Firmicutes
מחלקה: Clostridia
סדרה: Clostridiales
משפחה: Clostridiaceae
סוג: Clostridium
מין: Clostridioides difficile
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Clostridioides difficile
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

החיידק נחשב כאחד מהחיידקים מעוררי החשש ביותר ברפואה. לא רק שהוא עלול לגרום למצבים מסכני חיים ואף למוות, הוא מתפשט כיום יותר ויותר בקלות. לדברי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), כחצי מיליון בני אדם נדבקים בחיידק בכל שנה, מתוכם כ-15,000 מתים. באופן היסטורי החיידק גרם לתחלואה יותר באוכלוסיות הקשישות, אולם לאחרונה מידת ההדבקה גברה גם באוכלוסיות צעירות ומבוגרות, לרבות ילדים[1].

טקסונומיהעריכה

החיידק התגלה לראשונה בשנת 1935 על ידי החוקרים הול (Hall) ואוטול (O'Toole), עת בודד מתוך צואה של ילודים בריאים במסגרת מחקר שבחן את השינויים המתחוללים במיקרוביוטה של המעי בשבועות הראשונים לחיים. בשל הקושי לבודדו קראו לו החוקרים Bacillus difficilis. בשנת 1938 הוא סווג תחת הסוג Clostridium, אז ניתן לו השם Clostridium difficile. בשנת 2013 הודגם בעזרת שיטות ריצוף DNA כי החיידק קרוב למשפחת Peptostreptococcaceae (פפטוסטרפטוקוקאים), ולכן הוצע סיווג מחדש עבור החיידק תחת השם Peptoclostridium difficile, כמין יחיד בסוג חדש אף הוא בשם Peptoclostridium.‏[2]. בשנת 2016 סווג מחדש תחת הסוג Clostridioides בשל ההבדלים בינו לבין חיידקים אחרים מהסוג Clostridium.

זנים של C. difficile מסווגים לפי מספר שיטות של ביולוגיה מולקולרית: אלקטרופורזה, אנזימי הגבלה וקביעת ריבוטיפ (שונות לפי רנ"א ריבוזומי. אחד מהזנים הללו הוא זן אלים במיוחד המפריש רעלנים בצורה מוגברת, והוא מסווג בשם NAP1/BI/027 (בהתאמה לשיטות הסיווג).

מאפייניםעריכה

Clostridioides difficile הוא מתג גראם-חיובי באורך 1.9–3 מיקרון ורוחב של 0.5–1.9 מיקרון. זנים מסוימים מייצרים שרשראות של 2–6 תאים הערוכים קצה לקצה. מלבד זאת, יש לו שוטונים המאפשרים לו לנוע בתרבית.

זהו חיידק אל-אווירני אובליגטורי הפועל בטמפרטורה של 25–45 מעלות צלזיוס, אך הטמפרטורה המיטבית עבורו היא בטווח 30–37 מעלות. רמת החומציות המזערית שהוא פועל בה היא pH=5.

נבגי החיידק סגלגלים בצורתם, והם נוצרים מאזור סמוך לקצה החיידק בתנאי עקה. הנבגים נובטים בנוכחות מלחי מרה וחומצות האמינו גליצין והיסטידין.

במעבדה החיידק יוצר על פני צלחת אגר דם מושבות עגולות בקוטר 2–5 מ"מ שצבען אפרפר-צהבהב אטום עם שטח פנים מעט מבריק. הוא אינו המוליטי ומייצר ריח אופייני המתואר כריח של צואת בקר, אסם או אורוות.[2]

מחולל מחלהעריכה

  ערך מורחב – דלקת מעי מקלוסטרידיואידס דיפיצילה
 
דלקת מעי עם קרום מדומה, אחת הצורות הקשות של דלקת מעי מקלוסטרידיואידס דיפיצילה

בשנות ה-70 של המאה ה-20 נמצא C. difficile כגורם העיקרי לדלקת מעי עם קרום מדומה, שם נרדף כיום לדלקת מעי מקלוסטרידיואידס דיפיצילה. החיידק עלול לגרום לדלקת מעי בדרגות חומרה שונות, לרוב לאחר טיפול אנטיביוטי אשר מפר את האיזון במיקרוביוטה של המעי הגס. החיידק הוא הגורם לכ-20% מהשלשולים הנובעים מטיפול אנטיביוטי, והזיהום בו הוא השלשול הנרכש בבית חולים הנפוץ ביותר. הוא נאמד כגורם לכמעט חצי מיליון זיהומים בארצות הברית בשנת 2011, מתוכם 29,000 נפטרו תוך 30 ימים מרגע האבחון הראשוני. המטופלים בסיכון הגבוה ביותר הם במיוחד מבוגרים, אשר מטופלים באנטיביוטיקה וגם מקבלי טיפול רפואי.

נבג החיידק מועבר באופן צואתי-פומי בין בני אדם, ומתיישב במעי הגס, שם התחרות עם חיידקי המעי אינה מאפשרת את שגשוגו. לאחר טיפול אנטיביוטי, ההורג חלק ניכר מאוכלוסיית החיידקים המתחרה עמו על חומרי המזון, החיידק מתרבה, והרעלנים שהוא מפריש משרים דלקת ברירית המעי הגס.

טיפוליםעריכה

מטרונידזול (metronidazole) וונקומיצין פומי (vancomycin) הם האופציה הטיפולית המועדפת. קיימים טיפולים ביולוגיים חדישים, מדובר בעיקר בהשתלת צואה (faecal microbiota transp1antation - fmt) בעיקר כטיפול לחולים עם מספר הישנויות. כמו כן קיימים טיפולים אימונולוגיים[3].

ה-CDC מספק הנחיות וכלים לקהילה הבריאותית כדי למניעת זיהומים מחיידק זה.[4]

לקריאה נוספתעריכה

  • Dale N. Gerding and Vincent B. Young, Clostridium difficile infection, Mandell, Douglas, and Bennett's Principles and Practice of Infectious Diseases, 8th Edition, Elsevier Saunders, 2015, pp. 2744-2756.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא Clostridioides difficile בוויקישיתוף


הערות שולייםעריכה

  1. ^ Tracking Clostridium difficile Infection, https://www.cdc.gov/hai/organisms/cdiff/tracking-cdiff.html
  2. ^ 1 2 Kelly CP, LaMont JT. Clostridium difficile — More Difficult Than Ever. N Engl J Med 2008; 359:1932-1940
  3. ^ ד"ר נעה אליקים-רז ופרופסור ג'יהאד בשארה,, [ויקירפואה - איגוד רופאי המשפחה בישראל קלוסטרידיום דיפיצילה - טיפולים חדשים - Clostridioides difficile - new treatments - 2017], https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/קלוסטרידיום_דיפיצילה_-_טיפולים_חדשים_-_Clostridium_difficile_-_new_treatments_-_2017, ‏2017
  4. ^ https://www.cdc.gov/hai/index.html, Clostridioides difficile Infection, https://www.cdc.gov/HAI/organisms/cdiff/Cdiff_infect.html