Cmax (פרמקולוגיה)

Cmax הוא הריכוז המקסימלי (השיא) שהתרופה משיגה במדור או אזור-בדיקה מוגדר בגוף לאחר מתן התרופה ולפני מתן מנה שנייה.[1] זוהי מדידה סטנדרטית בפרמקוקינטיקה .

תיאור עריכה

Cmax הוא ההפך מ- Cmin, שהוא הריכוז המינימלי (השפל) שהתרופה משיגה לאחר מתן מנה. הפרמטר הפרמקוקינטי הקשור, tmax, הוא הזמן בו נצפה ה-Cmax.[2]

לאחר מתן תוך ורידי, Cmax ו-tmax תלויים מאוד בפרוטוקול הניסוי, מכיוון שהריכוזים תמיד יורדים לאחר סיום העירוי. אבל לאחר מתן פומי, Cmax ו-tmax תלויים בהיקף ספיגת התרופה, בקצב הספיגה ובפרופיל הדיספוזיציה של התרופה, וניתן להשתמש בהם כדי לאפיין תכונות של פורמולציות שונות אצל אותו הנבדק.[3]

תופעות לוואי לטווח קצר של תרופה נוטות להופיע ב-Cmax או בסמוך לה, בעוד שההשפעה הרצויה של תרופה עם משך פעולה מתמשך מתרחשת בדרך כלל בריכוזים מעט מעל ה-Cmin.[דרוש מקור]

ה-Cmax נמדד לעיתים קרובות במאמץ להראות ביו-אקוויוולנטיות (BE) בין מוצר גנרי למוצר מקורי.[4] לפי ה-FDA, זמינות ביולוגית של התרופה (BA) ו-BE מסתמכות לעיתים קרובות על מדידות פרמקוקינטיות כגון AUC ו-Cmax המשקפות חשיפה מערכתית.[5]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Tracy TS (2004). "Pharmacokinetics". In Stitzel RE, Craig CF (eds.). Modern pharmacology with clinical applications. Hagerstwon, MD: Lippincott Williams & Wilkins. p. 49. ISBN 0-7817-3762-1.
  2. ^ Amy Newlands. "Statistics and Pharmacokinetics in Clinical Pharmacology Studies" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2013-11-13.
  3. ^ Urso R, Blardi P, Giorgi G (במרץ 2002). "A short introduction to pharmacokinetics". Eur Rev Med Pharmacol Sci. 6 (2–3): 33–44. PMID 12708608. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Midha KK, Rawson MJ, Hubbard JW (באוקטובר 2005). "The bioequivalence of highly variable drugs and drug products". Int J Clin Pharmacol Ther. 43 (10): 485–98. doi:10.5414/cpp43485. PMID 16240706. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ "Bioavailability and Bioequivalence Studies for Orally Administered Drug Products — General Considerations". FDA. נבדק ב-18 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)