נורת'רופ F-5

נורת'רופ F-5 פרידום פייטר / טייגר II
F-5A/B Freedom Fighter
F-5E/F Tiger II
	מטוס F-5E טייגר II של חיל האוויר האמריקאי מדגמים מאוחרים יותר
	מטוס F-5E טייגר II של חיל האוויר האמריקאי מדגמים מאוחרים יותר
מאפיינים כלליים
סוג	מטוס קרב
ארץ ייצור	ארצות הברית
יצרן	נורת'רופ
טיסת בכורה	30 ביולי 1959
תקופת שירות	1962–הווה (כ־61 שנים)
צוות	1
יחידות שיוצרו	דגמים A,B ו-C: ‏ 847. ; דגמים E ו-F‏: 1,399
משתמש ראשי	בחריין; בוטסואנה; ברזיל ;
אורך	14.45 מטר
גובה	4.08 מטר
מוטת כנפיים	8.13 מטר
שטח כנפיים	17.28 מטר רבוע
משקל ריק	4,349 קילוגרם
משקל טעון	7,157 קילוגרם
משקל המראה מרבי	11,214 קילוגרם
מהירות מרבית	1,700 קמ"ש (מאך 1.6 או 917 קשר)
טווח טיסה מרבי	1,405 קילומטר
סייג רום	15,800 מטר (51,800 רגל)
תותחים	2 תותחי 20 מילימטר מדגם M39A2
טילים	מגוון חימוש ב-7 תחנות.
	2 מנועי טורבו סילון ג'נרל-אלקטריק J85
תרשים

הנורת'רופ F-5 טייגר II (לדגמים E ו-F) המוכר גם בכינוי פרידום פייטר (לדגמים A ו-B) הוא מטוס קרב סילוני על קולי מתוצרת חברת נורת'רופ שתוכנן בשנות ה-50 המאוחרות. המטוס היה קטן, פשוט וזול יחסית למטוסי קרב אמריקאים באותה התקופה, כגון ה-F-4 פנטום, ולכן היה מטוס ייצוא מוצלח שהתאים לחילות קטנים יחסית. חיל האוויר האמריקאי לא ראה במטוס כלי מלחמה מתאים, אך רכש כ-1,200 מטוסי אימון מדגם T-38 טאלון, שהוא פיתוח ישיר של ה-F-5.

המטוס היווה את נקודת ההתחלה לתכנון המטוס נורת'רופ YF-17 ולפיתוח של הF/A-18 הורנט. חברת נורת'רופ פיתחה גם גרסה מתקדמת, ה-F-20 טייגרשארק, שנועדה להחליף את ה-F-5, אך החברה לא הצליחה למצוא לו לקוחות והפרויקט בוטל.