ויקיפדיה

גזלייטינג

התנהגות מניפולטיבית המשבשת את תפיסת המציאות של האחר
(הופנה מהדף Gaslighting)

גזלייטינג (מאנגלית: Gaslighting; בעברית: גִּזְלוּת דעת[1]) היא צורת התנהגות הכוללת מניפולציה של הזולת כדי לגרום לו לפקפק בתפיסותיו, בחוויותיו, בתפיסת המציאות שלו או באופן בו הוא מבין מאורע.[2] המושג משמש בעיקר בשפת הדיבור ופחות בשפה המקצועית. מדי פעם יש התייחסויות למושג בספרות הטיפולית, למשל בהקשר של טקטיקות מניפולטיביות של אנשים הסובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית.[2] בעבר השתמשו במושג זה כדי להתייחס למניפולציה קיצונית העלולה להביא לגרום לאשפוז פסיכיאטרי.[2] מקור המונח במחזה של פטריק המילטון "Gas Light" משנת 1938, שעובד לסרט Gaslight משנת 1944, אם כי המונח לא צבר פופולריות עד אמצע שנת 2010.[3]

שיטות פעולה עריכה

 
בסרט ספיחס, לאחר הכחשות חוזרות ונשנות כי החיילים שלו לא רואים "קליפה של בננה", סמ"ר שמש מפנה את עצמו למרפאה.

גזלייטינג כולל ניסיונות לערער את היציבות הנפשית של הקורבן, ולשלול את הלגיטימיות של תפיסותיו ואמונותיו, באמצעות הכחשה, הטעיה, המעטת ערך, והסטת נושא השיחה.[4] אנשים עלולים לנקוט בהתנהגות של גיזלות הדעת, במודע או שלא במודע, תוך שימוש במגוון טקטיקות מניפולטיביות או פוגעניות, כדי לשלוט מעשית ופסיכולוגית בקורבן, להדוף ביקורת, ולהכחיש את התנהגותם.

מקרים של גזלייטינג נעים בטווח רחב, בין הכחשת הגזלייטר את קיומן של תקריות פוגעניות קודמות, הטלת ספק בזיכרון הקורבן, וכלה באירועים מוזרים שמביים הגזלייטר בכוונה לבלבל[5]. מטרת הגזלייטינג היא לערער בהדרגה את אמונו של הקורבן ביכולתו להבדיל בין אמת לשקר, בין נכון לשגוי, בין מציאות לאשליה, ובכך להפוך את הקורבן לתלוי בגזלייטר בגלל אופן חשיבתו ורגשותיו[6].

המונח גזלייטינג משמש הן בפרשנויות פסיכולוגיות[5][6] והן בפרשנויות פוליטיות ובפילוסופיה.[7]

ההסבר הפסיכואנליטי עריכה

במאמר משנת 1981 טענו הפסיכואנליטיקאים ויקטור קלף ואדוארד ויינשל כי גזלייטינג כולל השלכה והפנמה ("העברה") של תכנים נפשיים מהגזלייטר לקורבן.[8] התכנים הנפשיים כוללים רגשות, תפיסות, דחפים, התנגדויות, פנטזיות, אשליות וקונפליקטים. מחברי המאמר בחנו מגוון סיבות לנטייה של הקורבנות "לקבל ולהפנים את מה שאחרים מחצינים ומשליכים עליהם", והגיעו למסקנה כי גזלייטינג עשוי להיות "תצורה מורכבת מאוד, בעלת מבנה משוכלל ביותר, הכוללת תרומות והשפעות שונות מגורמים רבים במנגנוני הנפש".[8]

בהמשך תיאר הפסיכיאטר תיאודור דורפט (1994) "העברה" זו של תוכני הנפש הלא מודעים של הגזלייטר כדוגמה להזדהות השלכתית.[9] כדי שההזדהות ההשלכתית תהיה יעילה בהקשר זה, על הקורבן להיות לא-מודע לעובדה שמתרחש גזלייטינג. הגזלייטינג הופך להרסני כאשר הקורבן מזדהה גם עם תוכן ה"העברה" (התוכן שהושלך עליו מהלא-מודע של הגזלייטר). עם זאת, השפעות אלה מתפוגגות כאשר הקורבן מסוגל להפסיק להאמין לגזלייטר, ומפסיק להזדהות עם ההפנמות השליליות הנובעות מההזדהות ההשלכתית.[5]

למרות שהתיאוריה הפסיכואנליטית מוכרת בפסיכולוגיה הפופולרית, מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,[10] ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.[11]

מאפיינים עריכה

 
אינגריד ברגמן בסרט "אורות הגז" משנת 1944

גזלייטינג מתייחס לאדם או לקבוצת אנשים, הגזלייטר או הגזלייטרים, ואדם אחר שמשמש כקורבן, או אפילו קבוצת אנשים שמשמשת כקורבנות.[12]

לפי הסופרת, הפסיכואנליטית והחוקרת רובי סטרן, גזלייטינג היא התנהגות אשר נלמדת באמצעות צפייה.[13] כלומר, האדם היה עד לזה בעבר, נתקל במושג, ולמד ש"זה עובד", גם לוויסות עצמי וגם לוויסות הדדי (קו-רגולוציה). מחקר אחד הראה שגזלייטינג שכיח יותר בזוגות שבהם לאחד מהם או לשניהם תכונות לא מסתגלות של: דיכאון קליני, הפרעות הנגרמות על ידי שימוש לרעה בסמים, הפרעות מצב רוח (למשל, הפרעה דו-קוטבית), הפרעות חרדה (למשל, PTSD), הפרעות אישיות (למשל, NPD, BPD), הפרעות נוירו-התפתחותיות (למשל, ADHD), או שילוב של האמור לעיל (כלומר, תחלואה נלווית).[14]

במאמר "גזלייטינג: תסמונת" (Gaslighting: A Syndrome, 1988), חקרו הפסיכולוגים ויליאם ניקולס וגרטרוד זמון-גאס רומנים של גברים מחוץ לנישואים וההשלכות שלהם על נשותיהם.[15] הם תיארו כיצד גבר עלול לנסות לשכנע את אשתו שהיא מדמיינת דברים במקום להודות ברומן: "אישה מרימה טלפון בביתה שלה ובטעות שומעת על בעלה וחברתו מתכננים פגישה בזמן שהוא נמצא טיול בענייני עסקים". הכחשתו מערערת את התפיסה החושית שלה: "לא הייתי בטלפון עם אף חברה. בטח חלמת".[15]

תפקידי התוקפן והקורבן יכולים להתחלף בתוך מערכת יחסים נתונה, ולעיתים קרובות, כל אחד מהמשתתפים משוכנע שהוא הקורבן.[8] כאשר קבוצה של אנשים נמצאת בתפקיד התוקפן, גזלייטינג גורם נזק באמצעות "פעולות קטנות ולעיתים קרובות בלתי נראות של חברי הקבוצה שיש להן כוח בשל הצטברות הפעולות, החיזוק והתיקוף שלהם באמצעות החזרה".[16] גזלייטינג משמש ככלי נשק קוגניטיבי הניתן בידי אנשים וקבוצות לשם "השגת שליטה בין אישית וחברתית בכל הנוגע לתפקוד הנפשי של אנשים אחרים וקבוצות אחרות".[5]

אפקט אשליית האמת (אנ'), התופעה בה אדם מאמין לאמירה בשל חשיפה חוזרת ונשנית לאמירה זו, עלולה להתרחש אצל קורבן הגזלייטינג.[17]

פסיכיאטריה עריכה

בתחום הפסיכיאטריה התפרסם דיווח בשנת 1977 על גזלייטינג בין הצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים בבית חולים פסיכיאטרי לבין מטופלת בגיל 80 שאושפזה בו, ככל הנראה, משום שלא הסתדרה עם בעלת הבית בו התגוררה, כאשר לבית החולים היה אינטרס כלכלי ברור להאריך את האשפוז שלה.[18] בספר משנת 1996 טען דורפט כי "גזלייטינג ושיטות אחרות לשליטה בין אישית משמשות באופן נרחב בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כמו גם בקרב אנשים אחרים" מכיוון שהן שיטות יעילות לעיצוב התנהגות של אנשים.[5] הוא ציין כי שיטות סמויות לשליטה בין-אישית כמו גזלייטינג משמשות פסיכותרפיסטים ורופאים בעלי עמדות סמכות, והמליץ על שימוש בשיטות שוויוניות יותר שאינן כרוכות במניפולציות סמויות מצד הפסיכותרפיסטים והרופאים[5] על מנת "להתייחס למטופלים כשותפים שווים וכמשתפי פעולה אקטיביים".[5]

אטימולוגיה עריכה

 
אינגריד ברגמן ושארל בואייה בסרט אורות הגז משנת 1944

מקור המונח במחזה של פטריק המילטון "Gas Light" משנת 1938,[19][3] והוא מתייחס למניפולציה פסיכולוגית שיטתית של בעל (בסרט, שארל בואייה) על אשתו (בסרט אינגריד ברגמן), שהופכת לקורבן למניפולציה מתמשכת. העיבודים הקולנועיים למחזה התפרסמו בשנת 1940 ו-1944 ("אורות הגז").[20]

בסיפור, הבעל מנסה לשכנע את אשתו ואחרים שהיא מטורפת על ידי מניפולציה על אלמנטים קטנים בסביבתם, והתעקשות שהיא טועה, זוכרת דברים בצורה לא נכונה או הוזה כשהיא מצביעה על האלמנטים האלה. כותרת המחזה רומזת לאופן בו הבעל הפוגע מעמעם, לאט לאט, את אורות הגז בביתם, תוך שהוא מעמיד פנים ששום דבר לא השתנה, במטרה לגרום לאשתו לפקפק בתפיסת המציאות שלה. בהמשך, הוא משתמש באורות בעליית הגג האטומה, דבר שמעמעם את האורות בבית, כדי לחפש בסתר תכשיטים של אישה אותה רצח. הוא משמיע רעשים חזקים בזמן שהוא מחפש ואפילו מדבר לעצמו. האישה מבקשת שוב ושוב מבעלה לאשר את תפיסותיה לגבי האורות העמומים, הרעשים והקולות, אך בניגוד לעובדות במציאות, הוא ממשיך להתעקש שהאורות זהים, ושהיא משתגעת.[21] הבעל עושה כל מאמץ על מנת לשכנע אותה לעבור הערכה פסיכיאטרית, ולאשפז אותה במוסד לחולי נפש, על מנת שיוכל להיות האפוטרופוס שלה ולהיות חופשי לחפש בעליית הגג את התכשיטים.

המונח "גזלייטינג" משמש בשיח היומיומי מאז שנות השישים,[22] לתיאור מאמץ הנעשה לשם תפעול ושליטה בתפיסת המציאות של אדם אחר או קבוצת אנשים, בידי אדם, ארגון או קבוצה. המונח משמש לתיאור התנהגות כזו בספרות הפסיכואנליטית מאז שנות השבעים.[23] בספר של פלורנס רוש (אנ'), (1980) על התעללות מינית בילדים, היא סיכמה את הסרט "אורות הגז" של הבמאי ג'ורג' קיוקור (1944), וכתבה ש"גם היום המילה [גזלייטינג] משמשת לתיאור ניסיון להרוס את תפיסת המציאות של אדם אחר".[24]

בעברית עריכה

לאורך השנים הוצעו מספר מונחים עבריים לגזלייטינג. המילה "נרנור" (על משקל עִרְעוּר), שמתייחסת ללהבת הגז (נור - אור/נר/אש) המשתנה, הוצעה באופן לא רשמי כתרגום עברי של המונח. עוד הצעות לתרגום הן "עמעום הדעת"[25] ו"הבהוב תודעתי" ו"הדלקת פנסים" (בהשראת לה קארה). לילי בן עמי, אחותה של מיכל סלה ופעילה למניעת אלימות נגד נשים בישראל, פנתה לאקדמיה ללשון העברית בבקשה שיציעו מילה עברית מתאימה[26]; היא נענתה שכדי שהאקדמיה תוכל לדון במונח יש צורך בפנייה של אנשי מקצוע בתחום.[27]

בשנת 2023 קבעה האקדמיה ללשון העברית את המונח "גִּזְלוּת דעת" כמונח העברי הרשמי לאופן התנהגות זה.[1]

בפסיכולוגיה פופולרית ובספרי עזרה עצמית עריכה

  ערך מורחב – פסיכולוגיה פופולרית

גזלייטינג במערכות יחסים עריכה

ביחסים בינאישיים, המתעלל "צריך להיות צודק" על מנת "לשמר את תחושת העצמי שלו ואת התחושה שיש לו כוח בעולם"; והקורבן מאפשר למתעלל "להגדיר את תחושת המציאות שלו, במידה בה הוא הופך אותו לדמות אידיאלית ומבקש את אישורו".[21] זוהי סוג של התעללות רגשית עם נימה של שמירה על השליטה.

המניפולציה הפסיכולוגית עלולה לגרום לקורבן להטיל ספק בזיכרונו, בתפיסתו ובשפיותו. המתעלל עלול להכחיש את חוויות הקורבן באמצעות שפה מבטלת: "אתה משוגע. אל תהיה כל כך רגיש. אל תהיה פרנואידי. פשוט התלוצצתי! ... אני מודאג; אני חושב שלא טוב לך".[7]

תופעת הגזלייטינג נצפתה במקרים מסוימים של בגידה זוגית: "תרפיסטים עלולים לתרום למצוקת הקורבן באמצעות תיוג שגוי של תגובות הקורבן. [...] התנהגויות גזלייטינג של אחד מבני הזוג מספקות מתכון למה שמכונה 'התמוטטות עצבים'. עבור כמה מהקורבנות, ואפילו התאבדות בכמה מהמצבים הקשים ביותר".[28][15]

הפסיכותרפיסטית סטפני מולטון סרקיס הסבירה כי נדרשת "מידה מסוימת של דיסוננס קוגניטיבי כדי להאמין לגזלייטינג" וכי "הדרך הבריאה ביותר לפתור דיסוננס קוגניטיבי" במצבים כאלה היא "פרידה מהצד המתעלל או התרחקות ממנו".[29]

סימנים לגזלייטינג עריכה

לפי פטרישיה אוונס, ישנם שבעה "סימני אזהרה" לגזלייטינג[30]:

  1. הסתרת מידע מהקורבן.
  2. הצגה של מידע מטעה שמתאים להשקפה ולאג'נדה של המתעלל.
  3. הונאה באמצעות הכחשת מידע בתוספת רציונליזציה בסיטואציות שבהן אין אפשרות להכחשה מוחלטת.
  4. שימוש באלימות מילולית, בדרך כלל בצורה של בדיחות.
  5. חסימת מידע ממקורות חיצוניים והסבת תשומת ליבו של הקורבן ממקורות אלה.
  6. טריוויאליזציה, "מזעור", "דיחלול", ערך הקורבן או הדברים אליהם הוא מייחס ערך (ראו, למשל, טריוויאליזציה של השואה).
  7. ערעור הקורבן על ידי החלשתו והחלשת תהליכי החשיבה הרציונליים שלו בהדרגה.

אוונס טוענת שהכרחי להבין את סימני האזהרה כדי להתחיל בתהליך הריפוי מההתעללות.[30]

שיטות של גזלייטינג עריכה

הפסיכולוגית אלינור גרינברג תיארה שלוש שיטות נפוצות של גזלייטינג[31]:

  1. הסתרה. המתעלל עלול להסתיר את מה שעשה מהקורבן. במקום להתבייש, הצד מתעלל עלול לשכנע את הקורבן לפקפק באמונותיו לגבי מצב-העניינים ולגרום לקורבן לחוש אשמה על חלקו בעניין.
  2. שינוי. המתעלל מרגיש צורך לשנות משהו בקורבן. למשל, בדרך שבה הקורבן מתלבש או מתנהג. המתעלל רוצה שהקורבן יתעצב לתוך הפנטזיה שלו. אם הקורבן לא מציית, המתעלל עלול לשכנע את הקורבן שהוא או היא לא מספיק טובים.
  3. שליטה. המתעלל עלול לרצות לשלוט באופן מלא בקורבן. לפיכך, המתעלל עלול לנסות להפריד אותם מחברים ומשפחה כדי שרק הוא יוכל להשפיע על מחשבותיו ומעשיו של הקורבן. המתעלל נהנה מהידיעה שהקורבן נשלט על ידו באופן מלא.

מטרתו הסופית של המתעלל, כפי שתוארה על ידי מאמנת הליכי גירושין, לינדזי אליסון, היא לגרום לקורבן לפקפק בבחירות החופשיות שלו ולהטיל ספק בשפיותו, כאשר בכך הוא הופך את הקורבן לתלוי יותר במתעלל.[32] אחת מהטקטיקות המשמשות לפגיעה בהערכה העצמית של הקורבן היא כאשר המתעלל נע בין התעלמות מהקורבן לבין טיפול בו, כך שהקורבן יוריד את ציפייתו ביחס למה שמהווה חיבה עבורו, ויתפוש את עצמו כפחות ראוי לחיבה.[32]

התפקיד של מגדר בגזלייטינג עריכה

הסוציולוגית פייג' סוויט, כותבת בהקשר של אי-השוויון החברתי, היחסים האינטימיים ויחסי הכוחות הלא-שוויוניים הכרוכים באלימות במשפחה, שחקר טקטיקות גזלייטינג מראה שהן "מיגדריות בכך שהן מסתמכות על אסוציאציה של נשיות לאי-רציונליות".[33]

"למרות הפופולריות של המונח גזלייטינג, סוציולוגים התעלמו ממנו והניחו את פיתוח התיאוריה לפסיכולוגים. עם זאת, מאמר זה טוען כי גזלייטינג היא בעיקר תופעה סוציולוגית ולא פסיכולוגית. יש להבין את תופעת הגזלייטינג כמושרשת באי-השוויון החברתי, במיוחד בכל הנוגע למגדר, כאשר הגזלייטינג מתרחש בעיקר במערכות יחסים אינטימיות בין שני צדדים שאינם שווי-כוחות. התיאוריה שפותחה כאן טוענת כי גזלייטינג היא תוצאה של גיוס סטריאוטיפים מבוססי-מגדר ואי-שוויון מבני ומוסדי כנגד הקורבנות כדי לתמרן את תפיסת המציאות שלהם. המאמר מתבסס על שימוש במקרה אסטרטגי של אלימות במשפחה על מנת לזהות ולאפיין את המנגנונים באמצעותם הגזלייטינג משפיע על הקורבן. במאמר זה, אני חושפת כיצד מתעללים מגייסים סטריאוטיפים מגדריים; סטריאוטיפים הקשורות לגזע, לאום ומיניות; כמו גם, אי שוויון מוסדי כנגד הקורבנות כדי לעמעם את תפיסת המציאות שלהם. אלה טקטיקות מגדריות משום שהן נשענות על האסוציאציה של נשיות עם חוסר רציונליות. גזלייטינג מהווה הזדמנות לסוציולוגים לתאר צורות כוח מגדריות שאינן מוכרות, והאופן שבו מגייסים אותם ביחסים בין אישיים".[33]

על פי ד"ר קייט אברמסון, מניפולציית הגזלייטינג אינה קשורה באופן ספציפי לסקסיסטים, אם כי לעיתים קרובות נשים נופלות קורבן לגזלייטינג, בהשוואה לגברים שלעיתים קרובות עוסקים בגזלייטינג.[7] אברמסון הסבירה שתופעה זו מתרחשת כתוצאה מהתניה חברתית, וכתבה כי "זה חלק ממבנה הסקסיזם שנשים אמורות להיות פחות בטוחות בעצמן, לפקפק בדעות שלהן, באמונות שלהן, בתגובות שלהן ובתפיסות שלהן, יותר מגברים. וגזלייטינג מערער את השקפותיו, אמונותיו, תגובותיו ותפישותיו של הקורבן. הנורמה המינית של ספק עצמי, על כל צורותיה, מכינה אותנו בדיוק לכך".[7] אברמסון טוענת כי "השלב" האחרון של הגזלייטינג הוא דיכאון מז'ורי קשה.[7] בהתייחס באופן ספציפי לנשים, ד"ר הילדה לינדמן טענה כי במקרים כאלה יכולתו של הקורבן להתנגד למניפולציה תלויה ב"יכולת לסמוך על השיפוט שלו", כאשר יצירת "נרטיב חלופי" עשויה לסייע לקורבן להשיג מחדש "רמות רגילות של סוכנות חופשית".[34]

הפסיכותרפיסטית סטפני מולטון סרקיס, טוענת שגזלייטינג נוכח בדינמיקה שבין 30-40% מהזוגות בהם היא מטפלת, וכותבת כי "גזלייטינג עלול להיעשות על ידי נשים כמו על ידי גברים"[35] וכי "ככל שידוע לנו, המינים מיוצגים במידה שווה".[29] היא מסבירה שאנחנו נוטים לחשוב שגברים משתמשים בגזלייטינג יותר מאשר נשים מכיוון ש"גברים לרוב נרתעים יותר (אולי נבוכים) לדבר עם מישהו על בן/בת זוג שמתעלל רגשית".[29] אחת ההשפעות של הגזלייטינג היא לא להיות מסוגל להרגיש זכאי לרגשות שלך, בשל האשמה שהאדם השני משליך עליך.[36]

גזלייטינג ביחסי הורים וילדים עריכה

ילדים להורים חסרי אהבה עלולים להפוך קורבנות לגזלייטינג. גזלייטינג אימהי של בנות זכה לתשומת לב מיוחדת. בקטע שכותרתו "שקר, גזלייטינג והכחשה" ברב המכר שלה "אימהות שלא יכולות לאהוב: מדריך ריפוי לבנות", מתארת המטפלת והסופרת סוזן פורוורד כיצד להתנהגויות של האם יש השפעה שלילית על הבת שלה. היא כותבת, "ההשפעה של הכעס, הביקורת והביטול של אם על הרגשות של הבת שלה הם כואבים והרסניים. וכל בת נאחזת באמונה שאם אמא שלה תוכל לראות את ההתנהגות שלה ואת ההשפעות של ההתנהגות הזו, היא תפסיק".[37]

אבל גם אמהות וגם אבות עשויים להשתמש בגזלייטינג על ילדיהם. הורים פוגעניים מבחינה פסיכולוגית מרבים להעמיד פנים של "הורים טובים" בפומבי, אך בפרטיות ביתם מונעים אהבה וטיפול מהילד, מה שמוביל ילדים להטיל ספק בתפיסות המציאות שלהם ולתהות האם ההורה שלהם הוא האדם הטוב שכולם רואים או האדם החשוך הרבה יותר שיוצא כשהילד וההורה לבד. הורים מניפולטיביים עלולים גם "להסית ילדים זה כנגד זה;... להתנהג בחביבות יתרה לילד המועדף אבל לשכנע את הילד הלא אהוב, שזה הכול באשמתו, בכך שהוא לא מחונן יותר, יפה יותר, או חביב יותר..."[37].

גזלייטינג במקום העבודה עריכה

  ערכים מורחבים – נרקיסיזם במקום העבודה, בריונות במקום העבודה

גזלייטינג במקום העבודה מתרחש כאשר עובדים פועלים באופן כזה שגורם לעמיתיהם או לכפופים להם להטיל ספק בעצמם ובמעשיהם באופן הפוגע בקריירה שלהם.[38] הקורבן עלול להיות מודר, להיות מושא לרכילות, המתעלל עלול לפגוע באמינותו, להכפישו או להטיל בו ספק על מנת לערער את האמון שלו בעצמו ובסביבתו. המתעלל עלול לשנות את נושא השיחה לתקלות או לעוולות שעשה הקורבן לכאורה.[39] כל עובד יכול לבצע גזלייטינג, אך גזלייטינג מזיק במיוחד כאשר יש לעובד עמדת כוח.[40]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 30 באפריל 2023
  2. ^ 1 2 3 האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, APA Dictionary of Psychology Definition of Gaslighting, dictionary.apa.org (באנגלית)
  3. ^ 1 2 How Old Is ‘Gaslighting’?, The Chronicle of Higher Education, ‏2017-01-12 (באנגלית)
  4. ^ Gaslighting Definition, Techniques and Being Gaslighted | HealthyPlace, www.healthyplace.com
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Dorpat, Theodore L. (1996). Gaslighting, the Double Whammy, Interrogation, and Other Methods of Covert Control in Psychotherapy and Psychoanalysis. Northvale, NJ: Jason Aronson. ISBN 978-1-56821-828-1. OCLC 34548677. Retrieved 24 April 2021.
  6. ^ 1 2 Neil S. Jacobson, John Mordechai Gottman, When men batter women : new insights into ending abusive relationships, New York : Simon & Schuster, 1998, ISBN 978-0-684-81447-6
  7. ^ 1 2 3 4 5 Abramson, Kate (2014). "Turning up the Lights on Gaslighting". Philosophical Perspectives. 28 (1): 1–30. doi:10.1111/phpe.12046. ISSN 1520-8583.
  8. ^ 1 2 3 Calef, Victor; Weinshel, Edward M. (January 1981). "Some Clinical Consequences of Introjection: Gaslighting". The Psychoanalytic Quarterly. 50 (1): 44–66. doi:10.1080/21674086.1981.11926942. ISSN 0033-2828. PMID 7465707.
  9. ^ Dorpat, Theo. L. (1994). "On the double whammy and gaslighting". Psychoanalysis & Psychotherapy. 11 (1): 91–96. INIST:4017777.
  10. ^ Frederick Crews, The Verdict on Freud, Psychological Science 7, 1996-03, עמ' 63–68 doi: 10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x
  11. ^ Mario Bunge, The philosophy behind pseudoscience, Skeptical Inquirer, 2006, עמ' 29-37
  12. ^ Durvasula, Ramani, Turn off the gaslight, Aeon, January 15, 2021.
  13. ^ Robin Stern, "I’ve counseled hundreds of victims of gaslighting. Here’s how to spot if you’re being gaslighted.", Vox, ‏2018-12-19 (באנגלית)
  14. ^ Paola Miano, Martina Bellomare, Vincenzo Giuseppe Genova, Personality correlates of gaslighting behaviours in young adults, Journal of Sexual Aggression 27, 2021-09-02, עמ' 285–298 doi: 10.1080/13552600.2020.1850893
  15. ^ 1 2 3 Gass, Gertrude Zemon; Nichols, William C. (1988). "Gaslighting: A Marital Syndrome". Journal of Contemporary Family Therapy. 10 (1): 3–16. doi:10.1007/BF00922429. S2CID 145019324.
  16. ^ Adkins, Karen C. (2019). "Gaslighting by crowd". Social Philosophy Today. 35: 75–87. doi:10.5840/socphiltoday201971660.
  17. ^ "50 Shades Of Gaslighting: Disturbing Signs An Abuser Is Twisting Your Reality". www.culteducation.com. Retrieved 9 February 2020.
  18. ^ Lund, C. A., & Gardiner, A. Q. (1977). The gaslight phenomenon—an institutional variant. The British Journal of Psychiatry, 131(5), 533-534.
  19. ^ Gas Light, www.goodreads.com
  20. ^ Larner, A.J (2016). A Dictionary of Neurological Signs. p. 139. ISBN 978-3319298214.
  21. ^ 1 2 Stern, Robin (2007). The Gaslight Effect: How to Spot and Survive the Hidden Manipulation Others Use to Control Your Life. New York: Morgan Road Books. ISBN 978-0767924450. OCLC 85766223. Retrieved 6 January 2014.
  22. ^ "gaslight". Oxford English Dictionary (Online ed.). Oxford University Press. (Subscription or participating institution membership required.) 1969 S. C. Plog Changing Perspectives in Mental Illness 83 It is also popularly believed to be possible to 'gaslight' a perfectly healthy person into psychosis by interpreting his own behavior to him as symptomatic of serious mental illness.
  23. ^ Shengold, Leonard L. (1979). "Child Abuse and Deprivation: Soul Murder". Journal of the American Psychoanalytic Association. 27 (3): 533–559. doi:10.1177/000306517902700302. PMID 512287. S2CID 9782870
  24. ^ Rush, Florence (1992). The Best-kept Secret: Sexual Abuse of Children. Human Services Institute. p. 81. ISBN 978-0-8306-3907-6.
  25. ^ תחיה ברק, "את הופכת לילדה תלותית, זו שליטה אכזרית": ההתעללות שלא מדברים עליה, באתר ynet, 1 במרץ 2020
  26. ^ דרוש להמציא מונח בעברית ל־gaslighting   ציוץ של לילי בן עמי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 5 בפברואר 2020
  27. ^ לילי בן עמי, ‏את לא יודעת שאת בסכנה עד שרוצחים אותך, באתר "סרוגים", 21 באוקטובר 2020
  28. ^ Cawthra, R.; O'Brian, G.; Hassanyeh, F. (April 1987). "'Imposed Psychosis': A Case Variant of the Gaslight Phenomenon". British Journal of Psychiatry. 150 (4): 553–56. doi: 10.1192 / bjp.150.4.553. PMID 3664141.
  29. ^ 1 2 3 Sarkis, Stephanie (2018). Gaslighting: Recognize Manipulative and Emotionally Abusive People – and Break Free. Da Capo Press. ISBN 978-0738284668. OCLC 1023486127.
  30. ^ 1 2 Evans, Patricia (1996). The Verbally Abusive Relationship: How to Recognize it and How to Respond (2nd ed.). Holbrook, Mass.: Adams Media Corporation.
  31. ^ Greenberg, Elinor (2017). "Are You Being 'Gaslighted' By the Narcissist in Your Life?". Psychology Today. Sussex Publisher.
  32. ^ 1 2 Ellison, Lindsey 2015). "7 Signs You Are a Victim of Gaslighting". Divorced moms .com. DivorceMag.com.
  33. ^ 1 2 Sweet, P. L. (2019). The sociology of gaslighting. American Sociological Review, 84(5), 851-875.
  34. ^ Lindemann, H., & Nelson, H. L. (2001). Damaged identities, narrative repair. Cornell University Press.
  35. ^ Dohms, Elizabeth (2018). "Gaslighting Makes Victims Question Reality". Wisconsin Public Radio.
  36. ^ Gaslighting in Relationships: Seven Ways to Protect Yourself | Psychology Today, www.psychologytoday.com
  37. ^ 1 2 Fileva, Iskra (2020). "Gaslighting Instead of Love: Surviving your own mother and father". Psychology Today.
  38. ^ Portnow, Kathryn E. (1996). Dialogues of doubt: the psychology of self-doubt and emotional gaslighting in adult women and men (EdD). Cambridge, MA: Harvard Graduate School of Education. OCLC 36674740. ProQuest 619244657.
  39. ^ Samantha Young (2016). "Gaslighting at work – when you think you are going crazy". Human Psychology.
  40. ^ Simon, George (2011). "Gaslighting as a Manipulation Tactic: What It Is, Who Does It, And Why". CounsellingResource.com: Psychology, Therapy & Mental Health Resources.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גזלייטינג&oldid=38107051"