H-II B (משגר לוויינים)

H-IIB
	איור H-IIB
ייעוד	משגר מטען כבד
משפחה	H-II
יצרן	מיצובישי תעשיות כבדות
ארץ ייצור	יפן
עלות שיגור	112.5 מיליון דולר
היסטוריית שיגורים
סטטוס	יצא משימוש
אתרי שיגור	מרכז החלל טנגשימה, LC-Y2
שיגורים	9
הצלחות	9
שיגור ראשון	10 בספטמבר 2009
שיגור אחרון	20 במאי 2020
יכולת
מטען ל־LEO	19,000 ק"ג
מטען ל־GTO	8,000 ק"ג
גובה	56.6 מטר
קוטר	5.2 מטר
משקל	531,000 ק"ג
שלבים	2
גובה	15 מטר
קוטר	2.5 מטר
משקל	76,500 ק"ג
מספר מאיצים	4
סוג מנוע	מנוע דלק מוצק
דחף	2,305 קילו-ניוטון
מתקף סגולי	283.6 שניות
זמן בעירה	114 שניות
דלק	HTPB
גובה	38 מטר
קוטר	5.2 מטר
משקל	202,000 ק"ג
מספר מנועים	2
סוג מנוע	LE-7A
דחף	2,196 קילו-ניוטון
מתקף סגולי	440 שניות
זמן בעירה	352 שניות
דלק	LH2 / LOX
גובה	11 מטר
קוטר	4.0 מטר
משקל	20,000 ק"ג
מספר מנועים	1
סוג מנוע	LE-5B
דחף	137 קילו-ניוטון
מתקף סגולי	448 שניות
זמן בעירה	499 שניות
דלק	LH2 / LOX

H-IIB ‏(H2B) היה משגר מטען כבד (HLLV) רב־שלבי שפותח במשותף על ידי הסוכנות היפנית לחקר החלל (JAXA) ומיצובישי תעשיות כבדות (MHI). המשגר אשר היה מסוג מערכת שיגור מתכלה (ELV), יועד לשאת מטענים כבדים לחלל, ובהם חללית המטען HTV עבור תחנת החלל הבינלאומית (ISS). המשגר כלל רקטה המונעת בדלק נוזלי, עם מאיצים בדלק מוצק ושוגר ממרכז החלל טנגשימה (TNSC), בדרום יפן. ה־H-IIB היה מסוגל לשאת מטען של עד 8,000 ק"ג למסלול גאוסטציונרי (GEO) בהשוואה למטען של 4000–6000 ק"ג עבור ה־H-IIA, בתכנון הקודם. הביצועים שלו למסלול לווייני נמוך (LEO) הספיקו עבור נשיאת חללית אספקה בלתי מאוישת עם 16,500 ק"ג לתחנת החלל. H-IIB ביצע את השיגור הראשון בשנת 2009, ובסך הכל ביצע תשע שיגורים עד 2020 ללא תקלות.

מאפיינים טכניים עריכה

גובה: 56 מטר
קוטר השלב הראשון: 5.20 מטר
משקל בשיגור: 551,000 ק"ג

ביצועים עריכה

כושר שיגור למסלול גיאוסינכרוני: 8,000 ק"ג
כושר שיגור לתחנת החלל הבינלאומית: 16,500 ק"ג
כושר שיגור למסלול נמוך: 19,000 ק"ג

היסטוריית שיגורים עריכה

איור של משגר הלוויינים H-IIB

כל השיגורים בוצעו מכן השיגור LC-Y2 במרכז החלל טנגשימה. תאריכי השיגור מפורטים ב־UTC.

מספר שיגור	תאריך שיגור	מטען	תוצאה	הערות
TF1	10 בספטמבר 2009 17:01:46	יפן HTV-1	הצלחה	שיגור ראשון של H-IIB
F2	22 בינואר 2011 05:37:57	יפן HTV-2	הצלחה
F3	21 ביולי 2012 02:06:18	יפן HTV-3, ‏יפן Raiko 1, ‏יפן We Wish, יפן Niwaka 1, ‏ארצות הברית TechEdSat, ‏וייטנאם F-1	הצלחה	ה־HTV נשא על הסיפון, CubeSats. ב־4 באוקטובר 2012, נפרסו מה־ISS
F4	3 באוגוסט 2013 19:48:46	יפן HTV-4, ‏יפן /וייטנאם Pico Dragon, ‏ארצות הברית ArduSat-1, ‏ארצות הברית ArduSat-X, ‏ארצות הברית TechEdSat-3p	הצלחה	ה־HTV נשא על הסיפון, CubeSats לצורך פריסה מה־ISS
F5	19 באוגוסט 2015 11:50:49	יפן HTV-5, ‏ברזיל SERPENS, ‏יפן S-CUBE, ‏ארצות הברית Flock-2b x 14, ‏נורווגיה GOMX-3, ‏נורווגיה AAUSAT5	הצלחה
F6	9 בדצמבר 2016 13:26:47	יפן HTV-6, ‏יפן AOBA-Velox III, ‏איטליה /ברזיל /ארצות הברית TuPOD, ‏יפן EGG, ‏יפן ITF-2, ‏יפן STARS-C, יפן FREEDOM, ‏יפן WASEDA-SAT3, ‏ארצות הברית OSNSAT, ‏ברזיל Tancredo-1, ‏ארצות הברית TechEdSat-5, ‏ארצות הברית 4 × Lemur-2	הצלחה
F7	22 בספטמבר 2018 17:52:27	יפן HTV-7, ‏יפן SPATIUM-I, ‏יפן RSP-00, ‏יפן STARS-Me	הצלחה
F8	24 בספטמבר 2019 16:05:05	יפן HTV-8, ‏מצרים NARSSCube-1, ‏יפן AQT-D6, ‏רואנדה RWASAT-1	הצלחה	ה־HTV נשא על הסיפון, CubeSats לצורך פריסה מה־ISS. ניסיון השיגור הראשון ב־10 בספטמבר 2019, 21:33 UTC, נדחה עקב שריפה על כן השיגור.
F9	20 במאי 2020 17:31:00	יפן HTV-9	הצלחה	השיגור האחרון של HTV-9 Kounotori ל־ISS. חללית מטען HTV-X ומשגר H3 חדשים לשיגור ב־2022.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא H-II B בוויקישיתוף

מידע על המשגר באתר סוכנות החלל היפנית (אורכב 26.03.2014 בארכיון Wayback Machine)