הטרפדות מסדרת קומסומולץ

סדרת ספינת טורפדו רוסיות
(הופנה מהדף K-123)

הטרפדות מסדרת קומסומולץ (פרויקט K-123) היו סדרת כלי שיט קטנים ומהירים מתוצרת ברית המועצות, שהיו חמושות בצינורות טורפדו ובמקלעים, ולהן צוות של שנים עשר איש. טרפדות מסוג זה היו בשירות בצי הסובייטי ובצי הסיני ונמכרו גם לחיל הים המצרי והסורי.

הטרפדות מסדרת קומסומולץ
Торпедные катера типа «Комсомолец»
טרפדת מצרית מסדרת קומסומולץ שברחה מעדביה ונתפסה על ידי חיל הים טובעת מפגיעות ירי של השריון הישראלי, 24 אוקטובר 1973.
טרפדת מצרית מסדרת קומסומולץ שברחה מעדביה ונתפסה על ידי חיל הים טובעת מפגיעות ירי של השריון הישראלי, 24 אוקטובר 1973.
טרפדת מצרית מסדרת קומסומולץ שברחה מעדביה ונתפסה על ידי חיל הים טובעת מפגיעות ירי של השריון הישראלי, 24 אוקטובר 1973.
תיאור כללי
סוג אונייה טרפדת
צי הצי הסובייטי, סין, מצרים וסוריה.
דגל הצי
דגל הצי הסובייטי
דגל הצי הסובייטי
סדרה קומסומולץ 123K
סדרה קודמת קומסומלץ 123bis
סדרה עוקבת P183
אוניות בסדרה 155
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנת פאודוסיה 831 בחצי האי קרים
תחילת הבנייה 1946
נתונים כלליים
תפוסה 20 טון
אורך 19.3 מטר
רוחב 3.7 מטר
שוקע 1 מטר
מהירות 30 קשר
גודל הצוות 12 איש
טווח שיוט 500 מיל ימי
מספר תרנים 1
גובה התרנים 6 מטר
הנעה 2 מנועי דיזל 2400 כוח סוס
צורת הנעה שני מדחפים.
חימוש 2 צינורות טורפדו 18 אינץ'
שני מקלעים דוקניים 14.5 מ"מ.
אמצעי גילוי ול"א מכ"ם ניווט 'סקין הד' בתחום S
בצי מצרים מכ"ם דקה בתחום X

חיל הים הישראלי נפגש בטרפדות מהדגם הזה במלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.

תכנון ומבנה עריכה

סדרת הטרפדות, שסימולה היה פרויקט 123, תוכננה ב-1939 על בסיס סדרת הטרפדות הקודמת, G-5. הטרפדות בסדרת קומסומלץ נבנו מסגסוגת אלומיניום מסדרת 2XXX. הגוף חולק על ידי מחיצות אטימה לחמישה מדורים נפרדים, וצינור שהיה בנוי לכל אורך הספינה שימש כשדרית. היציבות בהפלגה שופרה על ידי התקנת סנפירי צד, בתחתית גוף האונייה וצינורות הטורפדו הועברו מחלקה האחורי של הספינה לשני צידי הספינה. הספינות הונעו על ידי שני מנועים שהניעו שני מדחפים מקבילים בירכתיים, כשאורך ציר המדחף הימני היה 10 מטרים ואורך ציר המדחף השמאלי היה 12.2 מטר.

הספינות הראשונות היו חמושות בשני צינורות טורפדו בקוטר 533 מ"מ, מקלע DShK בקוטר 12.7 מ"מ וב-4 פצצות עומק. ב-1942 הושק דגם משופר שהיה חמוש בארבע מקלעים כחימוש נגד מטוסים. בנובמבר 1943 קיבל הצי ספינות עם שיפורים נוספים, שסומלה 123bis. בסך הכל נבנו 31 ספינות בסימול זה, שהשדרוג העיקרי שלהם היה בהתקנת שני מנועי מטוסים חזקים, יותר מתוצרת פאקארד 4M-2500, עם דחף של 1,200 כוח סוס כל אחד, שהתקבלו בברית המועצות במסגרת תוכנית השאל-החכר.

לאחר מלחמת העולם השנייה שודרגו הספינות פעמיים נוספות. יוצרו 205 ספינות חדשות, 50 מדגם M-123Bis ו-155 מדגם 123K, עם מנועי דיזל מתוצרת ברית המועצות. אלו היו ספינות הטורפדו האחרונות שנבנו בה.

היסטוריה מבצעית עריכה

הטרפדות מסדרת קומסומלץ' נבנו במהלך מלחמת העולם השנייה ומילאו תפקיד חשוב בלוחמה בים השחור ובים הבלטי. כאמור, הספינות נמכרו גם למדינות נוספות.

עימותים עם ישראל עריכה

כאמור, טרפדות מסוג זה פעלו בשירות חילות הים של סוריה ושל מצרים. במהלך העימותים בין מדינות אלה לישראל היו מספר היתקלויות בין ספינות מסוג זה ליחידות של חיל הים הישראלי. בלילה הראשון של מלחמת ששת הימים, 56 ביוני 1967, חלפו שלוש טרפדות של הצי הסורי קרוב מאוד לאח"י נגה (ק-22), בעת שהמתינה לסירות שייטת 13 שנשלחו לפעולה בנמל בניאס. המפקדים הסורים חשבו את אח"י "נגה" לספינת משמר נגד צוללות מדגם צרפתי של הצי הסורי. המפגש, שהיה בעדיפות סורית מלאה, הסתיים ללא פתיחה באש.

הטרפדות היו מצוידות במקור במכ"ם מסוג "זרניצה"(גר') (קוד דיווח נאט"ו "סקין הד""). בשל הביצועים הנחותים של המכ"ם התקינו המצרים מכ"ם דקה (Decca), מתוצרת בריטית. כחלק מההכנות של חיל הים המצרי למלחמת יום הכיפורים הותקנו בכלי השיט מטולי רקטות מסוגים שונים. על שתי הטרפדות שנמצאו בצפון מפרץ סואץ הותקן מטול רקטות בעל 8 קנים בקוטר 85 מ"מ לכל קנה במקום המקלע הדו-קני 14.5 מ"מ בחרטום. כך הוקנתה להם יכולת של ירי מהים לעבר יעדים בחוף.

במלחמת יום הכיפורים, בלילה הראשון (67 באוקטובר 1973) התגלתה טרפדת K-123 לכוח שייטת ספינות הטילים שיצא לתקוף את לטקיה, בסוריה. מפקד הטרפדת הסורית, שהיה במשימת סיור, הצליח להתריע על התקרבות הספינות הישראליות ואיפשר לספינות טילים סוריות לצאת מהנמל בניסיון לבצע מארב טילים. ספינות הטילים הישראליות אח"י מזנק ואחי" רשף פתחו אש מתותחי 76 מ"מ ופגעו בטרפדת, שהושמדה לבסוף בתותחי אח"י חנית. הקרב כולו הסתיים בהטבעת ארבע ספינות מלחמה סוריות, בנוסף לטרפדת - 3 ספינות טילים ומקשת אחת. לחיל הים הישראלי לא היו אבדות.

שתי טרפדות מצריות היו מוצבות דרך קבע בנמל עדביה, בצפון מפרץ סואץ, והיוו איום על פעילות ישראלית באזור. בסוף מלחמת יום הכיפורים, ב-24 באוקטובר 1973, השתלט כוח שריון ישראלי על העיר והנמל נמלטו שתי הטרפדות לים והסגירו עצמן לספינות דבורים של חיל הים שהעבירו אותן בגרירה ליחידה 838, יחידת חיל הים שבסיסה היה בראס סודר. בדרך לבסיס טבעה אחת מהטרפדות. השנייה נמצאת כיום במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.

הנצחה עריכה

הטרפדת ככלי שיט קטן המפגין עצמה נמצאת באנדרטאות זיכרון למלחמת העולם בערים השונות ברוסיה. וגם במוזיאון ההעפלה וחיל הים.

גלריה עריכה

מקורות עריכה

  ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים
  ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

קישורים חיצוניים עריכה