ויקיפדיה

כתובות כנעניות וארמיות

(הופנה מהדף KAI)

כתובות כנעניות וארמיות (בגרמנית: Kanaanäische und Aramäische Inschriften, או בראשי תיבות: KAI)[1] הוא ספר קטלוג המהווה את המקור הסטנדרטי לטקסט המקורי של כתובות כנעניות וארמיות שאינן כלולות בתנ"ך. העבודה ניסתה "לשלב פילולוגיה, פלאוגרפיה והיסטוריה תרבותית" בעריכה מחדש של מבחר כתובות כנעניות וארמיות, תוך שימוש ב"חומר המקור הרלוונטי לתרבויות הפיניקית, הפונית, המואבית, העברית הטרום־גלותית והארמית הקדומה".[2]

רליג ודונר זכו לתמיכתם של ויליאם אולברייט בבולטימור, ז'מס ז'רמן פברייר (אנ') בפריז וג'ורג'יו לוי דלה־וידה (אנ') ברומא במהלך חיבור המהדורה הראשונה.[2] הפרסום הראשון, בין השנים 1964–1960, כלל שלושה כרכים שנכתבו על־ידי המזרחנים הגרמנים הרברט דונר (גר') וּווֹלפגנג רליג (גר'), ועודכן במספר רב של מהדורות עוקבות.[2]

הספר מורכב משלושה כרכים: הכרך הראשון הקדמה קצרה מאת דונר ורליג, קונקורדנציה של הטקסטים המובאים בו עם שיטות סימון וקִטלוג אחרות של טקסטים עתיקים, ולאחר מכן מובא מבחר של כ־320 כתובות בשפות שמיות צפון מערביות,[3] שסדר מספורן הוא הבסיס לשיטת הסימון KAI.[4] כרך זה הוא המשמעותי בהיותו הבסיס לשיטת הציטוט הסטנדרטית לכתובות כנעניות וארמיות במחקר. הכרך השני הוא הארוך מבין השלושה, וכולל את תרגומי הכתובות ופרשנות להן.[5] הכרך השלישי כולל קונקורדנציה לכל המילים המופיעות בכתובות בכרך הראשון, אינדקסים ולוחות הכוללים צילומים או פקסימיליות של חלק מהכתובות.[6]

א. כתובות פיניקיות עריכה

א. 1: "מארץ־האם" (KAI 1–22, 280–286) עריכה

 
כתובת ארון אחירם – KAI 1

גבל עריכה

צידון עריכה

 
כתובת הסרקופג של תבנת – KAI 13

צור עריכה

חמון עריכה

עוד עריכה

א. 2: מסוריה ואסיה הקטנה (KAI 23–29, 287) עריכה

 
כתובת אזתוד – KAI 26

שמאל[8] עריכה

קראטפה עריכה

עוד עריכה

א. 3: מהאיים (KAI 30–47, 288–292) עריכה

 
כתובת הקיפוסים של מלקרת – KAI 47

קפריסין עריכה

 
כתובת נורה – KAI 46

עוד עריכה

א. 4: ממצרים (KAI 48–52) עריכה

א. 4: מיוון (KAI 53–60, 293) עריכה

א. תוספת: מיבשת אירופה (KAI 277, 294) עריכה

 
לוחות פירגי – KAI 277

ב. כתובות פוניות עריכה

 
כתובת תעריך מקדש בעל־צפון – KAI 69

ב. 1: מהאיים (KAI 61–68, 295–301) עריכה

ב. 2: מיבשת אירופה (KAI 69–72) עריכה

ב. 3: מאפריקה (KAI 73–116, 302–305) עריכה

 
תליון פגמלין – KAI 73

ג. כתובות נאו־פוניות עריכה

 
KAI 121 – כתובת הקדשה נאו־פונית ולטינית של חנבעל־ANNOBAL

ג. 1: מאפריקה (KAI 117–171) עריכה

  • KAI 117, 120–121, 124–127, 130, 140, 142, 152, 160, 165: כתובות דו־לשוניות פיניקיות־לטיניות.
  • KAI 118–119, 129, 137–138, 155–156, 159, 162, 164: כתובת נדר, כתובות הקדשה דתיות.
  • KAI 128: כתובת קבורה.
  • KAI 139, 153: כתובות דו־לשוניות פיניקיות־נומידיות.

ג. 2: מסרדיניה (KAI 172–173) עריכה

  • KAI 172: כתובת דו־לשונית פיניקית־לטינית לחמלכת־HIMILCONI בן אדנבעל־IDNIBALIS.

ד. כתובות מואביות ועמוניות (KAI 181, 306, 307–308) עריכה

 
כתובת בקבוק תל סיראן – KAI 308

ה. כתובות בעברית (KAI 182–200) עריכה

 
מכתבי לכיש – KAI 192–199

ו. כתובות ארמיות עריכה

 
כתובת זכור – KAI 202

ו. 1: מסוריה, ארץ־ישראל והמדבר הערבי (KAI 201–230, 309–317) עריכה

 
כתובת תל דן – KAI 310

ו. 2: מאשור (KAI 231–257) עריכה

ו. 3: מאסיה הקטנה (KAI 258–265, 278, 318–319) עריכה

  • KAI 258: כתובת ארמית מהטאורוס (אנ').
  • KAI 259: כתובת גבול ארמית (אנ').
  • KAI 260: כתובת דו־לשונית ארמית־לידית מהעיר ספרד (אנ').
  • KAI 262, 265: כתובות דו לשוניות ארמיות־יווניות.

ו. 4: ממצרים (KAI 266–272) עריכה

 
המכתב ממלך עקרן לפרעה – KAI 266

ו. 5: מאזורים שונים (KAI 273–276, 279, 320) עריכה

  • KAI 273: כתובת ארמית מתכסילא (אנ').
  • KAI 274: מצבה מימת סוואן.
  • KAI 276, 279: כתובות דו לשוניות ארמיות־יווניות.

נספחים עריכה

 
כתובת פיניקית באותיות לטיניות – KAI 178

נספח 1. כתובות פיניקיות ופוניות בכתב יווני (KAI 174–177) עריכה

  • KAI 175: כתובת מלאה בפיניקית באותיות יווניות.
  • KAI 176: כתובת המזכירה את ΘΕΝΝΕΙΘ ΦΕΝΗ ΒΑΛ (תנית פני־בעל).
  • KAI 177: כתובת המזכירה את המילה ΒΥΝ (בן).

נספח 2. כתובות לטינו־לוביות (KAI 178–180) עריכה

  • KAI 178: כתובת באותיות לטיניות: FELIOTH IADEM SY ROGATE YAMMANNI (פעולות ידיו של רוגטה האמן).
  • KAI 180: כתובת לטינית המזכירה שמות פיניקיים (בשילוב אותיות יווניות), כגון ABΔVSMYN (עבדאשמן).

ביבליוגרפיה עריכה

  • Pardee, Dennis (2006). "Kanaanäische und aramäische Inschriften. 5th ed., rev. by Herbert Donner and Wolfgang Röllig. Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2002". Journal of Near Eastern Studies. jstor.org. 65 (2): 155–156. doi:10.1086/505010. JSTOR 10.1086/505010.
  • "TM Bibliography". trismegistos.org. נבדק ב-2014-03-16.
  • W. Röllig (1995), Phoenician and the Phoenicians in the context of the Ancient Near East, in S. Moscati (ed.), I Fenici ieri oggi domani: ricerche, scoperte, progetti, Roma, p. 203-214

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Donner, Herbert; Rölig, Wolfgang (2002). Kanaanäische und aramäische Inschriften (5 ed.). Wiesbaden: Harrassowitz.
  2. ^ 1 2 3 W. Röllig (1995), Phoenician and the Phoenicians in the context of the Ancient Near East, in S. Moscati (ed.), I Fenici ieri oggi domani: ricerche, scoperte, progetti, Roma, p. 204–205
  3. ^ א. כתובות פיניקיות; ב. כתובות פוניות; ג. כתובות נאו־פוניות; נספח לכתובות הפיניקיות (כתובות פיניקיות בכתב יווני או לטיני); ד. כתובות מואביות; ה. כתובות עבריות; ו. כתובות ארמיות; ז. תוספות (לא מופיע במהדורת 1962);
    פרקי תוספות (לא מופיעים במהדורת 1962): ח. כתובות פיניקיות; ט. כתובות פוניות; י. כתובות מואביות; כ. כתובות עמוניות; ל. כתובות ארמיות.
  4. ^ Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band I: Texte, Otto Harrassowitz, 1962
  5. ^ Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band II: Kommentar, Otto Harrassowitz, 1964
  6. ^ Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band III: Glossare und Indizes, Tafeln, Otto Harrassowitz, 1964
  7. ^ Inscription phénicienne de Byblos d'époque romaine, René Dussaud, Syria. Archéologie, Art et histoire, volume 6, issue 3, pp. 269-273
  8. ^ ראו גם כתובות KAI 214-218 מממלכת שמאל, בארמית.
  9. ^ Honeyman, A. (1939). The Phoenician Inscriptions of the Cyprus Museum. Iraq, 6(2), 104-108. doi:10.2307/4241651
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כתובות_כנעניות_וארמיות&oldid=37864920"