M1917 בראונינג

סוג של מקלע

בראונינג מודל 1917 הוא מקלע כבד שהיה בשימוש כוחות צבא ארצות הברית במספר רב של קרבות ומלחמות, ביניהם מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת קוריאה ובמספר חזיתות במלחמת וייטנאם. מכונת הירייה הייתה בשימוש בארצות נוספות. מכונת הירייה הייתה מוזנת על ידי שרשיר. קירור הקנה נעשה באמצעות מים שהקיפו אותו בשרוול עבה חיצוני. המים הוזנו לשרוול הקרור באמצעות צינורית ממכל מים נפרד.

בראונינג M1917
M1917 Browning machine gun
מידע כללי
סוג מקלע כבד עריכת הנתון בוויקינתונים
תכנון ג'ון בראונינג, 1917
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת השימוש 1917 – שנות ה-60 עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
מלחמת וייטנאם
יחידות שיוצרו 128,369
מידע טכני
קליבר .30-06 ספרינגפילד
פעולה רתע
הזנה חגורת תחמושת 250 כדורים
כוונות ברזל
אורך כולל 980 מ"מ
אורך קנה 609 מ"מ
משקל מלא 47 ק"ג
קצב אש 450 כדורים לדקה (M1917)
600 כדורים לדקה (M1917A1)
מהירות לוע 853 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 550 מטר
טווח מקסימלי 5,000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המכונה הייתה בשימוש לצד מכונת הירייה M1919 בראונינג שהייתה קלה יותר ומקוררת על ידי אוויר. מכונת הירייה הייתה בשימוש ברמה הגדודית ולעיתים קרובות מוקמה על כלי רכב.

למכונת הירייה היו שני דגמים מרכזיים, ה-M1917 שהיה בשימוש במלחמת העולם הראשונה וה-M1917A1 שהיה בשימוש בזמן מלחמת העולם השנייה. ה-M1917 היה בשימוש על הקרקע ועל מספר כלי טיס, קצב האש עמד על 450 כדורים לדקה; ל-M1917A1 היה קצב אש של 600 כדורים לדקה.

תמונות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא M1917 בראונינג בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.