MRO
MRO (קיצור של Mars Reconnaissance Orbiter - "מקפת לסקר מאדים") - גשושית רב־משימתית למחקר כוכב הלכת מאדים, שוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקנית נאס"א ב־12 באוגוסט 2005. הגשושית היא מסוג מקפת ומיועדת לשמש כלוויין של המאדים במשך כארבע שנים, לספק מידע על האטמוספירה והגאולוגיה שלו, לחפש הוכחות לקיום מים, לבחון אתרי נחיתה למשימות קרקעיות ולספק תמיכה תקשורתית למשימות הללו.
 | |
| המחשת אמן של MRO במאדים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל | JPL |
| יצרן |
לוקהיד מרטין APL סוכנות החלל האיטלקית אוניברסיטת אריזונה MSSS |
| תאריך שיגור | 12 באוגוסט 2005 |
| משגר | אטלס 5 |
| אתר שיגור | SLC-41, קייפ קנוורל |
| MRO באתר נאס"א | |
| משימה | |
| סוג משימה | מקפת |
| מיקום נוכחי | 55°34′N 150°37′E / 55.57°N 150.62°E |
| לוויין של | מאדים |
| כניסה למסלול | 10 במרץ 2006 |
| משך המשימה | 13 שנים, 6 חודשים ו־6 ימים חלפו |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 2,180 ק"ג |
| משקל | 1,031 ק"ג |
| כוח | 1,000 ואט |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 28788 |
| מאגר המידע הלאומי | 2005-029A |
הגשושית החלה להקיף את מאדים ב־10 במרץ 2006, כשבעה חודשים אחרי שיגורה. עם התקרבותה ליעד, האטו ששת מנועיה הראשיים את מהירותה מ־10,400 קמ"ש ל־6,800 קמ"ש. מסלול ההקפה הראשוני הוא מסלול אליפטי בגובה רב, ובנובמבר 2006 הגשושית הגיעה לגובה מבצעי - 255 עד 320 ק"מ מעל פני מאדים.
תוכן עניינים
משימותעריכה
לגשושית ארבע משימות עיקריות:
- זיהוי סימנים למים. זאת הן באמצעות זיהוי מינרלים המעידים על הימצאות מים בעבר, והן באמצעות רדאר שיזהה קיום מים תת־קרקעיים בהווה. מטרה זו אמורה לסייע בפתרון השאלה אם מאדים קיים אי פעם חיים.
- אפיון אקלים מאדים. זאת על ידי חקירת תנועת האבק ואדי המים באטמוספירת מאדים, והשפעתם על האקלים לאורך עונות השנה.
- אפיון הגאולוגיה של מאדים. זאת על ידי מצלמות בעלות יכולת הפרדה גבוהה, שיצלמו מבנים גאולוגיים על פני המאדים, שיאפשרו לחוקרים לזהות את התהליכים שעיצבו את פני מאדים.
- הכנה לקראת מחקר מאויש. מצלמות הגשושית מאפשרות לצלם סלעים בגודל עד מטר אחד. זה יאפשר למתכנני משימה מאוישת הן לדעת מה המקומות המעניינים ביותר מבחינה מדעית לנחות בהם, והן מה הם המקומות הבטוחים ביותר.
הגשושית מיועדת לתמוך בשתי משימות קרקעיות. פיניקס ששוגרה ב־4 באוגוסט 2007 ונחתה על מאדים ב־25 במאי 2008 ו־MSL ששוגרה בהצלחה ב־26 בנובמבר 2011.
מכשור מדעיעריכה
- מצלמת רזולוציה גבוהה (HiRISE) - מצלמת טלסקופ ברזולוציה של 33 ס"מ מגובה 300 ק"מ
- מצלמת קונטקסט (CTX) - מצלמת טלסקופ ברזולוציה של 8 מטר
- מצלמת צבע (MARCI) - מצלמה לתמונות אקלים בשבעה צבעים
- מצלמת ספקטרוסקופ (CRISM) - מצלמת ספקטרום (אור נראה) ואינפרה אדום ברזולוציה של 18 מטר, לצילום מפות מינרלים
- מצלמת אקלים (MCS) - מצלמת ספקטרום ואינפרה אדום, לצילום מפות אטמוספירה ואקלים
- מכ"ם חודר קרקע (SHARAD) - מכ"ם תת־קרקעי, למחקר שכבות סלע וקרח עד לעומק של קילומטר אחד
- מערכת לחקר שדה כוח המשיכה של מאדים - באמצעות מעקב אחרי השינויים במהירות הגשושית
- מערכת לחקר צפיפות ומבנה האטמוספירה
- מערכת אלקטרה - מערכת תקשורת בתדר אולטרה גבוה (UHF), לקשר עם חלליות באזור מאדים ועל פניו
- מצלמת ניווט אופטי (ONC) - מצלמה לניווט מדויק, באמצעות זיהוי מיקומם של שני הירחים של מאדים, פובוס ודימוס
נתוניםעריכה
- בניית החלקים - אוניברסיטת אריזונה, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, סוכנות החלל האיטלקית, חברת מאלין ומעבדות JPL של נאס"א.
- חומרי בנייה עיקריים - סיבי פחמן, אלומיניום וטיטניום
- הרכבה - מפעל מערכות החלל של לוקהיד מרטין בדנוור, קולורדו
- משקל מלא - כ־2,180 ק"ג
- משקל יבש (ללא דלק) - כ־1,031 ק"ג
- משקל דלק - כ־1,149 ק"ג
- מנועים ראשיים - שישה, בעלי דחף כולל של 1,023 ניוטון, לניהול מסלול ההקפה
- מנועים משניים - שישה, בעלי דחף כולל של 133 ניוטון, לתיקון מסלול ושינוי גובה
- מנועים קטנים - שמונה, בעלי דחף כולל של 7 ניוטון, לשינוי גובה
- כח חשמלית - שני לוחות סולאריים, בעלי שטח כולל של 19 מ"ר, הספק כולל של 2,000 ואט ומתח כולל של 32 וולט
- הגשושית גם תשדר לכדור הארץ במהירות של פי 10 מאשר גשושיות קודמות. מלבד שידור תמונות ונתונים אחרים לכדור הארץ ממכשיריה היא, היא גם תשמש כתחנת ממסר למשימות הקרקעיות - הן הנוכחיות (ספיריט ואופורטיוניטי) והן למשימת פיניקס המתוכננת לשיגור ב־2007 והמעבדה המדעית למאדים הנמצאת כעת בפיתוח ומתוכננת לשיגור ב־2009.
ממצאיםעריכה
מכשירי החללית גילו מאות קילומטרים רבועים של קרחונים באזורים המשווניים של המאדים. קרחונים אלו מרובדים מתחת לשכבות קרקע.
קישורים חיצונייםעריכה
- הגשושית MRO באתר נאס"א
- הגשושית MRO באתר JPL
- אבי בליזובסקי, גלעין השביט סיידינג ספרינג שחלף ליד מאדים קטן משצפו, באתר "הידען", 22 באוקטובר 2014