האלבום הוא פחות אפל מקודמו, השירים הם פחות נוקשים ויותר קליטים ומורכבים מבאלבום הקודם. הדמויות המתוארות בטקסטים הן הפעם כוכב גלאם רוק מכור לסמים וחייזר, והנושא הוא היבטיה השטניים של השמרנות. בראיון מ-1998, שנת יציאת האלבום, מנסון עצמו השווה בין אלבום זה לאלבום הקודם: "ב-Antichrist Superstar השוויתי את עצמי ללוציפר שנפל מן השמים... האלבום החדש עוסק יותר במה שקורה כשאני נוחת בכדור הארץ ומנסה להשתלב כבן אנוש".
האלבום יצא בגרסת הויניל שלו כשני תקליטים נפרדים, הראשון מיוחס למרילין מנסון ועוסק בבדידות ובאהבה, והשני מיוחס ל"אומגה והחיות המכניות" ועוסק בסקס ובשימוש בסמים. בגרסת התקליטור המקורית, לאלבום יש מארז כחול שדרכו ניתן לקרוא טקסטים באותיות צהובות חיוורות שמודפסות על חוברת השירים.