נייטוויש

להקת מטאל סימפוני מפינלנד
(הופנה מהדף Nightwish)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

נייטוויש (Nightwish, "חלום לילה" או "משאלת לילה") היא להקת מטאל סימפוני פינית שהוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20. נייטוויש, שנחשבת לאחת הלהקות המובילות בסצנת המטאל הפופולרי באירופה, נמצאת במקום השלישי במדרג המוזיקאים הנמכרים ביותר בפינלנד, עם מכירת קרוב ל-900,000 עותקים במדינה עצמה בלבד. כמו כן זוהי הלהקה הפינית המצליחה ביותר בעולם, עם מכירת למעלה מעשרה מיליון עותקים ועם זכייה ביותר מ-60 פרסי זהב ופלטינה. שישה מתוך תשעה אלבומים שהוציאה הגיעו למקום הראשון במצעדים וכן שלושה עשר סינגלים. הלהקה חתומה בלייבל "Nuclear Blast Records". בדצמבר 2015 תוארה נייטוויש במגזין המטאל "Metal Hammer" כ"להקת המטאל המצליחה ביותר באירופה, פחות או יותר Rammstein". באוקטובר 2018, נכנסה הלהקה להיכל התהילה של המוזיקה בפינלנד.

נייטוויש
Nightwish
חברי הלהקה בפברואר 2016. מימין לשמאל: ארנו וואורינן, קאי האטו, טרוי דונוקלי, תואומס הולופאינן, פלור יאנסן, מרקו היטאלה
חברי הלהקה בפברואר 2016. מימין לשמאל: ארנו וואורינן, קאי האטו, טרוי דונוקלי, תואומס הולופאינן, פלור יאנסן, מרקו היטאלה
חברי הלהקה בפברואר 2016. מימין לשמאל: ארנו וואורינן, קאי האטו, טרוי דונוקלי, תואומס הולופאינן, פלור יאנסן, מרקו היטאלה
שם במה Nachtwasser עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הקמה קיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות פינלנדפינלנד פינלנד
תקופת הפעילות מ-1996
זרם מטאל
סוגה מטאל סימפוני, פאוור מטאל
חברת תקליטים Spinefarm, Nuclear Blast, Roadrunner, Century Media, Drakkar Entertainment
פרסים והוקרה
  • היכל התהילה הפיני (2018)
  • MTV Europe Music Award for Best Finnish Act (2008)
  • Emma Award for Best Band of the Year
  • ECHO Pop
  • Muuvi עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.nightwish.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
תואומס הולופאינן
ארנו וואורינן
קאי האטו
טרוי דונוקלי
פלור יאנסן
יוקה קוסקינן
חברים לשעבר
סאמי ואנסקה
טאריה טורונן
אנט אולזון
יוקה נבאלאינן
מרקו היטאלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

ימיה הראשונים של הלהקה (אלבום ראשון) עריכה

לאחר שניגן כקלידן במספר להקות הבי מטאל בשנות ה-90, הגה תואומס הולופאינן רעיון בעת שישב עם חבריו מסביב למדורה בשנת 1996: להקים בעצמו פרויקט מוזיקלי ניסיוני של מוזיקה אקוסטית בסגנון המוזיקה הפולקית ששרים מסביב למדורה, אך עם תוספת של קלידים שיעניקו נופך וייחודיות. במהרה הולופאינן הזמין לפרויקט את מכריו מלימודיו המוזיקליים – הגיטריסט ארנו "אמפו" וואורינן, שינגן בגיטרה אקוסטית והזמרת טאריה טורונן. במהרה השלושה הקליטו אלבום דמו, שכלל את השירים "Etiäinen", "The Forever Moments" ו-"Nightwish". השיר האחרון הכריע את שמה של הלהקה.

בתחילת שנת 1997, זמן קצר לאחר הקלטת הדמואים, הצטרף ללהקה המתופף יוקה "יוליוס" נבאלאינן, והגיטרה האקוסטית התחלפה בגיטרה חשמלית לאחר שהולופאינן נחשף לקולה הייחודי של טורונן. צעד זה, אשר כלל הוספת יסודות הבי מטאל לסאונד של הלהקה, ביסס את סגנון המוזיקה שלה.

באפריל 1997, הקליטה הלהקה שבעה שירים לאלבום הדמו השני שלה, "Angels Fall First". האלבום הגיע לחברת ההקלטות Spinefarm Records, שחתמה לאחר מכן על חוזה עם הלהקה להקלטת שני אלבומים. מיד לאחר מכן שבה הלהקה לאולפן ההקלטות כדי להשלים את האלבום. "Angels Fall First" היה לאלבום הבכורה של הלהקה ויצא בנובמבר 1997. האלבום קיבל ביקורות מעורבות והגיע למקום ה-31 במצעד האלבומים הפיניים, כאשר הסינגל "The Carpenter" הגיע למקום השלישי במצעד הסינגלים הפיניים ועבורו צולם גם הקליפ הראשון של הלהקה.

בתקופה זו הלהקה הופיעה רק שבע פעמים עקב מחויבויות אחרות של חברי הלהקה. מכיוון שלא היה באסיסט קבוע, בכל הופעה צורפו לסירוגין באסיסטים שונים. בשנת 1998 הצטרף ללהקה הבאסיסט סאמי ואנסקה, שאותו הכיר הולופאינן מבעוד מועד.

הצלחה בינלאומית (אלבום שני ואלבום שלישי) עריכה

באוגוסט 1998 חזרה הלהקה לאולפן ההקלטות כדי להקליט את אלבומה השני, "Oceanborn". חודש לאחר מכן, הוציאה הלהקה את אלבומה השני בפינלנד בלבד. הלהקה באלבום זה אימצה סגנון מטאל מתקדם וטכני יותר, ולצד זה זנחה את האופי הפולקי מהקלטותיה הראשונות. לצדה של הסולנית, טורונן, כלל האלבום גם את שירת הגראולינג של טאפיו וילסקה, שהיה חבר קרוב של הלהקה וסייע להצלחתה בימיה הראשונים, וזאת משום שהולופאינן החליט שהוא לא רוצה לשיר שוב.

האלבום קיבל ביקורות טובות באופן מיידי לאחר שחרורו, ובמהרה התברג במקום החמישי במצעד האלבומים הפיניים. הסינגל מהאלבום "Sacrament Of Wilderness" הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הפיניים ונשאר במקום זה מספר שבועות. הצלחה זו גררה את חברת ההקלטות להוציא את האלבום בשאר העולם. במאי 1999, הקליטה הלהקה את הסינגל

 
ארנו וואורינן ותואומס הולופאינן (מימין לשמאל), שניים ממייסדי הלהקה

"Sleeping Sun" ועוד שלושה שירים שנלוו אליו. בחודש אחד נמכרו 15,000 עותקים של הסינגל רק בגרמניה עצמה – הצלחה שבזכותה נייטוויש התלוותה כלהקת חימום ללהקת ההבי-מטאל הגרמנית הפופולרית, Rage. הן האלבום "Oceanborn" והן הסינגלים "Walking in the Air" ו-"Sacrament of Wilderness" קיבלו מעמד של אלבום זהב בפינלנד באוגוסט 1999.

בתחילת שנת 2000, במהלך העבודה על האלבום השלישי, ניסתה הלהקה לייצג את פינלנד באירוויזיון עם השיר "Sleepwalker", אך לצערה, הגיעה למקום השני בשלבי המוקדמות עקב החלטת השופטים ולמרות קבלת מספר קולות גבוה מהקהל. במאי אותה השנה, הוציאה הלהקה את אלבומה השלישי, "Wishmaster", שהגיע במהרה למקום הראשון במצעד האלבומים הפיניים וקיבל מעמד של אלבום זהב תוך שלושה שבועות. האלבום, למרות הביקורות המעורבות, נבחר כאלבום החודש של מגזין רוק גרמני פופולרי, לאחר שהתחרה באלבומים אחרים של הלהקות Iron Maiden ו-Bon Jovi. מועדון המעריצים של נייטוויש גדל, והלהקה הופיעה כמעט בכל פסטיבלי הרוק היוקרתיים באירופה, לצד מסע הופעות עולמי שאליו יצאה בפעם הראשונה.

שינויים בלהקה (אלבום רביעי) עריכה

בשנת 2001, הוציאה הלהקה מיני-אלבום שכלל בתוכו גרסת כיסוי לשיר "Over The Hills and Far Away" של גארי מור יחד עם שלושה שירים נוספים, שבו לקחו חלק הזמר הפיני טוני קאקו (סולן להקת סונטה ארקטיקה) והזמר טאפיו וילסקה. בקרב מעריצי הלהקה, לא הייתה התלהבות מהשירים החדשים שבאלבום, למרות העובדה שהשיר "Over The Hills and Far Away" התקבל באהדה והפך לפופולרי, שכן הלהקה מבצעת אותו בהופעותיה פעמים רבות. בנוסף, הוציאה הלהקה דיסק DVD של הופעה שצולמה בטמפרה – "From Wishes To Eternity".

זמן קצר לאחר שחרור המיני-אלבום, הגיעה הלהקה לאחת הנקודות הקשות ביותר שחוותה. עיקר הבעיות היו סביב הבאסיסט, סאמי ואנסקה, שלדבריו של הולופאינן, החל לזלזל ביחסו הן כלפי הלהקה והן כלפי ההופעות. אף על פי שחברי הלהקה שוחחו עמו מספר פעמים, לא חל שינוי בהתנהגותו, וחלה מתיחות בין חברי הלהקה, כמו גם אדישות למצב. במקביל, החל הגיטריסט, וואורינן, להתלונן על כך שלא זוכה למספיק להערכה מצד החברים האחרים של הלהקה, אך תלונה זו דעכה ולא הופיעה שוב. הולופאינן החליט על פירוקה של הלהקה. לאחר הופעה ברוסיה, שלח הודעה לחברו המוזיקאי, טוני קאקו (סונטה ארקטיקה), שבה סיפר לו על כך שהוא מתכוון לפרק את הלהקה, ושאל אותו על תוכניותיו בשנה הבאה. לאחר סיבוב ההופעות באירופה שהסתיים ב-2001, התקשר הולופאינן לחברות ההקלטות והודיע להן על פירוקה של הלהקה, שלא תוציא יותר אלבומים חדשים, ואותה הודעה נכתבה באתרה הרשמי של הלהקה. זמן קצר לאחר מכן יצא הולופאינן לטיול בלפלנד עם טוני קאקו, שבמהלכו השניים שוחחו על ההחלטה לפירוק הלהקה, והולופאינן הבין שהוא לא יכול לוותר על הלהקה בקלות שכזו. כשחזר מהטיול, החליט לבצע שני צעדים מרכזיים: תחילה, בחר במנהל חדש ללהקה שיסייע לה בעניינים הארגוניים. הצעד השני היה פיטוריו של הבאסיסט סאמי ואנסקה, ובמקומו הצטרף הבאסיסט והזמר מארקו היטאלה ("Sinergy", "Tarot").

בשנת 2002, הוציאה נייטוויש את אלבומה הרביעי, "Century Child", יחד עם הסינגלים "Ever Dream" ו-"Bless The Child". ההבדל העיקרי בין אלבום זה לבין האלבומים הקודמים הוא שבאלבום זה לראשונה יש ליווי של תזמורת לחלק מהשירים. אלבום זה כולל גרסת כיסוי לשיר "Phantom Of The Opera" של אנדרו לויד וובר, הנחשבת לאחד השירים הפופולריים ביותר שביצעה הלהקה. האלבום קיבל מעמד אלבום זהב שעתיים בלבד לאחר צאתו, ומעמד אלבום פלטינה שבועיים לאחר מכן. הגעתו של האלבום למקום הראשון במצעד האלבומים הפיניים שברה שיא – מעולם לא היה פער כה גדול שבין המקום השני לבין המקום הראשון עד אלבום זה. בנוסף, הוציאה הלהקה שני קליפים לשירים "Bless The Child" ו-"End of All Hope". 

 
טאריה טורונן - סולנית הלהקה מאז הקמתה ועד 2005

בשנת 2003 שחררה הלהקה את דיסק ה-DVD השני שלה, "End Of Innocence", הכולל ראיונות עם הולופאינן, נבאלאינן ווילסקה וכן קטעים מהופעות חיות. באותה השנה התחתנה הסולנית טורונן, ומשום כך החלו להגיע שמועות שהלהקה עומדת להתפרק, שהיו שקריות כל הזמן הזה. נישואיה של טורונן שיחקו תפקיד מרכזי בגורמים לפיטוריה בשנת 2005.

האלבום החמישי האחרון עם טורונן עריכה

האלבום "Once" יצא ביוני 2004, יחד עם הסינגל הראשון – "Nemo". האלבום הגיע לפסגת המצעדים בפינלנד, בהונגריה ובשש מדינות נוספות. "Nemo" עדיין נשאר הסינגל המצליח ביותר של הלהקה עד היום. באלבום זה יש דגש גדול על שימוש בתזמורת, בתשעה מתוך אחד עשר שירים. בהקלטת השירים השתתפה התזמורת הפילהרמונית של לונדון. בנוסף, אלבום זה כולל שיר מלא בפינית. האלבום קיבל מעמד אלבום פלטינה משולשת בפינלנד, פלטינה בגרמניה וזהב בשש מדינות נוספות, הגיע למקום הראשון במצעדים ביוון, בנורווגיה ובגרמניה, וכן הגיע למצעד עשרת הטובים בצרפת, בהונגריה ובשוודיה. הצלחה מסחררת זו אפשרה ללהקה לצאת למסע הופעות עולמי שהוביל אותה למדינות שלעולם לא ביקרה בהן בסיבובי ההופעות הקודמים. הלהקה הופיעה באליפות האתלטיקה העולמית בשנת 2005 בפינלנד. בזכות הצלחה זו, הלהקה הוציאה אלבום הכולל בתוכו את מיטב שיריה מכל השנים לצד גרסאות חדשות לשירים ישנים ופופולריים.

לאחר הקלטת הופעה חיה בהלסינקי ב-21 באוקטובר 2005 ששוחררה ב-DVD תחת השם "End of an Era" (סופו של עידן), החליטו ארבעה חברים מהלהקה שמוטב שנייטוויש תמשיך להתקיים ללא טורונן כסולנית, תחושה שאותה ביטאו דרך מכתב פתוח שנתן לה הולופאינן לאחר ההופעה ופורסם לאחר מכן גם באתר הלהקה. המכתב נכתב על ידי הולופאינן, אך נחתם גם על ידי שאר חברי הלהקה. לפי המכתב, בעלה של טורונן ושאיפותיה הכלכליות שינו את יחסה כלפי הלהקה ובשל כך היא פוטרה. טורונן הגיבה לפיטורים ולמכתב בשתי מסיבות עיתונאים שנערכו בפינלנד ובגרמניה, וטענה שפוטרה בהפתעה וללא התראה מוקדמת. טורונן החליטה גם היא לפרסם מכתב פתוח בעיתונים, באינטרנט ובטלוויזיה, ובו ציינה שהיא רואה במהלך שבוצע על ידי הלהקה כאכזרי, הכולל בין היותר, לטענותיה, השתלחויות לא מוצדקות נגד בעלה מצד חברי הלהקה.

 
אנט אולזון, סולנית הלהקה בשנים 2007–2012.

סולנית חדשה (אלבום שישי) עריכה

בספטמבר 2006, החלה הלהקה להקליט את אלבומה השישי, "Dark Passion Play". במטרה למצוא מחליפה לטורונן לתפקיד הסולנית, אפשרה הלהקה לשלוח לה הקלטות שישמשו אודישן כחלק מתהליך בחירת הסולנית. במאי 2007, נחשפה זהותה של הסולנית החדשה – אנט אולזון השוודית, סולנית להקת "Alyson Avenue" לשעבר. הולופאינן ציין שזהותה נשמרה בסוד כדי שהמעריצים לא ישפטו אותה לפי המראה שלה או לפי עבודותיה כזמרת בלהקות אחרות בעבר. באותו חודש, יצא הסינגל החדש של הלהקה, "Eva", להורדה חופשית ברשת, כדוגמה מהאלבום החדש. הסינגל תוכנן להתפרסם מאוחר יותר, אך הלהקה נאלצה להקדים את שחרורו עקב הדלפה של אתר הורדות בריטי. זמן קצר לאחר מכן חשפה הלהקה את שמו של האלבום, והוציאה באוגוסט אותה השנה את הסינגל השני מהאלבום, "Amaranth", שזינק למקום הראשון במצעדים תוך פחות מיומיים משחרורו.

האלבום "Dark Passion Play" יצא באירופה ובאמריקה בספטמבר ובאוקטובר 2007, וקיבל מעמד של אלבום פלטינה כפול בפינלנד יומיים אחרי שחרורו והגיע למקום הראשון במצעדים בגרמניה, בפינלנד, בשווייץ, בהונגריה ובקרואטיה, והגיע לרשימת "מאה הטובים" ב-16 מדינות נוספות, כולל ארצות הברית. באלבום זה מארקו היטאלה הגביר את נוכחותו כסולן גברי בלהקה ושר כסולן מוביל במספר שירים באלבום. באוקטובר 2007 החלה הלהקה את סיבוב ההופעות העולמי לקידום אלבומה החדש, כאשר הופעתה הרשמית הראשונה הייתה בהאנגר 11 בנמל תל אביב, אל מול קהל של כ-3,500 צופים ולראשונה בישראל. השירים "Bye Bye Beautiful" ו-"Master Passion Greed" מדברים על יחסה של הלהקה לטורונן, הסולנית הקודמת. בשירים אלה, חברי הלהקה אומרים לה כי הם לא מאשימים אותה, אלא חושבים שהיא הלכה עיוורת אחרי בעלה, ואותו הם מאשימים. סיבוב ההופעות של הלהקה לקידום אלבום זה, נכון להיום, נחשב סיבוב ההופעות הארוך ביותר שלה, שנמשך שנתיים.

 
פוסטר הסרט Imaginaerum, המבוסס על האלבום השביעי בעל אותו שם.

האלבום השביעי ושינויים בהרכב הלהקה עריכה

ביוני 2009, חשף מגזין מוזיקה פיני שנייטוויש החלה לעבוד על אלבומה החדש. במשך כמעט כשנתיים הלהקה שמרה בסוד את המידע על האלבום החדש, ולא חשפה פרטים נוספים עליו. בפברואר 2011 הכריזה הלהקה על שמו של האלבום החדש – "Imaginaerum". בנוסף, נחשף כי הלהקה מפיקה סרט בעל אותו שם המבוסס על שירי האלבום, שייצא בסוף 2012. בספטמבר 2011, חשפה הלהקה שהסינגל הראשון מהאלבום נקרא "Storytime" והוא ייצא חודש לאחר מכן. האלבום יצא לאור בסוף חודש נובמבר, ובינואר 2012 יצא הסינגל השני מהאלבום, "The Crow, The Owl and The Dove".

ב-1 באוקטובר 2012, הודיעה הלהקה באתרה הרשמי ובעמוד הפייסבוק שלה, כי אנט אולזון עזבה את הלהקה עקב עימות בין שני הצדדים. כמה לילות קודם לכן, כשעה לפני הופעה בקולורדו, אולזון חלתה ולא התאפשר לה להופיע, ובמקום ביטול של ההופעה החליטה הלהקה לבצע אותה עם הזמרות המלוות של להקת קמלוט ללא ידיעתה. צעד זה היה אחד הגורמים המרכזיים לעזיבתה. הלהקה הודיעה כי אין כוונה לבטל את המשך מסע ההופעות העולמי לקידום האלבום, ושהסולנית פלור יאנסן (סולנית להקת After Forever לשעבר) תמלא את מקומה של אולזון בהופעות. אולזון, מצדה, הביעה תסכול ואכזבה מהחלטתה של הלהקה שלטענתה שיקפה חוסר נאמנות. 

בינואר 2013, חשפה אולזון באתרה הרשמי שבזמן ההופעות הייתה בהריון, דבר ששיחק כגורם מרכזי לפיטוריה מהלהקה, לטענתה. הלהקה, מנגד, פרסמה הצהרה באתרה שהסיבה שאולזון מסרה לפיטוריה מעוותת ולא נכונה, ושאולזון בעצמה הסכימה שהלהקה תביא סולנית מחליפה בזמן שתהיה בחופשת לידה. לטענת הלהקה, אולזון פוטרה כי אופייה והתנהגותה לא התאימו ללהקה. מאוחר יותר, מסרה אולזון במספר ראיונות שהמידע שמסרה הלהקה שקרי, ושהציעה אפילו לדחות את המשך מסע ההופעות במספר חודשים עד שתתאושש. היא ציינה גם שהתנגדה ליאנסן באופן אישי עקב ההבדלים הגדולים בין סגנונות השירה שלהן.

ב-9 באוקטובר 2013, הודיעה הלהקה באתרה הרשמי על הצטרפותה הרשמית של פלור יאנסן ללהקה לתפקיד הסולנית. עוד הודיעה הלהקה, כי המוזיקאי האנגלי טרוי דונוקלי, שעד אז היה נגן וזמר אורח בסיבוב ההופעות ובשני האלבומים האחרונים של הלהקה החל משנת 2007, הצטרף גם הוא כחבר רשמי ללהקה, וישמש זמר קולות רקע ונגן על כלי מוזיקה שונים, כך שהלהקה הייתה לראשונה בת שישה חברים.

בנובמבר אותה השנה יצא אלבום DVD בשם "Showtime, Storytime", שכלל הופעה חיה מפסטיבל וואקן 2013 וסרט דוקומנטרי על סיבוב ההופעות של הלהקה בשנים 2012–2013. כמו כן חשפה הלהקה באתרה פרטים רשמיים על אלבומה החדש. העבודות על האלבום החדש החלו בקיץ 2014 לאחר שחברי הלהקה היו בהפסקה לצורך עיסוקים שונים. החל מיולי 2014, הלהקה התחילה להעלות ל-YouTube סרטונים שבכל אחד מהם מוצג תהליך הפקת האלבום לפי שלבים וכן ראיונות עם חברי הלהקה ועם אנשים הלוקחים חלק בהפקת האלבום.

באוגוסט 2014, הודיעה הלהקה כי המתופף של הלהקה החל מהקמתה, יוקה נבאלאינן, לא ישתתף באלבום השמיני ובמסע ההופעות הנלווה לו, עקב העובדה שהוא סובל מאינסומניה קשה. בעקבות כך, המתופף קאי האטו (Wintersun) הוכרז כמחליף.

האלבום השמיני עריכה

 
טרוי דונוקלי, חבר רשמי בלהקה החל משנת 2013.

בסוף שנת 2014, חשפה הלהקה כי הביולוג והאתולוג ריצ'רד דוקינס ייקח חלק באלבום וישתתף בו כקריין. עוד חשפה הלהקה, כי האלבום החדש, אשר ייצא לאור בסוף מרץ 2015, ייקרא "Endless Forms Most Beautiful", ושהסינגל הראשון הקרוי "Élan" ייצא בפברואר 2015. הסינגל השני, שנקרא על שם האלבום, יצא במאי 2015. עיקר האלבום, ששמו נלקח מתוך כתביו של צ'ארלס דרווין, עוסק בנושאי האבולוציה והברירה הטבעית. האלבום, שזכה לשבחים, כולל את השיר הארוך ביותר של הלהקה, באורך 24 דקות. האלבום מכר ביומו הראשון כ-18,342 עותקים בארצות הברית, וכן האלבום השלישי ברציפות של הלהקה שהגיע למצעד הבילבורד, למקום ה-34. בצ'כיה האלבום קיבל מעמד אלבום זהב רק יומיים לאחר יציאתו, וכן הגיע למצעד עשרת הטובים בפינלנד, בהולנד, בפולין, באוסטריה ובמקסיקו.

בדצמבר 2015, נייטוויש הייתה ללהקה הפינית הראשונה שהובילה הופעה בארנה של ומבלי בלונדון. בסופה של הופעת סולד-אאוט זו (הופעה שבה כל הכרטיסים נמכרו), אירחה הלהקה את דוקינס, שהקריא את חלקיו בשיר האחרון. ההופעה בלונדון צולמה ויצאה לאור יחד עם ההופעה בטמפרה באלבום DVD תחת השם "Vehicle of Spirit". ב-20 באוגוסט 2016 הופיעה הלהקה בפינלנד לכבוד 20 שנה להקמתה, ובהופעה לקחו חלק הבאסיסט סאמי ואנסקה בשיר "Stargazers" והמתופף יוקה נבאלאינן בשיר "Last Ride of the Day". ההופעה לוותה בפירוטכניקה מתקדמת וכן בזיקוקים רבים.

סיבוב ההופעות לקידום אלבומה החדש של הלהקה התחיל באפריל 2015 והסתיים באוקטובר 2016. הלהקה יצאה לפגרה כאשר במהלכה יאנסן תתמקד בגידול בתה, שנולדה במרץ 2017, וואורינן יתמקד בכתיבת אלבום חדש וביציאה לסיבוב הופעות עם להקתו השנייה "Brother Firetribe", ושאר חברי הלהקה יפנו לעיסוקים אחרים. בריאיון בנובמבר 2016, ציין הולופאינן כי הלהקה תמשיך את פעילותה בשנת 2018 ומעבר, עם אלבום נוסף אשר ימשיך את הקו הנושאי של האלבום השמיני.

סיבוב הופעות מיוחד והאלבום התשיעי עריכה

במרץ 2018 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות עולמי נוסף, בן תשעה חודשים, שנקרא "Decades: World Tour", ועל מנת לקדמו, הוציא הלייבל "Nuclear Blast" במרץ 2018 אלבום אוסף בן שני חלקים בשם Decades, המכיל שירים שונים של הלהקה מכל הזמנים. סיבוב ההופעות כלל רשימת שירים מיוחדת, המכילה שירים מתקופותיה המוקדמות של הלהקה וכן כאלה שכמעט לא בוצעו בהופעה חיה. הלהקה הופיעה במסגרת סיבוב הופעות זה בארצות הברית, בקנדה, בדרום אמריקה ובאירופה. במסגרת הופעותיה בפינלנד בקיץ, התארח על הבמה לראשונה מאז שיתוף הפעולה האחרון עם הלהקה בשנת 2003 הזמר טאפיו וילסקה. סיבוב ההופעות נחתם בהלסינקי, כאשר ההופעה בבואנוס איירס צולמה ויצאה לאור בדיסק DVD בדצמבר 2019.

ביולי 2019, הודיע יוקה נבאלאינן, מתופף הלהקה מאז הקמתה, על כך שהחליט לעזוב את תפקידו לאלתר בעקבות שיפור במצבו הבריאותי וחוסר רצונו ששיפור זה ייסוג, ושהמתופף המחליף קאי האטו יתמנה כמתופף הקבוע של הלהקה. עם זאת, ציין נבאלאינן כי ימשיך לעסוק בניהול ענייניה של הלהקה מאחורי הקלעים.

בינואר 2020, הודיעה הלהקה כי הושלמה הפקתו של האלבום התשיעי, שנקרא Human. :II: Nature. האלבום יצא לאור ב-10 באפריל 2020. זהו האלבום הכפול הראשון של הלהקה, כאשר חלקו השני מכיל יצירה סימפונית בת שמונה חלקים, שאינה מטאל סימפוני. האלבום, שזכה לביקורות חיוביות ולשבחים מצד מבקרים מקצועיים, דומה בתוכנו לאלבום השמיני, ומרחיב את נושא מערכת היחסים בין האדם לטבע וההתפתחות האבולוציונית של האדם מימי הפרההיסטוריה עד היום. הסינגל הראשון מתוך האלבום, Noise, יצא לאור ב-7 בפברואר, והסינגל השני, Harvest, יצא לאור ב-6 במרץ. בשבועות הראשונים לאחר צאתו לאור, זינק האלבום למקום הראשון במצעדי הפזמונים בפינלנד, גרמניה, ספרד ושווייץ, וכן לרשימת עשרת הראשונים באוסטריה, הולנד, הונגריה, פולין, פורטוגל, צ׳כיה, נורווגיה, סקוטלנד, אוסטרליה וארצות הברית. הלהקה הייתה אמורה להתחיל בחודש מאי את סיבוב ההופעות השמיני שלה לקידום האלבום, אך הוא נדחה בעקבות מגפת הקורונה העולמית. סיבוב ההופעות התחיל ביולי 2021 וצפוי להסתיים ביוני 2023.

בינואר 2021 הכריז מארקו היטאלה, באסיסט וסולן הלהקה, על כך שהחליט לעזוב את הלהקה עקב דיכאון כרוני מתמשך ותסכול מתעשיית המוזיקה.[1] הלהקה הצהירה כי הם יופיעו בסיבוב ההופעות הצפוי עם נגן בס מחליף. במאי 2021 הודיעה הלהקה כי יוקה קוסקינן, באסיסט להקת Wintersun, יחליף את היטאלה במהלך סיבוב ההופעות הצפוי. כמו כן בחודש זה זכתה הלהקה בפרס אלבום המטאל של שנת 2020 במסגרת טקס פרסי המוזיקה הפיני Emma Awards.

ב-28 וב-29 במאי 2021 הלהקה קיימה שתי הופעות וירטואליות בהן בוצעו לראשונה שירים מהאלבום Human. :II: Nature., עם מעל 150,000 צופים מרחבי העולם. זוהי ההופעה הווירטואלית הנצפית ביותר אי פעם בפינלנד, עם רווחים של כמיליון אירו לקופת הלהקה.

במאי 2021 הודיע הולופאינן כי החל לעבוד על חומרים לאלבום העשירי ושתהליך ההפקה שלו צפוי להתחיל ב-2023.

באוגוסט 2022 הכריזה הלהקה על כך שיוקה קוסקינן, הבאסיסט הזמני מאז עזיבתו של היטאלה, הצטרף ללהקה באופן רשמי כבאסיסט הקבוע. כמו כן בחודש זה נודע כי האלבום החדש, שימשיך את שני קודמיו ויהיה השלישי כחלק מטרילוגיה, צפוי לצאת לאור בתחילת 2024.

במהלך הופעה באמסטרדם שהתקיימה בנובמבר 2022 ביצעה הלהקה לראשונה מזה 17 שנים, את גרסת הכיסוי לשיר "Phantom of the Opera", יחד עם הזמר ההולנדי הנק פורט (אנ') בתפקיד הפנטום. ההופעה צולמה וצפויה לצאת לאור בדיסק DVD.

באפריל 2023, הודיעה הלהקה שלאחר צאת האלבום העשירי בתחילת 2024, תצא לפגרה מהופעות חיות עד להודעה חדשה, כך שלמעשה האלבום החדש לא יקודם בסבב הופעות.

סגנון מוזיקלי עריכה

נייטוויש החלה כלהקת פאוור מטאל מובהקת, ששמה דגש על נגינת גיטרה מלודית, שימוש רב בקלידים, תיפוף מהיר לרוב ונושאי השירים היו לרוב סביב פנטזיה, אגדות ואזכורים מיתולוגיים. עם השנים, נייטוויש הפכה ללהקת מטאל סימפוני עם הוספת אלמנטים שהפכו את המוזיקה שלה לבומבסטית, תיאטרלית ובעלת אופי של פסקולי סרטים, כמו שימוש רב בתזמורת ובכלי מיתר, המשרים אווירה גותית ואפית. החל מהקמתה התמקדה הלהקה בקול הסופרן הייחודי של טאריה טורונן, על אף שעם השנים, החלה טורונן לרכך את קולה ולהמעיט השימוש בקול אופראי (ניתן להבחין בכך בשני אלבומיה האחרונים עם הלהקה), על אף שהמשיכה להשתמש בו בהופעות החיות של הלהקה.

נושאי השירים, ככל שעברו השנים, הפסיקו להתמקד בפנטזיה ועברו להתמקד יותר בסוגיות מציאותיות, כמו חייו האישיים של הולופאינן כאמן וכמוזיקאי, נושאים היסטוריים, דתיים ומוסריים ואף פרשיית פיטוריה של טאריה טורונן. עם זאת, עדיין ישנם שירים בעלי אופי פנטזי מובהק ואף שילוב בין הנושאים, ואף בעלי קונספט משותף לאורך אלבום שלם. לדוגמה, לפי הולופאינן, "אם האלבום Imaginaerum הוא מחווה לכוחו של הדמיון, הרי שהאלבום "Endless Forms Most Beautiful" הוא מחווה זהה למדע ולכוח הסיבתיות".

השפעתם של פסקולי סרטים על מלחין וכותב השירים, תואומס הולופאינן, מייחדת את נייטוויש לעומת להקות אחרות. הולופאינן ציין כי הוא מושפע ממלחינים כמו הנס צימר וואנגליס. לאורך האלבומים ישנם גם אלמנטים של מוזיקה עממית, בעיקר השפעה אירית, קלטית ופינית. כמו כן קיימת אף השפעה ממטאל אינדסטריאלי בחלק מועט מהשירים.

במשך שנים, קול הסופרן האופראי של טאריה הפך לסימן ההיכר שלהם, עד עזיבתה ב-2005. מנגד, בסוף המאה ה-20 והמאה ה-21 נוסדו להקות מטאל רבות שבהן יש זמרת: בעיקר להקות מטאל סימפוני כמו אפיקה, Within Temptation ו-Leaves' Eyes ולהקות מטאל גותי כמו טריסטניה וסירניה, דבר שעמעם במקצת את הייחודיות של נייטוויש. עם זאת, הלהקה, לעומת אחרות, משתמשת בתזמורת להקלטת חלקים רבים משיריה באלבומיה האחרונים, דבר ששומר על ייחודיותה.

כמו כן נייטוויש מהווה מקור השפעה עבור אמנים אחרים: סימונה סימונס, זמרת להקת המטאל הסימפוני אפיקה, ציינה כי עברה מלימודי שירת פופ לשירה קלאסית בזכות האזנה לאלבום Oceanborn. גיטריסט להקת After Forever התבטא כי נייטוויש השפיעה על הלהקה בכתיבת שירים חדשים, וטוני קאקו, סולן להקת סונטה ארקטיקה, הסביר שנייטוויש עבורו מקור השפעה גדול.

 
פלור יאנסן, סולנית הלהקה הנוכחית

חברי הלהקה עריכה

חברי הלהקה הנוכחיים עריכה

חברי הלהקה לשעבר עריכה

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומים עריכה

EPs עריכה

  • Over the Hills and Far Away (2001)
  • Made in Hong Kong (and Various Other Places) (2009)

אלבומי אוסף עריכה

  • Wishmastour 2000 (2000 )
  • Tales from the Elvenpath (2004 )
  • Bestwishes (2005)
  • Highest Hopes (2005)
  • The Sound of Nightwish Reborn (2008)
  • Decades (2018)

סינגלים עריכה

  • The Carpenter (1997)
  • Sacrament of Wilderness (1998)
  • Passion and the Opera (1998)
  • Walking in the Air (1999)
  • Sleeping Sun (Four Ballads of the Eclipse) (1999)
  • The Kinslayer (2000)
  • Deep Silent Complete (2000)
  • Ever Dream (2002)
  • Bless the Child (2002)
  • Nemo (2004)
  • Wish I Had an Angel (2004)
  • Kuolema tekee taiteilijan (2004)
  • The Siren (2005)
  • Sleeping Sun (2005) (הוצאה מחודשת)
  • Eva (2007)
  • Amaranth (2007)
  • Erämaan viimeinen (2007)
  • Bye Bye Beautiful (2008)
  • The Islander (2008)
  • Storytime (2011)
  • The Crow, the Owl and the Dove (2012)
  • Élan (2015)
  • Endless Forms Most Beautiful (2015)
  • My Walden (2016)
  • Noise (2020)

די-וי-די/אלבומי הופעה עריכה

  • From Wishes to Eternity (2001)
  • End Of Innocence (2003)
  • End of an Era (2006)
  • Made in Hong Kong (and Various Other Places) (2009)
  • Imaginaerum - the movie (23/11/2012)
  • Showtime, Storytime (2013)
  • Vehicle of Spirit (2016)
  • Decades: Live in Buenos Aires (2019)

קישורים חיצוניים עריכה

דוגמאות לוידאו-קליפים וקטעי הופעות

הערות שוליים עריכה