Nvidia

חברת טכנולוגיה אמריקאית

חברת Nvidia (נהגה אנ-וידיה, נכתב לעיתים כאנבידיה[2]) היא חברה אמריקאית, ספקית גדולה של מיקרו-שבבים המשמשים לערכות שבבים של מחשבים אישיים, יחידות עיבוד גרפיות (GPU), כרטיסי מסך (מאיצים גרפיים), התקני מדיה ותקשורת וקונסולות משחק. Nvidia מוכרת בזכות סדרות כרטיסי המסך למחשב GeForce ו-Quadro, סדרת ערכות השבבים nForce וסדרת השבבים טגרה לסמארטפונים וטאבלטים.

Nvidia
NVIDIA Corporation
הלוגו של Nvidia
NVIDIA Headquarters.jpg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית הנסחרת בנאסד"ק: NVDA
בורסה נאסד"ק (22 בינואר 1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים כריס מלקווסקי, קרטיס פרים, ג'נסן הואנג
תקופת הפעילות 1993–הווה (כ־29 שנים)
חברות בנות
  • NVIDIA הממלכה המאוחדת
  • Icera
  • Mental Images
  • מלאנוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה
37°22′14.62″N 121°57′49.46″W / 37.3707278°N 121.9637389°W / 37.3707278; -121.9637389מיקום המטה
משרד ראשי ארצות הבריתארצות הברית סנטה קלרה, קליפורניה, ארצות הברית
ענפי תעשייה תעשיית המוליכים למחצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים חומרה, כרטיסי מסך
ערכות שבבים
לוחות אם (בעבר)
הכנסות 26.91 מיליארד דולר אמריקני (2022)
רווח תפעולי 10.04 מיליארד דולר אמריקני (2022)
רווח 9.75 מיליארד דולר אמריקני (2022)
מנכ"ל ג'נסן הואנג עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 22,473 (2022)[1]
 
www.nvidia.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

החברה היא ספקית פלטפורמות לארבעה שווקים מרכזיים: משחקים, ויזואליזציות מקצועיות, מרכזי נתונים וכלי רכב. בנוסף מפתחת החברה פלטפורמות לשוק הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה.[3]

המטה הראשי של החברה נמצא בסנטה קלרה שבקליפורניה.

היסטוריהעריכה

חברת Nvidia הוקמה בשנת 1993 על ידי שלושה מייסדים, המהנדסים האמריקאים כריס מלקווסקי וקרטיס פרים, ולצדם מעצב המעבדים האמריקאי-טאיווני ג'נסן הואנג.

המוצר הראשון מבית Nvidia היה כרטיס המולטימדיה NV1 שייצא בשנת 1995. מחירו היה 199$. אף על פי שהיה מאוד מתקדם לזמנו בשל השימוש בליבת 3D, הוא לא זכה להצלחה רבה. הסיבה - עם יציאת Windows 95 וטכנולוגיית ה-Direct3D, לא היה כדאי לייצר את המעבדים הגרפים של Nvidia.

בשנת 1997 הוציאה Nvidia את הכרטיס השני שלה, עם מעבד ה-RIVA 128. הכרטיס הצליח במיוחד והיווה תחרות ל-VooDoo Rush שנחשב להצלחה. נוידיה המשיכה לפרוץ באותה העת עם יתר סדרת כרטיסי RIVA וסדרת ההמשך, RIVA TNT, שנחשבה לסדרת הדגל של החברה באותה עת. כרטיסים אלו נועדו להתחרות ביתר כרטיסי Voodoo של 3dfx, וכן בכרטיסים נוספים: Rage של ATi, סדרת Savage של S3 Graphics, וכרטיסי המסך של PowerVR.

לאחר שחברת 3dfx, היצרנית של כרטיסי Voodoo ואחת החברות המובילות בשוק המעבדים הגרפים, פשטה רגל בשנת 2000, Nvidia קנתה אותה וכך גם הורידה את אחת מהיריבות הגדולות שלה וגם הוסיפה לעצמה הרבה עובדים עם ידע וטכנולוגיות שהיו ספציפיות ל-3dfx. בדצמבר של שנת 2000 נודע ש-Nvidia שילמה 186 מיליון דולר בשביל הרכישה הזאת.[4]

משנת 1999 והלאה, שלטה Nvidia בחלק גדול מהשוק, כאשר הפכה את סדרת כרטיסי המסך GeForce לסדרה העיקרית שעליה היא עובדת.

בשנת 2003 פיתחה Nvidia והוציאה לשוק את סדרת מעבדי ה-FX, שגם נכללו במשפחת ה-GeForce. באותה השנה גם חברת ATi עלתה במכירות, בזכות הוצאת סדרת Radeon החדשה שהייתה מאוד מוצלחת. לאחר שמיקרוסופט החליטה לפעול ביחד עם ATi כדי לבנות את המודל של DirectX 9.0, הכרטיסים של Nvidia סבלו מקשיים עם פלטפורמת ה-DirectX 9.0. התברר כי Nvidia החליטה לרמות ולהעלות לכאורה את התוצאות שלה במבחני הביצועים, ללא עלייה מקבילה בביצוע עצמו. לאחר שנודע הדבר, ATi זכתה באמון הצרכנים, ומאז הפכה למתחרה אמיתית.[5]

בשנת 2010 דיווחה חברת משחקי הווידאו Valve שבקרב לקוחותיה Nvidia מחזיקה ב-59.11% מהשוק.[6]

ב-2016 פתחה החברה מרכז פיתוח בישראל ובלונד שבשוודיה.[7] באוקטובר 2018 פתחה החברה קבוצת מחקר נוספת בישראל, לבינה מלאכותית.[8]

 
מטה מלאנוקס ביקנעם עילית לאחר שילובה באנבידיה

במרץ 2019 הגיעה להסכם על רכישת חברת רכיבי התקשורת הישראלית מלאנוקס בסכום של 6.9 מיליארד דולר, והרכישה הושלמה באפריל 2020.[9]

בספטמבר 2020 הודיעה Nvidia על רכישת חברת ARM holdings, מפתחת מעבדי ARM, בכ-40 מיליארד דולר.[10] הרגולטורים הארצות הברית ובבריטניה התנגדו לעסקה.[11] העסקה בוטלה בפברואר 2022 עקב קשיי אסדרה, ו-Nvidia שילמה למוכרת, חברת סופטבנק, פיצוי בסך 1.25 מיליארד דולר.[12]

כרטיסים ומעבדים גרפייםעריכה

אחד ממוצריה העיקריים הוא ייצור כרטיסים גרפיים. הכרטיסים מתחלקים לכמה סדרות שונות:

  • Riva TNT - סדרת כרטיסי העבר של החברה שכללה את RIVA 128, TNT, TNT PRO ו-TNT2
  • GeForce - סדרת הדגל של החברה לשוק הביתי. מותג זה מתחלק למיני סדרות: 256, 2, 3, 4, FX,‏ 6, 7, 8, 9 ולאחר מכן 100, 200, 300, 400, 500, 600, 700, 800, 900, 10 ו-20. החל מסדרת 200 הסדרות הללו מתחלקות לתתי סדרות:
    • ללא קידומת / GS - כרטיסים אלו מיועדים לשוק הנמוך
    • GT - כרטיסים אלו מיועדים לשוק הבינוני-נמוך
    • GTX - כרטיסים אלו מיועדים לשוק הבינוני-גבוה.
    • RTX - כרטיסים אלו מיועדים לשוק הגבוה ומאפשרים ניתוב קרניים בזמן אמת (ביישומים ומשחקים נתמכים).
  • Tesla (על שמו של ניקולה טסלה) - סדרת כרטיסים אשר מיועדת בעיקר ל-GPGPU.
  • Quadro - סדרת כרטיסים אשר מיועדת לעריכות גרפיות מקצועיות ונמצאת בשימוש בתעשיית הסרטים.

על מנת להקל על תהליך הייצור, אנוידיה מתרכזת במחקר, פיתוח וייצור של הליבות הגרפיות (המעבדים הגרפיים עצמם) והארכיטקטורה שלהן, אך מותירה את הליך הרכבת כרטיסי המסך לחברות צד שלישי, רובן טייוואניות (ASUS, ג'יגהבייט, Gainward, Leadtek ועוד). הארכיטקטורות ששימשו את אנוידיה לפיתוח המעבדים הגרפיים שלה הן:

  • פרנהייט - המיקרו-ארכיטקטורה ששימשה את סדרת Riva TNT ו-Vanta, אשר יוצרו בין 1998 ל-1999. קרויה על שם הפיזיקאי דניאל פרנהייט.
  • צלזיוס - הארכיטקטורה בה בוצע שימוש בכרטיסי GeForce הראשונים (GeForce 256 וסדרת GeForce 2) שיוצרו בין 1999-2001 בליתוגרפיות של 220 ננומטר, 180 ננומטר ו-150 ננומטר. קרויה על שם האסטרונום אנדרס צלזיוס.
  • קלווין - שימשה את סדרות GeForce 3 ו-4 שיוצרו בין 2001-2003 בליתוגרפייה של 150 ננומטר. קרויה על שם הפיסיקאי ויליאם תומסון, הברון מקלווין.
  • רנקין - שימשה את סדרת GeForce FX שיוצרה בין 2003-2004 בליתוגרפיות של 150, 140 ו-130 ננומטר. קרויה על שם הממציא והמהנדס ויליאם ג'ון מקורן רנקין.
  • קירי - שימשה את סדרות 6 ו-7 שיוצרו בין 2004-2007 בליתוגרפיות של 130, 110, 90 ו-80 ננומטר. קרויה על שם המדענית מארי קירי.
  • טסלה - ארכיטקטורה שמשמשת לסדרות 8, 9, 100, 200 ו-300 בטכנולוגיות 90 ננומטר, 80 ננומטר, 65 ננומטר ו-55 ננומטר. לבסוף הוחלף על ידי פרמי. יצאה לראשונה ביוני 2007 וקרויה של שם ניקולה טסלה.
  • פרמי - פרמי היא הארכיטקטורה הבאה לאחר טסלה, שמשמשת את סדרות 400 ו-500 בטכנולוגיות 40 ננומטר ו-28 ננומטר. הוחלפה על ידי קפלר. יצאה לראשונה במרץ 2010. קרויה על שמו של אנריקו פרמי.
  • קפלר - קפלר היא הארכיטקטורה הבאה אחרי פרמי, שמשמשת את סדרת 600, רוב סדרת 700 וחלק מסדרת 800 בטכנולוגיית 28 ננומטר. יצאה לראשונה באפריל 2012. קרויה על שמו של יוהאנס קפלר.
  • מקסוול - אחרי קפלר, מקסוול היא הארכיטקטורה הבאה שמשמשת את חלק מסדרת 700 וממשיכה עם סדרות 800 ו-900 בטכנולוגיות 28 ננומטר. מקסוול הוכרזה במרץ 2013 ושוחררה לראשונה ב-2014 יחד עם GTX 750 ו-GTX 750 TI. כמו כן, היא משמשת את סדרת 900, שכרטיסיה הראשונים יצאו בספטמבר 2014, ועדיין משתמשת בטכנולוגיית 28 ננומטר. קרויה על שמו של ג'יימס קלרק מקסוול.
  • פסקל - ארכיטקטורה אשר יצאה ב-2016 ומשמשת את סדרת 10 בטכנולוגיה של 16 ננומטר וקרויה על שמו של בלז פסקל.
  • וולטה - הארכיטקטורה הבאה אחרי פסקל בטכנולוגיה של 12 ננומטר וקרויה על שמו של אלסנדרו וולטה. מיועדת לשרתים ותחנות עבודה בלבד. יצאה ב-2017.
  • טיורינג - הארכיטקטורה הנמצאת בשימוש בסדרת ה-RTX בטכנולוגיה של 12 ננומטר וקרויה על שמו של אלן טיורינג. יצאה ב-2019.
  • אמפר - הארכיטקטורה הנמצאת בשימוש בסדרת GeForce 30 בטכנולוגיה של 8 (צרכנים) ו-7 (תחנות עבודה) ננומטר וקרויה על שמו של אנדרה-מארי אמפר. יצאה ב-2020.
  • הופר - הארכיטקטורה הבאה אחרי אמפר בטכנולוגיה של 4 ננומטר המיועדת לשרתים ותחנות עבודה בלבד וקרויה על שמה של גרייס הופר. יצאה ב-2022.

מעבדיםעריכה

קונסולותעריכה

החברה ייצרה מספר מעבדים גרפיים לקונסולות, להלן:

  • XGPU‏ (Xbox) - מעבד המבוסס על סדרת GeForce 3 היוצר בטכנולוגיה של 150 ננומטר, בעל מהירות שעון של 233 מגה-הרץ, 64 מגה-בייט זיכרון מסוג DDR וכוח עיבוד של 5.8 ג'יגהפלופס.
  • RSX (פלייסטיישן 3) - מעבד המבוסס על סדרת GeForce 7 היוצר בטכנולוגיה של 90, 65 ו-40 ננומטר (בהתאם לדגם הפלייסטיישן), בעל מהירות שעון של 650 מגה-הרץ, 256 מגה-בייט זיכרון מסוג GDDR3 או XDR וכוח עיבוד של 251.2 ג'יגהפלופס.
  • NX-SoC (נינטנדו סוויץ') - מעבד המבוסס על ארכיטקטורת מקסוול, המיוצר בטכנולוגיה של 20 ו-16 ננומטר, בעל מהירות שעון מקסימלית של 768 מגה-הרץ, 4GB זיכרון מסוג LPDDR4 וכוח עיבוד מקסימלי של 393 ג'יגהפלופס.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "NVIDIA דוח שנתי 2022" (PDF). nvidianews.nvidia.com. Nvidia. בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ זו שעולה וזו שיורדת: לאן מועדות פניהן של אינטל ואנבידיה?, Bizportal
  3. ^ Strategy, Moor Insights and. "NVIDIA Is Not Just Accelerating AI, It Aims To Reshape Computing". Forbes (באנגלית). נבדק ב-2017-08-25.
  4. ^ תולדות מאיצי התלת-מימד
  5. ^ נועם מור, Vgames, כרטיסי מסך: NVIDIA בירידה, ATI בעלייה, באתר ynet, 30 בדצמבר 2003
  6. ^ Steam Hardware Survey: July 2010
  7. ^ אלירן רובין, ענקית המעבדים הגרפיים Nvidia פותחת מרכז פיתוח בישראל - ותגייס עשרות עובדים, באתר TheMarker‏, 24 בנובמבר 2016
  8. ^ יניב הלפרין, Nvidia פותחת חטיבה למחקר בינה מלאכותית בישראל, "אנשים ומחשבים", 18 באוקטובר 2018
  9. ^ מאיר אורבך, מנהלי אנבידיה ומלאנוקס: מגיפת הקורונה לא תגרום לפיטורים באף אחת מהחברות, באתר כלכליסט, 27 באפריל 2020
  10. ^ עידן בן טובים, רשמי: NVIDIA רוכשת את Arm תמורת 40 מיליארד דולר, "גיקטיים", 14 בספטמבר 2020
  11. ^ הרגולטור בארה"ב נגד עסקת אנבידיה-ARM: תפגע בתחרות | כלכליסט, calcalist, ‏2021-12-02
  12. ^ אושרי אלקסלסי, ‏חזל"ש: אנבידיה מבטלת רשמית את הרכישה של Arm, באתר Geektime‏, 8 בפברואר 2022