T-62
T-62 הוא טנק מערכה מתוצרת ברית המועצות. הטנק נכנס לשירות בשנת 1961, ויועד לשמש כטנק המערכה העיקרי של עוצבות השריון הסובייטיות לצד קודמו, ה-T-55. מעל 22,000 יחידות יוצרו, ויוצאו לעשרות מדינות, ביניהן מצרים וסוריה, ולקחו חלק במלחמת יום הכיפורים במספרים גדולים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | טנק מערכה |
| מדינה מייצרת |
 ברית המועצות |
| יצרן |
מפעל הקרונות של אורל  |
| משתמשים עיקריים |
הצבא הלאומי האפגני, צבא אלג'יריה |
| שנת ייצור | 1961 |
| תקופת השימוש |
1961 – אין ערך |
| דגם קודם | T-55 |
| דגם עוקב | T-64 |
| מערכה מרכזית | מלחמת יום הכיפורים |
| יחידות שיוצרו |
22,700 |
| מידע טכני | |
| אורך | 6.63 מטר (9.335 מטר עם אורך קנה התותח קדימה) |
| רוחב | 3.3 מטר |
| גובה | 2.40 מטר |
| משקל | 40 טון (מוכן לקרב) |
| מהירות | 50 קמ"ש |
| טווח פעולה | 650 ק"מ (עם מכלים חיצוניים) |
| מנוע | דיזל, 580 כ"ס |
| שריון | 242 מילימטר בקדמת הצריח (מקסימלי). |
| צוות | 4 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי |
תותח 115 מ"מ חלק קדח |
| חימוש משני | מקלע כבד נ"מ DShKM בקוטר 12.7 מ"מ |
  | |
רקע עריכה
טנק ה־T-54 שנכנס לשירות בשנת 1949, והיה נפוץ מאוד ונחשב לטנק אמין ופשוט לתפעול ולתחזוקה, התיישן לקראת סוף שנות החמישים בהשוואה לטנקים האמריקאים החדישים יותר. הסובייטים היו זקוקים לטנק חדש, שישתווה לטנקי המערב. תהליך התכנון של הטנק שיחליף את ה־T-54/55 החל בסוף שנות החמישים, ובשנת 1961 החל הייצור.
תיאור הטנק עריכה
T-62 הוא המשך ישיר ל־T-54/55, וירש את הצללית הנמוכה וצורת הצריח. גם טנק זה השתמש במזקו"ם קריסטי, אך המרווח בין הגלגלים שונה מב־T-54/55. את תותח ה־100 מילימטר מחורק הקנה החליף תותח 115 מילימטר חלק קנה ומדויק. זהו טנק המערכה הראשון בעולם שחומש בתותח חלק קנה. כמו כן לטנק ישנה מערכת חליצה אוטומטית אשר פולטת את התרמילים הריקים דרך פתח קטן בחלקו האחורי של הצריח. מערכת החליצה של התרמילים לא הייתה יעילה מפני שלקח לה זמן רב לעבוד ובנוסף לאחר כל ירי, על התותחן לכוונן מחדש על המטרה, לכן קצב האש של דגם זה קטן לעומת דגמים אחרים. מפנה הגזים, שבדגמים הקודמים היה בקצה הקנה, הועבר לשני שלישים הקנה, שם הוא נמצא גם בטנקים סובייטיים חדשים יותר. שריונו של ה־T-62 היה עבה משל קודמו, והגיע ל־242 מילימטר. השיפורים אומנם העלו את משקל הטנק, אך מנוע דיזל משופר איפשר לטנק מהירות זהה לקודמו.
לטנק מערכות אינפרה אדום פסיביות הכוללות פריסקופים רגישים לאור אינפרה אדום ומערכות אקטיביות הכוללות זרקור ופנסים לאור אינפרה אדום. מערכת בקרת האש הייתה מאיכות ירודה, אך משופרת לעומת ה־T-55. הטנק ירש גם את בעיית אחסון התחמושת ובעיית הנמכת התותח. שתי מגרעות אלה יצרו ל־T-62 חיסרון טקטי חמור. למרות זאת, הטנק היווה שיפור עצום לעומת קודמו, במיוחד לאור החלפת התותח. לטנק מכל דלק נתיק המותקן בחלקו האחורי ומכלי דלק חיצוניים בצד הטנק בנוסף למכל דלק הממוקם בתוך הגוף המשוריין. מערכת הצידוד של הצריח וההגבהה של התותח הן מערכות חשמליות. ההיגוי נעשה באמצעות שני מוטות היגוי, אחד לכל צד, בעלי שלושה מצבים. תיבת ההילוכים ידנית דורשת "גז ביניים" ולחיצה כפולה על המצמד בהורדת הילוך. העבירות של הטנק טובה והוא כמעט אינו פורס זחלים, גם לא בקרקע חולית.
ה־T-62 יוצר מ־1961 ועד 1975. במשך זמן זה יוצרו גרסאות משופרות או מיועדות לתפקידים מסוימים. בין גרסאות אלו:
- T-62M: מסוגל לירות טילי נ"ט מונחי לייזר ובעל שיפורים בשריון.
- T-62MV: שדרוג נוסף עם שריון ריאקטיבי.
- T-62 להביור: להביור הותקן במקביל לתותח ה־115 מילימטר.
20,000 טנקים מדגם T-62 יוצרו על ידי ברית המועצות, ועוד כמה אלפים במדינות קומוניסטיות אחרות. ה־T-62 נמצא היום ברוסיה, אפגניסטן, אנגולה, סוריה, תימן, מונגוליה, קוריאה הצפונית, לוב, בלארוס, אוזבקיסטן, וייטנאם, איראן, אלבניה, מצרים, אלג'יריה וקובה.
במלחמות ישראל עריכה
הטנק נרכש בכמויות גדולות בראשית שנות השבעים על ידי מצרים וסוריה והשתתף לראשונה בשנת 1973 במלחמת יום הכיפורים. לטנק T-62 היה יתרון בהשוואה לטנקים שהופעלו על ידי צה"ל מדגם צנטוריון ומגח בין היתר בתחום ראיית הלילה. מספר גדול של טנקים נפלו שלל בידי צה"ל בעיקר ברמת הגולן בשלושת ימי הלחימה הראשונים חלק מהטנקים נתפסו כשהם במצב תקין. מתוכם הוכשרו ונכנסו לשירות בצה"ל 120 טנקים שזכו לשם טירן 6.
בשנת 1982 השתתף הטנק במבצע שלום הגליל.
