ULTRASAT
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
| |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נראה כמו תרגום מכונה. ראו דף השיחה.
| |
ULTRASAT (בעברית: אולטראסאט) הוא לוויין מדעי המצויד בטלסקופ אסטרונומי בתחום קרינה אולטרה-סגול (UV), בעל שדה רחב במיוחד (210 מעלות רבועות) המיועד לחקור שנויים בזמן. הפרויקט, יוזמה של מכון ויצמן למדע והמכון הטכנולוגי של קליפורניה, בשלבי תכנון, ואמור להיות משוגר לחלל ב-2025[1]
 | |
| תיאור לוויין ULTRASAT המוצע | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל |
סוכנות החלל הישראלית ונאס"א |
| מפעיל |
נאס"א  |
| יצרן | התעשייה האווירית לישראל, JPL ואל-אופ |
| משימה | |
| סוג משימה | גילוי מוקדם של סופרנובות ותופעות משתנות אחרות |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | קצת מעל מסלול גיאוסטציונרי |
| נטייה | 0 מעלות |
| אפואפסיד | 36,080 ק"מ |
| זמן הקפה | יום שלם |
| מידע טכני | |
| משקל בשיגור | 160 ק"ג |
  | |
משימת הלווייןעריכה
הלוויין יחקור את התופעות הדינמיות ביקום, שכוללות בין היתר התפוצצות של כוכבים בסיום חייהם (סופרנובאי). קרינה UV נפלטת בשלב מוקדם של האירוע אך לא ניתנת לגלוי בטלסקופים בקרקע עקב בליעתה על ידי האטמוספירה ולכן מכשירים אלה רואים את האירוע מאוחר יותר כאשר נפלטת אור נראה או אינפרה-אדום. יכולתו של ULTRASAT פי 300 מהמחוש הרגיש ביותר התחום UV עד כה – GALEX - בשל שדה ראייה הרבה יותר גדול ועשוי לגלות עד 100 או יותר סופרנובאי במשך שנה. תופעות אחרות כגון התפרצות קרני גאמא (GRB), בליעת כוכבים א"י חורים שחורים ו-TDE’s גם חשובים.
הטלסקופ העל סגול יכוון רוב הזמן לאחד משני אזורים לא רחוקים מהקוטב הגלקטי הצפון (חצי שנה) והדרום (החצי האחר) וייתן התראות לטלסקופים אחרים במקרה של גלוי אירוע. אך אם יתקבל ממחושים אחרים התראה על אירוע מעניין, ("מטרות מזדמנות"), יוכל הלוויין לעבור לכוון האירוע לזמן מסוים. למשל גלוי של גלי כבידה על ידי LIGO כולל מידע כללי על כיוון. השדה הרחב של ULTRASAT יאפשר לגלות את המקור מקרינהUV שנפלטת עם האירוע.
בפרויקט זה יש התבססות על הניסיון והידע הנצבר בפרויקט הטאווקס (TAUVEX) וחברת אלביט אף תבנה את הטלסקופ העל סגול ללוויין. שם הלוויין בא מ-Ultraviolet Transient Astronomy Satellite[2], בעבר קראו לו (LIMSAT (Less Is More[3].
מסלול הלווייןעריכה
בבדיקת ההתכנות הראשונית נבחן מסלול לווייני נמוך בגובה של 720 ק"מ, במסלול מסונכרן שמש dawn dusk, זמן חציית קו המשווה בשעה מקומית 18:00. במסלול זה מצלמת הלוויין תמיד הייתה פונה לחלל עמוק, עם פאנלים הסולריים של הלוויין בכיוון השמש. אך במשך כמה חודשים כל השנה, שדה הראיה היה חוצה את שביל החלב, בו הרקע ובליעה של אור מגלקסיות רחוקות חזקים. בהצעה שהוגשה לנאס"א בדצמבר-2014, שונה המסלול והלוויין יהיה קצת מעל מסלול גיאוסטציונרי. במסלול זה, כיוון המצלמה יהיה לאזור קרוב לקוטב השמימי (צפון או דרום). תקשורת רציפה לתחנות קרקע תאפשר העברת כל התמונות לעיבוד מתאים[4].
גופים המעורבים בפרויקטעריכה
הפרויקט הוא פרויקט ישראלי - אירופאי משותף של סוכנות החלל הישראלית ומרכז המחקר הגרמני DESY. גופים בתעשייה: התעשייה האווירית - מבת-חלל ואלביט מערכות - אל-אופ ובאקדמיה: מכון ויצמן למדע.
סטטוס הפרויקטעריכה
השלמת בדיקת התכנות ראשונית בינואר 2012. דצמבר 2012, הכנת הצעה משותפת של שתי סוכנויות החלל (Mission of Opportunity). תוכנית זו של נאס"א בוטלה לשנה זו והוגשה הצעה חדשה בדצמבר 2014. גם הצעה זו נפלה, והפרויקט הותנע מחדש בחילת 2019. על פי ההצעה הלוויין יפותח וישוגר עד 2023.
ב-26 בינואר 2022 נחתם חוזה בין מכון ויצמן לאלביט מערכות לייצור טלסקופ הלווין אשר יסופק בתחילת 2024[5].
מבנה הלווייןעריכה
הלוויין מפותח על בסיס מרכב גנרי ללוויינים (IMPS) שפותח במפעל מבת של התעשייה האווירית. מצלמת הלוויין מפותחת בחברת אל-אופ.
מצלמת הלווייןעריכה
בהצעה החדשה, (2019) מצלמת הלוויין מורכבת מטלסקופ אחד, בעל שדה של 200 מעלות רבועות. הגלאי, CCD רגיש לתחום 220-280 ננומטר, מקורר לטמפרטורה נמוכה (-70°C) להקטין זרם חושך. הגלאי יפותח על ידיDESY והטלסקופ על ידי אל-אופ.
יש שימוש בידע וניסיון שנצבר מטלסקופ טאווקס.
| מאפיין | ערך |
|---|---|
| אורך מוקד | 360 מ"מ |
| תחום אורכי הגל | 220-280 ננומטר |
| זמן אינטגרציה | 300 שניות |
מקורות נוספיםעריכה
הרצאות כנס החלל השמיני הבינלאומי ע"ש אל"ם אילן רמון, ינואר 2013:
- מטעד לטלסקופ חלל בתחום האולטרא סגול, אילן פורת, ראש תחום חלל, אלאופ־אלביט מערכות
- הרצאת מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית, מנחם קדרון, משרד המדע והטכנולוגיה
- הרצאת מנהל פיתוח נושאים עתידיים, מבת־חלל, התעשייה האווירית
לקריאה נוספתעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
גדעון לב, טלסקופ החלל הישראלי הראשון ישוגר ב-2026, באתר הארץ, 21 בפברואר 2023
הערות שולייםעריכה
- ^ איתי נבו, טלסקופ החלל הראשון של ישראל, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 בפברואר 2022
- ^ אודות הלווין באתר מכון ויצמן
- ^ הרצאה אודות הלווין בכנס החלל ע"ש אילן רמון
- ^ הרצאות כנס החלל ע"ש אילן רמון ה-10, ינואר 2015
- ^ שירי חביב ולדהורן, חורים שחורים והתפוצצות כוכבים: אלביט תספק טלסקופ חלל למכון ויצמן ב-16 מיליון דולר, באתר גלובס, 26 בינואר 2022