Whitey on the Moon

"Whitey on the Moon" (בתרגום מאנגלית: "אדם לבן על הירח"), הוא שיר בסגנון ספוקן וורד (מילה מדוברת) של גיל סקוט-הרון, שפורסם ב-1970, מעט לאחר הנחיתה הראשונה על הירח. השיר שוחרר באלבום הבכורה של סקוט-הרון Small Talk at 125th and Lenox (אנ'). השיר מבקר את הפער הבלתי נתפש בין הנחתת האדם (הלבן) על הירח, תוך שימוש בקידמה טכנולוגית מפוארת, ותוך השקעת מילארדי דולרים; לבין עוני, חובות, ושוליות חברתית, אצל האוכלוסייה השחורה בארצות הברית, והיעדר התייחסות ממשלתית כלפיה. "Whitey on the Moon" הוצג באופן בולט בסרט הביוגרפי בשנת 2018 על ניל ארמסטרונג, האדם הראשון . הוא הוצג גם בפרק השני של ארץ לאברקאפט של HBO.

רקע, הקלטה ותוכןעריכה

 
גיל סקוט-הרון בשנת 1986

גיל סקוט-הרון הסביר כי קיבל השראה לכתוב את "ווייטי על הירח" בהצהרה של הסופר והפעיל אלדרידג 'קליבר, שטען כי תוכנית החלל מסיחה את דעתה של ארצות הברית מבעיות פנימיות.[1] סקוט-הרון כתב את השיר בקיץ לפני שחרורו. אמו של סקוט-הרון הציעה את הפזמון ואת קו הסגירה.

"Whitey on the Moon" שוחרר כרצועה התשיעית באלבום הבכורה של סקוט-הרון משנת 1970, Small Talk at 125th and Lenox (אנ'), סקוט-הרון מדבר בשיר, [2] לצד ליווי תופים מסוג שהיה מקובל בשירת הרחוב. השיר קצר ביותר, אורכו פחות משתי דקות. למרות שהאלבום תואר לעיתים קרובות כהקלטה חיה במועדון לילה בניו יורק, הוא הוקלט למעשה באולפן. "האדם הלבן על הירח" מספר את סיפורה של נל, אחותו של היוצר והמבצע סקוט-הרון, שננשכת על ידי חולדה בו בזמן שבו ניל ארמסטרונג נוחת על הירח. לאחר מכן הוא מתאר את החוב הרפואי שנוצר עקב הטיפול בה, וכן את עלות המחיה היקרה, היעדר המשאבים, הקושי לשרוד, והיעדר התייחסות ממשלתית, כל זאת בעוד האדם הלבן על הירח. השיר מסתיים בהבטחה הסרקסטית שכאשר יגיעו החשבונות הבאים, סקוט-הרון ישלח אותם ב"דואר אוויר מיוחד לאדם הלבן על הירח ".

השורות הראשונות של השיר מתחילות כך:

A rat done bit my sister Nell.

(with Whitey on the moon)

Her face and arms began to swell.

(and Whitey's on the moon)

I can't pay no doctor bill.

(but Whitey's on the moon)

Ten years from now I'll be paying still.

(while Whitey's on the moon)

חולדה נשכה את אחותי נל.

(עם אדם לבן על הירח)

פניה וזרועותיה החלו להתנפח.

(ולבנים על הירח)

אני לא יכול לשלם שום חשבון לרופא.

(אבל לבן על הירח)

בעוד עשר שנים אני עדיין אשלם.

(בעוד לבנים על הירח)

רקע חברתיעריכה

 
באז אולדרין בנחיתה על הירח, 1969

בשנת 1969, השנה בה נחת האדם על הירח, עדיין הייתה בארצות הברית אפליה נרחבת כלפי אוכלוסיות שחורות ו"צבעוניות". ההפרדה הגזעית המוסדית הסתיימה, כפרקטיקה רשמית, זה עתה, באמצעות מאבקם של פעילים בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית כגון רוזה פארקס, ומרטין לותר קינג.

בשנת 1968, הוכרזו כל צורות ההפרדה הגזעית הוכרזו כלא חוקתיות על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית. עד אז, הייתה הפרדה גזעית רשמית וחוקית בבתי הספר, עסקים, צבא ארצות הברית, שירותים אזרחיים ובממשלה. זאת בנוסף לשירותים ציבוריים נפרדים, ברזיות מים נפרדות ועוד. למרות מדיניות נפרד אבל שווה, בפועל לא היה תקצוב שווה לאוכלוסייה השחורה והצבעונית, והם הופלו הן על ידי הציבור הרחב והן על ידי גורמי ממשל. האפליה החוקית בוטלה, אך בפועל נדרשו עוד שנים להדבקת הפער הגדול בין מעמד הביניים לבין אוכלוסיות השוליים בארצות הברית.

ניתוח, קבלה ושימוש חוזרעריכה

"Whitey on the Moon" תואר כממחיש אפרו-פוטוריזם וכ"מחשבה חברתית שחורה הנוגעת ל"תרבות, טכנולוגיה ודברים הבאים".[3] השיר מותח ביקורת על תוכנית החלל האמריקאית, על ידי שימוש רב ללא כל פרופורציה, במיליארדי דולרים מכספי הממשלה לתוכנית החלל, בעוד אין השקעה או התייחסות ממשלתית מספקת לאוכלוסיית האמריקאים השחורים . השיר מזהה את ההזנחה מצד הממשלה כסיבת העוני, טיעון שהושמע גם משיר מרווין גיי משנת 1971 " Blues City City (Make Me Wanna Holler) ", ובה נחקר מי נהנה מתוכנית החלל.[4] הקשר שרומז סקוט-הרון בין קפיטליזם בארצות הברית לעוני, הרס סביבתי, ומיליטריזם היו נושאים שנמצאו גם ביצירות אחרות שלו. במהלך שנות השבעים, התפישה שהמדינה מוציאה יותר מדי על תוכנית החלל שלה הייתה נפוצה בארצות הברית, והייתה משותפת אף לפוליטיקאים כולל הנשיא ריצ'רד ניקסון .[5] ביקורת זו על תוכנית החלל תוארה על ידי המבקרים כמי שמגיעה לתמצית שלה ב"Whitey on the Moon.[6]

בכתבה שפורסמה בכתב העט לפרשנות ספרותית ותרבותית The Atlantic לאחר מותו של סקוט-הרון בשנת 2011, כותב המבקר אלכסיס מדריגל, כי "Whitey on the Moon" הוציא את טיסות החלל מהתחום המופשט, האוניברסלי שבו אנו רוצים למקם את הישגינו הטכניים". מדריגל מוסיף כי השיר העלה שאלות לגבי "איזו אמריקה" קיבלה את "תהילת הנחיתה של הירח", ועל חשבון מי באו העלויות הגבוהות של הצבת "לבן על הירח".[7] ביוגרפיה של סקוט-הרון משנת 2014 תיארה את "ווייטי על הירח" כ"פנינה של שיר פרוזה "שהתקבל בצורה ביקורתית, וכי זו הייתה נקודת נגד חזקה לסיקור המעריץ והנפעם על הנחיתה על הירח.[1]

הסרט האדם הראשון משנת 2018, סרט ביוגרפי אודות ניל ארמסטרונג, מציג באופן בולט את היצירה "לבן על הירח". הבמאי דמיאן שאזל והסופר ג'וש זינגר ביקשו להציג את הרגשות המורכבות ביחס לתוכנית, ואת עמדת המתנגדים לה, הנובעת מביקורת חברתית. השיר משמש בצורה בולטת גם בפרק השני של סדרת ה- ארץ לאבקראפט של HBO. בפרק, שכותרתו "Whitey's on the Moon".

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 Baram, Marcus (2014). Gil Scott-Heron: Pieces of a Man. St. Martin's Publishing Group. עמ' 72–75. ISBN 978-1-250-01279-1. 
  2. ^ "Gil Scott-Heron Whitey on the Moon". AllMusic. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020. 
  3. ^ Loyd, Jenna M. (2015). "'Whitey on the Moon': Space, Race, and the Crisis of Black Mobility". Mobile Desires: The Politics and Erotics of Mobility Justice. Palgrave Macmillan. עמ' 41–52.  (נדרשת הרשמה)
  4. ^ Rao, Sonia (13 באוקטובר 2018). "Why 'First Man' prominently features Gil Scott-Heron’s spoken-word poem 'Whitey on the Moon'". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020. 
  5. ^ Arlin Crotts (2014). The New Moon: Water, Exploration, and Future Habitation. Cambridge University Press. עמ' 71–72. ISBN 978-0-521-76224-3. 
  6. ^ Frédéric Regard (2015). Arctic Exploration in the Nineteenth Century: Discovering the Northwest Passage. Routledge. עמ' 11–12. ISBN 978-1-317-32152-1. 
  7. ^ Madrigal, Alexis C. (28 במאי 2011). "Gil Scott-Heron's Poem, 'Whitey on the Moon'". The Atlantic. בדיקה אחרונה ב-4 ביוני 2020.