ווק (אידאולוגיה)
ווק (באנגלית: Woke, מתורגם לעיתים כנעורות[1]) היא תנועה חברתית שמקורה בשמאל האמריקאי שמטרתה לפעול למען מה שתומכיה מגדירים כצדק חברתי, באמצעות פעולה אקטיבית לשינוי מעמדן של קבוצות מסוימות בחברה.
מקורו של המונח בתרבות האפרו-אמריקאית בראשית המאה ה-20, ופירושו אז היה מודעות ומעורבות פוליטית המקדמת אנטי-גזענות. בראשית המאה ה-21 התרחב המונח למאבק לזכויות של שלל קבוצות חברתיות אחרות [2]. משנת 2020 התפשט השימוש במונח ווק בארצות הברית ככינוי מזלזל בפי שמרנים כלפי רעיונות פרוגרסיביים[3].
מקור הביטוי עריכה
המונח "ווק" נגזר מהמילה "ערות".
הביטוי “Stay woke” נמצא בשימוש בקרב אפרו-אמריקאים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20, והוא נועד להגביר את המודעות של הקהילה השחורה לאפליה גזעית ולנושאים חברתיים ופוליטיים נוספים. בין האמנים שעשו שימוש בביטוי זה נמנים לדבלי ואריקה באדו.
הפעיל החברתי מג'מייקה מרקוס גארבי היה בין הראשונים שהקביל בשנת 1923 בין ערנות למודעות פוליטית, כאשר כתב באחד מחיבוריו: "התעוררי אתיופיה! התעוררי אפריקה! נעבוד יחדיו לקראת המטרה המפוארת של אומה אחת חופשית, משוחררת ואדירה. תנו לאפריקה להיות כוכב זוהר בקרב משפחת העמים"[4].
בשנת 1971 הוצג בפרובידנס מחזה על חייו של גארבי, ובו גיבור המחזה אומר: "ישנתי כל חיי, ועכשיו גארבי העיר אותי (Woke me up), ואני אשאר ער (Woke). ואני אעזור לו להעיר אנשים שחורים אחרים." זהו השימוש המוקדם ביותר בביטוי במובנו הנוכחי[5].
בשפה העברית החל להתפשט השימוש במונח "נְעוֹרוּת", משורש "עור", המתכתב בדמיונו למונח - הדומה אך שונה - "נאורות".
התפתחות הביטוי עריכה
.jpg)
מאז תחילת שנות ה-2000 זכה המונח לפופולריות באינטרנט, ונועד לסמן הזדהות עם מאבקים הקשורים לצדק חברתי, בהם זכויות להט"ב והפגנות המחאה של תנועת Black Lives Matter.
בין המשתמשים בביטוי אין הגדרה אחת מוסכמת למונח, אך לרוב הוא קשור לפוליטיקה שמאלנית ומבטא תמיכה בעמדות ליברליות וברעיונות של צדק חברתי ותאוריה ביקורתית של גזע.
בעקבות הריגת מייקל בראון (אנ') בפרגוסון, מיזורי, ב-9 באוגוסט 2014, החלו פעולות מחאה שבהן בלטה תנועת Black Lives Matter, ונעשה בהן שימוש רב בביטוי "stay woke" כדרך להגביר את המודעות הציבורית לאלימות משטרתית כלפי שחורים. הביטוי המקוצר woke החל מאז לצבור פופולריות ברשתות החברתיות כסממן לזיהוי פוליטי, וכן נעשה בו שימוש רב בהאשטאגים ובממים[7].
השימוש במונח גבר לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית בשנת 2016. במאמר מאת פרי באקון ג'וניור הוא קיבץ הנחות יסוד רבות המהוות חלק מאידאולוגיית ה-woke, או מודעות לעוולות חברתיות בארצות הברית. על פי באקון ג'וניור, הנחות אלו הן: ארצות הברית מעולם לא הייתה דמוקרטיה אמיתית; קיימת בה גזענות ממסדית כלפי שחורים ואנשים בעלי צבע, אמריקאים לבנים זוכים בה לפריווילגיה חברתית; יש לשלם פיצויים לאפרו-אמריקאים על שנים של עבדות בארצות הברית ואפליה; הפערים בין קבוצות גזעיות בארצות הברית מעידים על קיומה של אפליה ממסדית; רשויות אכיפת החוק בארצות הברית פוגעות בשחורים ויש לבצע בהן רפורמות מעמיקות; נשים סובלות מאפליה מינית ממוסדת; יש לאנשים זכות לכל זהות מגדרית שהיא; הקפיטליזם האמריקאי פגום, ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית משקפת את הדעות הקדומות הרווחות בקרב האוכלוסייה בארצות הברית[8].
המונח Woke הפך למזוהה עם רבים מבני דור המילניום ודור ה-Z[9][10]. הוא הופיע במאי 2016 באתר החדשות של MTV כאחת מעשר מילים שבני נוער "צריכים לדעת ב-2016"[11].
בשנת 2017 המונח התווסף למילון האנגלי של אוקספורד. בשנת 2018 הוא הוזכר באתר החדשות "מאקו" ברשימת "מילים שאתם צריכים להתחיל להגיד" הכוללת מונחים אינטרנטיים המשתלבים בהדרגה בדיבור היום-יומי[12].
משנת 2019 ואילך נעשה שימוש רב בביטוי גם מחוץ לארצות הברית, בין השאר באוסטרליה, הונגריה, הממלכה המאוחדת, יפן, ניו זילנד, צרפת, קנדה, שוודיה ושווייץ.
ביקורת עריכה
שימוש בביטוי בידי מתנגדיו עריכה
.jpg)
החל משנת 2020 החלו פעילי ימין פוליטי בארצות הברית ובמדינות נוספות להשתמש בביטוי woke כביטוי פוגעני, המבטא זלזול כלפי רעיונות ליברליים[13]. לעיתים קרובות מאשימים אנשי ימין בארצות הברית את פעילי המפלגה הדמוקרטית בשימוש בתרבות הביטול כדי לפגוע במי שאינו "ווק".
בשנת 2022 העביר רון דה-סנטיס, מושל פלורידה, את "חוק חירות הפרט" (Individual Freedom Act) המכונה "Stop WOKE Act" שנועד, לדבריו, להדוף "אינדוקטרינציית ווק ותאוריה ביקורתית של גזע" במוסדות חינוך ובמקומות עבודה [14].
בעקבות האמריקאים המונח אומץ בישראל ככינוי גנאי.
בשנת 2023, בפגישה בין שר התפוצות עמיחי שיקלי לקבוצת חברי קונגרס יהודים מהמפלגה הדמוקרטית, שהתקיימה בוושינגטון, שיקלי השתמש בביטוי "Woke" כמקבילה ל-"סמולני", כינוי הגנאי לשמאל פוליטי ועורר בשל כך ביקורת חריפה[15].
ווק וקפיטליזם עריכה
לאור הפופולריות של אידאולוגיית ווק בקרב דור ה-Y ודור ה-Z, פרסמו כמה חברות ותאגידים הצהרות תמיכה פומבית בזכויות האדם, בהן זכויות האישה וזכויות להט"ב. אולם, פרשנים פוליטיים מימין ומשמאל הביעו ביקורת על מהלכים מסוג זה וכינו אותם בביקורת "קפיטליזם ווק" (Woke capitalism) או "ווקווש" (Wokewash; בדומה לביטויים גרינווש או פינקווש). כמו כן, מתנגדי ווק מימין טענו שאימוץ אידאולוגיית ווק על ידי חברות ותאגידים עלולה להוביל להפסדים כספיים, ובהקשר זה טבעו את הסיסמה "[אם] תהיו ווק, תפשטו רגל" (Go woke, go broke).
לדוגמה, באפריל 2023 מותג הבירה "באד לייט" שיתף פעולה עם משפיענית הרשת הטרנסג'נדרית דילן מולבני (Dylan Mulvaney), ובתגובה שמרנים רבים הכריזו על חרם צרכנים נגד המותג[16].
לאחר מתקפת הטרור על ישראל עריכה
בעקבות מתקפת הטרור על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, החל גל של אנטישמיות ברחבי העולם והפגנות תמיכה בפלסטינים ובמעשי חמאס, רבות מהן בקמפוסים של קולג'ים ואוניברסיטאות אמריקאיות. היו שקישרו תמיכה זו באידאולוגיית ה"ווק".
שיר ראובן כתבה כי באידאולוגיית הווק העולם מחולק באופן דיכוטומי לטוב ולרע, ללא מקום למורכבות, ומכאן האהדה לפלסטינים, שנתפסים כצד החלש, שזכאי לעשות לצד החזק הכל כדי להתנגד וכדי לפצות את עצמו על העוול שנגרם לו[17].
ניסן שור כתב כי "תומכי תנועת הווק חווים את המציאות בשחור לבן וחד-ממדי, לא מבחינים בגוונים ודקויות, ממהרים לשפוט ולהיכנס לפאניקה, מתעלמים ממצבים מורכבים. [...] עבדי הפרוגרס חסרי האנושיות עברו אינדוקטרינציה מעוותת." וכן "שמאלנים פרוגרסיבים ברחבי העולם, מאוניברסיטאות ליגת הקיסוס ועד עולם האמנות, העדיפו להעלים עין מהזוועות שהתרחשו בדרום" וחלקם אף שיתפו מידע כוזב או הכחישו את הטבח.
שור הוסיף כי בין החותמים על עצומות נגד ישראל או מתבטאים נגדה נמנים אמנים ידועים, בהם בריאן אינו, נאן גולדין, ג'ארוויס קוקר, קארה ווקר, ג'ון קיוזאק, סטיב קוגן, רוברט ואייט, מייק לי וטילדה סווינטון, ומכנה אותם "השמאל הפרוגרסיבי האינפנטילי"[18].
ב-5 בנובמבר 2023 שידרה "ארץ נהדרת" מערכון שלועג לאידאולוגיית ותרבות ה-Woke ולתמיכה שלה זוכה ארגון הטרור חמאס בקמפוסים של קולג'ים ואוניברסיטאות בארצות הברית, כשהוא מציג שני פעילים היפסטרים קווירים מתנועת "Queers for Palestine" באוניברסיטת קולומביה שמתרפסים בפני פעיל חמאס שמדבר בגלוי על רצונו לרצוח יהודים ולהט"בים.[19][20][21]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- עדן יואל, איך הטלוויזיה הישראלית נהייתה WOKE?, באתר מאקו, 13 בפברואר 2018
- יורם מלצר, המוערים, באתר "אלכסון", 26 באפריל 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו לדוגמה תגית בהשילוח
- ^ Dan Öberg, Linus Hagström, Female Nationalist Activism in Japan: Truth-Telling Through Everyday Micro-Practices, Alternatives Journal, 16 בספטמבר 2022 (באנגלית)
- ^ What does 'woke' mean and why are some conservatives using it?, ABC News, 20 בינואר 2023 (באנגלית)
- ^ How being "woke" lost its meaning, Vox Media, 9 באוקטובר 2020 (באנגלית)
- ^ What is the history of the word ‘woke’?, האינדפנדנט, 22 בינואר 2021 (באנגלית)
- ^ Cave, Damien (2021-09-06). "Rupert Murdoch's Australia News Outlets to Ease Their Climate Denial". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-09-04.
- ^ Word: Woke, Believer Magazine, 1 בפברואר 2019 (באנגלית)
- ^ The Ideas That Are Reshaping The Democratic Party And America, FiveThirtyEight, 16 במרץ 2021 (באנגלית)
- ^ Whither ‘woke’: What does the future hold for word that became a weapon?, The New European, 25 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ Generation Z:, The Chronicle of Higher Education, 2020 (באנגלית)
- ^ Say Goodbye To 'On Fleek,' 'Basic' And 'Squad' In 2016 And Learn These 10 Words Instead, MTV, 5 בינואר 2016 (באנגלית)
- ^ מילים שאתם צריכים להתחיל להגיד, באתר מאקו, 26 במרץ 2018
- ^ Republicans are crusading against 'wokeness', NBC, 2 במאי 2021 (באנגלית)
- ^ Why Some Florida Schools Are Removing Books from Their Libraries, הניו יורקר, 7 בפברואר 2023 (באנגלית)
- ^ ברק רביד, "אני לא סמולן": הפגישה הקשה בין שר התפוצות שיקלי לחברי הקונגרס היהודים, באתר וואלה!, 22 ביוני 2023
- ^ מלחמות התרבות באמריקה: חרם שמרני נגד "הבירה הטרנסית", באתר ynet, 20 באפריל 2023
- ^
שיר ראובן, מדינת ישראל ניצבת מול אויב חסר תקדים: אפרוחי ה-woke, באתר TheMarker, 7 בנובמבר 2023
- ^ ניסן שור, לא על חמאס אני כועס. גם לא על ביבי. אני כועס על מי שחשבתי שהם כמוני, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2023
- ^
Welcome to Columbia Untisemity, סרטון בערוץ "ארץ נהדרת", באתר יוטיוב (אורך: 02:51).
- ^ אראל סג"ל, משבר הזהות של השמאל הישראלי מול ידידיו בעולם, באתר ישראל היום, 9 בנובמבר 2023.
- ^ וואלה! תרבות, 6 מיליון בחצי יממה: יונית שיתפה את המערכון של "ארץ נהדרת" - ופוצצה את הרשת, באתר וואלה!, 6 בנובמבר 2023.
