רופאים ללא גבולות

רופאים ללא גבולות
Médecins Sans Frontières
מדינה	שווייץ
מטה הארגון	ז'נבה
מייסדים	ברנאר קושנר, Marcel Delcourt, Xavier Emmanuelli, Raymond Borel, Jacques Bérès, Philippe Bernier, Vladan Radoman
מנכ"ל	Christos Christou
תקופת הפעילות	21 בדצמבר 1971 – הווה (52 שנים)
פרסים והוקרה	פרס נובל לשלום (1999); Pardes Humanitarian Prize in Mental Health (2017); פרס פולברייט (2012); פרס לסקר-בלומברג לשירות הציבור (2015); Josep Trueta Plaque (2019); זכוכית ההיגיון (2017); פרס אריך קסטנר (2002); מלגת השלום של לנון-אונו (2006); פרס הפליטים ננסן (1993); פרס אינדירה גנדי (1996); פרס ארבעת החירוית - חירות מרצון (1996); פרס בית צ'טמן (2015); פרסי נסיכת אסטוריאס להסכמה (1991); DZI Seal-of-Approval; פרס זכויות האדם האירופי; פרסי נסיכת אסטוריאס להסכמה; מדליית ליווינגסטון ;
	www.msf.org

רופאים ללא גבולות (הידוע גם בשמו הצרפתי: ‏"Médecins Sans Frontières"^ⓘ‏^?‏) הוא ארגון הנותן סיוע רפואי והומניטרי לאנשים ללא קשר לשיוכם הדתי או הפוליטי. הוא ידוע בזכות פרויקטי הסיוע שלו באזורים מוכי מלחמה ולארצות מתפתחות מוכות מחלה אנדמית.

הארגון נוסד ב-1971 על ידי קבוצה קטנה של רופאים צרפתים בתגובה לתוצאות מלחמת האזרחים בניגריה. הארגון מנוהל על ידי מועצת מנהלים בינלאומית היושבת בז'נבה. כל שנה מגויסים כ-3,000 רופאים, אחיות, אנשי תפעול ואחרים לפרויקטים של הארגון, ויש בו כ-1,000 עובדים קבועים שמגייסים את המתנדבים ומנהלים את הארגון. כ-80% ממימון הארגון בא מתרומות פרטיות והשאר מתרומות של ממשלות וחברות מסחריות. תקציבו השנתי של הארגון הוא כ-400 מיליון דולר.

הארגון זכה בפרס נובל לשלום ב-1999 על פעולותיו. ביוני 2005 העניקה האוניברסיטה העברית בירושלים תואר דוקטור לשם כבוד לד"ר ברנאר קושנר, מייסד הארגון.

ייסוד הארגון עריכה

ב-1970 הקבוצה "Groupe d'Intervention Médicale et Chirurgicale en Urgence" (קבוצת התערבות רפואית וניתוחית דחופה) נוסדה על ידי רופאים צרפתים שעבדו בביאפרה, וסייעו לפצועים במהלך מלחמת האזרחים בניגריה בסוף שנות השישים. במקביל, בשנת 1970, נוסד ארגון "Secours Médical Français" (עזרה רפואית צרפתית) כדי לסייע לנפגעי ציקלון בולה שהרג בשנה 500,000 אנשים במזרח פקיסטן (כיום בנגלדש). ב-20 בדצמבר 1971 התאחדו שני הארגונים הללו בשם "רופאים ללא גבולות".

פעילות הארגון בישראל עריכה

הארגון פועל בארץ ישראל מאז שנת 1989 ובשנת 2015 הוצאות השלוחה הפלסטינית של הארגון עמדו על 5.5 מיליון יורו (מתוך 1.2 מיליארד יורו הוצאות כלליות של הארגון באותה שנה)^[1].

הארגון פועל בארץ ישראל לעזור לפלסטינים ביהודה ושומרון מזרח ירושלים ורצועת עזה ומספק בעיקר טיפול תרופתי ופסיכולוגי. נכון ל-2015 לארגון היו מרכזים לעזרה פסיכולוגית בחברון, שכם, קלנדיה ומזרח ירושלים^[2].

סכסוכים בישראל עריכה

ראש הענף הצרפתי של הארגון השווה ב-2009 את פעולות ישראל בעזה לסומליה ולדארפור^[3]. ביוני 2016 בעקבות האשמות מפי יהודים כולל תורמים של הארגון התנצל ראש הארגון ואמר שארגונו אינו אנטישמי.^[4]^[5]

ב-17 במאי 2007 נעצר עובד הארגון בשם מסעב באשיר מדיר אל-בלח עקב תכנון לפגוע באישים בכירים, בהם ראש הממשלה, אהוד אולמרט. מכתב האישום שהוגש נגדו עולה כי ניצל את היותו עובד ארגון "רופאים ללא גבולות" כדי להיכנס לשטח ישראל^[6]. ב-20 באוגוסט 2018 מחבל פלסטיני שעבד בארגון כאח ביצע פיגוע ירי לעבר כוח צה"ל בגבול רצועת עזה, ונורה למוות.^[7]

דוגמאות לפעילות הארגון עריכה

ילדה פליטה, הסובלת מתת תזונה קשה, במלחמת האזרחים בניגריה.

לבנון עריכה

במשך 9 שנים (מ-1976 עד 1984), במהלך מלחמת האזרחים בלבנון ותחת אש, הארגון עזר בבתי חולים בערים שונות, תוך שמירת נייטרליות.

סודאן עריכה

ב-1979 הארגון הקים משלחת לעזור לאזרחים בדרום סודאן שסבלו מרעב כתוצאה ממלחמת אזרחים במדינה. מתנדבי הארגון חשפו זוועות שהיו עדים להן שכללו עינויים, הוצאות להורג המוניות ורעב ותחלואה בהיקף נרחב. ב-1989 שני מתנדבים נהרגו כשמטוסם הופל.

אתיופיה עריכה

בזמן מכת הרעב ב-1984–1985 הארגון הקים משלחת תוכנית תזונה אך סולק ב-1985 אחרי הגינוי בשימוש לא הולם בסיוע ויישוב מחדש בכפייה.

ליבריה עריכה

ב-1990 הוקמה המשלחת הראשונה לליבריה לעזור לאזרחים ולפליטים שנפגעו ממלחמת אזרחים שם. בליבריה הם מספקים תזונה, רפואה בסיסית וחיסון המוני.

רואנדה עריכה

באפריל 1994, כאשר רצח העם ברואנדה החל, שולב חלק ממשלחת הארגון בצוות הצלב האדום למען ביטחונם. שני הארגונים הצליחו להבטיח שכל בתי החולים בבירה קיגאלי יתפקדו. ב-1995 נאלץ הארגון יחד עם ארגוני סיוע אחרים לעזוב את רואנדה.