משתמש:Meni yuzevich//הידעת?
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
זהרה לביטוב הייתה לוחמת פלמ"ח וטייסת בחיל האוויר הישראלי. התפרסמה במיוחד על רקע סיפור אהבתה ללוחם הפלמ"ח שמואל קופמן, שנהרג ב-2 במאי 1947 בהתפוצצות רימון יד (הסיפור תואר ב-1980 בספרה של דבורה עומר "לאהוב עד מוות"). זהרה התאהבה שוב באמנון ברמן, שאותו פגשה בקורס טיס שעברה בארצות הברית, אך חוותה אובדן שני כאשר אמנון נהרג עם הפלת מטוסו ב-7 ביולי 1948. זהרה עצמה נהרגה ב-3 באוגוסט 1948, בהיותה כבת 21, כאשר מטוסה התרסק לאחר ההמראה מירושלים, עם הטייס שהיה עמה, עמנואל רוטשטיין. כקצינה בחיל האוויר, מצאה זהרה את מנוחתה האחרונה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, למרות רצונה להיטמן ליד שמואל, אהובה הראשון, בהר הזיתים, שהפך בינתיים לשטח אויב. עמוס, אחיה היחיד של זהרה, קרא לבתו הבכורה בשמה. הילדה חלתה בסרטן ובסוכות תשכ"ח, חודשים אחדים אחרי שחרור הר הזיתים, נפטרה הילדה בהיותה בת שש. לבקשת יהודה אבן שמואל, אביו של שמואל קופמן, נטמנה זהרה הקטנה לצד שמוליק ובכך, באופן סמלי, הוגשמה שבועת האמונים.
{{{שם}}}
נסים גיני לא היה הילד היחיד שנטל חלק במלחמת העצמאות ברובע: יחד איתו סייעו למגיני הרובע היהודי גם אחיו בן ה-12, אחותו בת ה-14 וילדים רבים אחרים מהרובע. גם ביתר חלקי הארץ סייעו מאות ילדים ללוחמים הישראלים במלחמת העצמאות.
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
מקומות רבים נקראו על-שם דוכסי יורק השונים, בהם העיר ניו יורק שנקראה על שמו של ג'יימס סטוארט, בנו השני של צ'ארלס הראשון שלימים מלך בשם ג'יימס השני. ראשון הדוכסים מיורק היה אדמונד מלאנגלי, בנו הרביעי של המלך אדוארד השלישי, שהעביר את התואר בירושה לבנו אדוארד, שנהרג בקרב אז'נקור. משם התואר עבר לאחיינו של אדוארד, ריצ'רד ומשם לבנו, אדוארד הרביעי, שתפס את המלוכה כנציג בית יורק, במה שנקרא לימים "מלחמות השושנים".
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
בשנת 1965 הייתה ז'אן לואיז קלמן, בת ה-90, ערירית וחסרת יורשים. היא החתימה אדם על חוזה, כך שבתמורה לשכירת חדר בדירתה, ביוקר, הוא יירש אותה אחרי מותה. אלא, שקלמן הפכה לשיאנית גינס באריכות חיים. אותו דייר נפטר לפניה כעבור 30 שנה, ואלמנתו המשיכה לשלם את שכר הדירה במקומו.
ב-1989 סיפרה קלמן בסרט הדוקומנטרי "וינסנט ואני" על פגישתה האישית עם וינסנט ואן גוך וב-1995 היא סיפרה בסרט "לאחר 120 עם ז'אן קלמן", על השינויים הטכנולוגיים הרבים, בהם חזתה במהלך 120 שנה. היא נפטרה בגיל 122.{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
המלך אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת, עלה לשלטון בשנת 1901, בגיל 60. כיורש העצר, הוא החזיק בתואר "הנסיך מוויילס", שאותו נשא במשך כמעט שישים שנה. את השיא שבר הנכד של נכדו, צ'ארלס, שהיה נסיך ויילס, יורש העצר של בריטניה, והראשון בסדר הירושה לכתר הבריטי מאז מות סבו המלך ג'ורג' השישי ועליית אמו, המלכה אליזבת השנייה, לכס המלוכה הבריטית ב-1952. כוויקטוריה, אמו של אדוארד, גם אמו של צ'ארלס האריכה ימים, וכך שבר צ'ארלס את שיאו של אדוארד ב-21 באפריל 2011 כיורש העצר הבריטי שהמתין לכס המלוכה במשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות בריטניה, למעלה מ-70 שנה.
צ'ארלס, שעלה לכס המלוכה בגיל 73, הוא גם המבוגר ביותר שהוכתר בהיסטוריה הבריטית. הוא שבר את שיאו של ויליאם הרביעי, שהוכתר כמלך בגיל 65.{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| ||
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
שיחה |