אבי ויצמן

אברהם (אבי) וַיְצְמָן (נולד ב-19 במרץ 1944) הוא פסיכיאטר וחוקר ישראלי בתחום הפסיכופרמקולוגיה ומדעי העצב, פרופסור אמריטוס לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ולפסיכיאטריה של המבוגר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. הוא כיהן גם כפרופסור מן המניין נספח במחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

אבי ויצמן

צילום משנת 2016
לידה	19 במרץ 1944 (בן 80) תל-אביב, פלשתינה (א"י)
לימודי רפואה	אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת תל אביב
התמחות	פסיכיאטר ופסיכופרמקולוג
תפקידים	פסיכיאטר, חוקר

קורות חיים

ויצמן נולד בתל אביב למנדל ויצמן ובת שבע לבית לרר. בשנת 1973 סיים לימודי רפואה כמצטיין דיקאן באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1974–1975 התמחה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. בשנים 1980-1975 התמחה בפסיכיאטריה לילדים ולנוער ובפסיכיאטרית מבוגרים במרכז לבריאות הנפש גהה.

בשנים 1981–1986 ניהל ויצמן את מחלקת אשפוז היום במרכז הרפואי לבריאות הנפש "גהה". החל משנת 1988 עומד ויצמן בראש יחידת מחקר במרכז זה. החל משנת 1993 התמנה לסגן מנהל המרכז פלסנשטיין למחקרים רפואיים, ואחר כך היה למנהלו. הוא עמד גם בראש המעבדה לפסיכיאטריה ביולוגית במרכז זה. באותה שנה, 1993, התמנה לפרופסור באוניברסיטת תל אביב. החל משנת 1994 כיהן כיועץ לשירותים פסיכיאטריים של משרד הבריאות בישראל.

בשנים 1986–1988 עבד ויצמן כחוקר אורח במחלקה לפרמקולוגיה מולקולרית, באגף למדעי העצב הקליניים במכון הלאומי לבריאות הנפש NIH בבתסדה שבארצות הברית.

בשנת 1988, כחבר מחקר מטעם האיגוד לתסמונת טורט, הוא ביקר ועבד במרכז לחקר הילד באוניברסיטת ייל בניו הייבן, באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבבלטימור, באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון די. סי., במכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושל התקשורת ושבץ (NINCDS), במכון הלאומי לבריאות הנפש בבתסדה ובאוניברסיטת רוצ'סטר.

ויצמן בולט כאחד המומחים החשובים בפסיכיאטריה הביולוגית ובמדעי העצב בישראל ובעולם.^{[דרוש מקור]} הוא חקר את המנגנונים המוחיים של ההפרעות הפסיכיאטריות. התחומים שבהם ערך מחקרים כוללים את הדיכאון וההתאבדויות, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, סכיזופרניה, אנורקסיה נרבוזה, הגנטיקה של ההפרעות הפסיכיאטריות ותפקיד הקולטנים ההיקפיים לבנזודיאזפינים. בשנים האחרונות התמקד בהפרעות הנוירו-התפתחותיות, בפיתוח אסטרטגיות חדשות לטיפול בהפרעות הפסיכוטיות ובפסיכופרמקולוגיה של ההפרעות הנשיות. בנוסף לפעילותו בתחום המחקר עבד גם בתחום הפסיכיאטריה הקלינית.

חיים פרטיים

ויצמן נשוי לרונית, פסיכיאטרית ילדים ונוער ופסיכיאטרית מבוגרים, פרופסור באוניברסיטת תל אביב ולזוג שלושה ילדים, ד״ר אבי עמרמי ויצמן וד"ר שירה ויצמן מומחים בפסיכיאטריה ותום עוסק בתחום המחשבים.

פרסים ואותות הוקרה

• 2015 - קיבל אות למפעל חיים מאיגוד הפסיכיאטריה בישראל.

ספרים ומאמרים

ויצמן חיבר לבד ובשותפות מעל 1,000 מאמרים, 28 פרקים לספרים ו-5 ספרים:

• 1990 - עם רונית ויצמן ו ס.י. דויטש - עורך של Application of Basic Neuroscience to Child Psychiatry
• 2000 - יחד עם רוני שילה, רפאל סטרייר ודייוויד ג'.נאט - Atlas of Psychiatric Pharmacotherapy
• 2001 - עם רוני שילה, ודייוויד נאט - Essentials in Clinical Psychiatric Pharmacotherapy
• 2006 - עם רות גרוס-איסרוף - Obsessive-compulsive disorder and comorbidity (ההפרעה הטורדנית-כפייתית והתחלואה הנלווית אליה)
• 2008 - Neuroactive Steroids in Brain Function, Behavior and Neuropsychiatric Disorders: Novel Strategies for Research and Treatment (סטרואידים נוירואקטיבים בתפקוד המוח, ההתנהגות ובהפרעות נוירו-פסיכיאטריות: אסטרטגיות חדשות למחקר ולטיפול)
• 1997 - "פסיכיאטריה של הילד והמתבגר" - עורך, יחד עם שמואל טיאנו, אלן אפטר, יוסי חטב
• 2000 - "סכיזופרניה" - בהוצאת פרולוג
• 2001 - "מחלה דו-קוטבית" - בהוצאת פרולוג, יחד עם מיכאל פוירובסקי וורד טל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אבי ויצמן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אבי ויצמן
• פרופ' אברהם ויצמן באתר אוניברסיטת תל אביב
• יחידת המחקר במרכז לבריאות הנפש גהה