אברהם ברזני
הרב אברהם ברזני (1899–1973) היה רב, שוחט ומקובל כורדי.
ביוגרפיה עריכה
אברהם נולד בארביל, שבכורדיסטן, לרב יעקב ברזני בשנת 1899, נצר למשפחת ברזני שהעמידה רבנים ושוחטים בקרב יהודי כורדיסטן במשך כארבע מאות שנים. לפי תעודות ומסורות שבקרב המשפחה היה הרב אברהם הדור ה-22 לשושלת הרבנים.
היה חלק מקהילת יהודי ארביל. הוא הוסמך לשוחט ובודק בארביל. בגיל 17, לאחר סמיכתו, בדרכו לארץ ישראל, ירד לבגדאד. שם, באופן שלא תוכנן, נשאר בעקבות התלהבותו ללמוד מפי אחד מגדולי מקובלי התקופה רבי יהודה פתיה. אברהם סיכם בכתוב את שיעורי רבו וזה אף חיתנו עם בת משפחתו. לאחר עלייתו, בשנת 1934, התיישב בשכונת בית ישראל בירושלים ואף לימד יחידים קבלה בכמה מישיבות העיר[1]. היה ידוע ככותב קמיעות וכמקובל מובהק אשר רבים התייעצו עימו ואף למד עם הרב בן ציון אבא שאול והרב סלמאן מוצפי. בירושלים, שימש הרב אברהם כדמות רבנית מרכזית בקהילת הארבילים. השאיר אחריו כתבי יד בקבלה שאבדו. מבין תלמידיו: הרב עזריאל מנצור, ראש מוסדות שובי נפשי.
משפחתו עריכה
אברהם נישא ללולו, אחייניתו של רבו, המקובל רבי יהודה פתיה. לזוג היה שישה ילדים (2 בנות ו-4 בנים).[2]
חמישה מתוך ששת ילדיהם היו חברי לח"י והשתתפו בפעולות חבלה.
על פי כמה עדויות כלל המשפחה, כולל זוג ההורים לקחו חלק בכמה פעילויות מחתרתיות כגון הדבקת כרוזים. כך לדוגמה על פי העדות הכינה האם דבק, והאב עזר בהכנת חבילות הכרוזים אותם הדביקו האחים. קרה ובבית המשפחה אף הוסתרו נשק ומבוקשים.
אחד מבניו של הרב אברהם, משה ברזני היה אחד מעולי הגרדום. בן נוסף, יחזקאל, נפל גם הוא בעת פעילות מודיעינית כמסתערב[3] בשנת 1956.
בן אחר - שאול, שהיה פעיל גם הוא בלח"י שירת במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השניה, היה שבוי בידי הגרמנים וחזר ללחימה לאחר שהצליח להימלט מהשבי[4].
אחיו היה רבה של העיר ארביל - יצחק ברזני.
לקריאה נוספת עריכה
- משה שבת, ישיבות בגדאד, התהוותן והשפעתן לדורות, כרך ב, ירושלים תשע"ט, עמוד 147.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו: ישיבות ומוסדות תורה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 47
- ^ ליאון לאה לבית ברזני – גלילה | העמותה להנצחת מורשת לח"י
- ^ ברזני יחזקאל – דניאל | העמותה להנצחת מורשת לח"י
- ^ ח יפה, בבית הנידון למוות, עיתון הבוקר, 19 מרץ, 1947, עמ' 4