אולימפיאדת מינכן (1972)

משחקי האולימפיאדה ה-20
סמל אולימפיאדת מינכן (1972)
עיר מארחת	מינכן, גרמניה המערבית
מדינות משתתפות	121
ספורטאים משתתפים	7,134 (6,075 גברים, 1,059 נשים)
תחרויות	195 תחרויות ב-23 ענפים
טקס הפתיחה	26 באוגוסט 1972
טקס הנעילה	11 בספטמבר 1972
נפתח רשמית על ידי	גוסטב היינמן, נשיא גרמניה המערבית
השביע את המשתתפים	היידי שילר
הדליק את הלפיד האולימפי	גינטר צאן
האצטדיון הראשי	האצטדיון האולימפי, מינכן, גרמניה
הערים שהתמודדו על האירוח	דטרויט, מדריד, מונטריאול

אולימפיאדת מינכן (1972) היא האולימפיאדה ה-20 בעת החדשה. היא התקיימה באוגוסט ובספטמבר 1972 במינכן שבגרמניה (אז - גרמניה המערבית). מול מינכן התחרו על האירוח דטרויט, מדריד ומונטריאול.

אולימפיאדה זו זכורה כמשחקים בהם אירע פיגוע הטרור בו נרצחו אחד-עשר ספורטאים ישראלים. ב-5 בספטמבר לפנות בוקר חדרו שמונה מחבלים למגורי המשלחת הישראלית. המחבלים הרגו שניים מהספורטאים תוך כדי ההשתלטות על המבנה ולקחו תשעה כבני ערובה. בתום משא ומתן על שחרור בני הערובה, בו דרשו החוטפים שחרור של אסירים פלסטינים המוחזקים בבתי-סוהר ישראלים, נרצחו תשעת בני הערובה הישראלים בעת ניסיון כושל של המשטרה הגרמנית להשתלט על המחבלים. למרות גינוי הטבח מצד העולם, נמשכו המשחקים לאחר הפסקה של יום אחד בלבד. משלחת ישראל בחרה לחזור ארצה מיד.

ערך מורחב – טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן

באולימפיאדה זו, שבר השחיין היהודי, מארק ספיץ, שבעה שיאי עולם וזכה בשבע מדליות זהב. לאחר חטיפת הספורטאים הישראלים החליטו אנשי המשלחת האמריקאית למלט את ספיץ מהאולימפיאדה מחשש שינסו לפגוע בו עקב היותו יהודי.

המכרז האולימפי

ההצבעה על קיום המשחקים נערכה בישיבה ה-64 של הוועד האולימפי הבינלאומי ברומא. על הזכות לארח התמודדו 4 ערים: דטרויט, מדריד, מונטריאול ומינכן. תוצאות ההצבעה בטבלה:

המכרז האולימפי 1972
עיר	מדינה	סיבוב 1	סיבוב 2
מינכן	מערב גרמניה	29	31
מדריד	ספרד	16	16
מונטריאול	קנדה	6	13
דטרויט	ארצות הברית	6	-

רקע

עם החלטת הוועד האולימפי הבינלאומי באפריל 1966 כי משחקי 1972 יערכו במינכן, היה ברור כי חייבים לערוך מספר שינויים על מנת להבדיל את המשחקים ממשחקי ברלין בשנת 1936, שהיו למעשה הפגנת כוח נאצית. היה ברור לוועד האולימפי ולמארגנים כי על המשחקים להיות שמחים ולא לעורר את זכרונות המשחקים הקודמים על אדמת גרמניה. מינכן התכוננה במרץ למשחקים: נבנה כפר אולימפי חדיש עם אצטדיון, בריכה, ולודרום ואולמות לעשרות ענפי ספורט נוספים ונבנו קטעים נוספים במסילת הרכבת התחתית.

המשחקים

אתלטיקה

ערך מורחב – אתלטיקה באולימפיאדת מינכן (1972)

נשים

• רנטה שטכר ממזרח גרמניה והיידה רוזנדהל שזכו כל אחת ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף), יותר מכל אתלט אחר. שטכר זכתה במדליות זהב בריצות הקצרות ל-100 מטר ול-200 מטר ובמדליית כסף בריצת שליחות 4x100 מטר. רוזנדהל זכתה במדליות זהב בקפיצה לרוחק ובריצת שליחות 4x100 מטר ומדליית כסף בקרב רב.
• מוניקה צרט ממזרח גרמניה שזכתה ב-2 מדליות זהב בריצת 400 מטר בריצת שליחות 4x400 מטר.
• קופצת הגובה המערב גרמנית בת ה-16, אולריקה מייפארת, הפכה ליקירת האוהדים הגרמנים לאחר שהפתיעה וזכתה במדליית זהב, תוך שהיא משפרת את שיאה האישי בתחרות הגמר ב-7 ס"מ ומשווה את השיא העולמי (1.92 מטר).

גברים

• ולרי בורזוב מברית המועצות שזכה ב-3 מדליות (2 זהב ו-1 כסף) מדליות זהב בשתי הריצות הקצרות ל-100 מטר ול-200 מטר ומדליית כסף בריצת שליחים 4x100 מטר.
• לאסה וירן מפינלנד, שזכה בריצות ל-5000 מטר ול-10,000 מטר. הניצחון בריצת ה-10,000 הושג על אף שווירן נפל במהלך הריצה. וירן חזר על הישג זה במשחקי מונטריאול ובכך הצטרף לאצנים הפינים המוכשרים פאבו נורמי ווילה ריטולה, שזכו לכינוי "הפינים המעופפים".
• בגמר הריצה ל-800 מטר לגברים, התנהל במשך 600 מטר הרץ האמריקאי, דייב ווטל, בסוף קבוצת הרצים. ב-200 המטרים האחרונים הוא חלף על פני כל הרצים וניצח בריצה לאחר שהקדים בפוטו פיניש את הרץ הסובייטי, יבגני ארז'נוב. ווטל רץ כשהוא חובש כובע מצחיה, אותו חבש גם בטקס המדליות, דבר שעורר עליו ביקורת.
• פרנק שורטר מארצות הברית שזכה בריצת המרתון. בעת שהאמריקאי, יליד מינכן, התקרב לאצטדיון האולימפי, הצטרף למסלול סטודנט גרמני לבוש בגדי ריצה ונכנס לאצטדיון ראשון. הקהל קיבל אותו תחילה בתשואות אך המארגנים הבינו חיש מהר כי הוא מתחזה והודיעו על כך ברמקול. כשנכנס שורטר לאצטדיון הוא נדהם למראה רץ המקדים אותו ולמשמע הקהל הקורא בוז, אך התעשת וסיים את הריצה כמנצח.

התעמלות

• אולגה קורבוט, מתעמלת מברית המועצות שבתה את לב הקהל והתקשורת לאחר זכייה בזהב הקבוצתי, ולאחר שנפילה מנעה ממנה זכייה בתחרות הקרב רב. קורבוט זכתה בשתי מדליות זהב נוספות, בתרגיל על הקורה ובתרגיל הקרקע ובמדליית כסף בתרגיל על המקבילים מדורגים.
• נבחרת הגברים של יפן זכתה בפעם הרביעית ברציפות בתחרות הקבוצתית, המתעמל הבולט היה סוואו קאטו שזכה ב-5 מדליות, מהן 3 מדליות זהב כולל בתחרות הקרב-רב אישי בפעם השנייה ברציפות ו-2 מדליות כסף.

כדורסל

• נבחרת הכדורסל של ברית המועצות גברה במשחק הגמר על נבחרתה של ארצות הברית 51:50 במשחק דרמטי ומעורר מחלוקת. לטענת האמריקאים הם קופחו בצורה משוועת בסיום על ידי ראש פיב"א, ויליאם ג'ונס, שכפה (לטענת ארצות הברית) על שופטי המשחק להחזיר את השעון לאחור פעמיים, לאחר שהמשחק הסתיים בתוצאה שהקנתה ניצחון לארצות הברית. הנבחרת האמריקאית סירבה להשתתף בטקס הענקת המדליות וסירבה לקבל את מדליות הכסף עד היום.

שחייה

ערך מורחב – שחייה באולימפיאדת מינכן (1972)

• האירוע הבולט ביותר במשחקים, מלבד הטבח, הייתה זכייתו של השחיין היהודי מארצות הברית מארק ספיץ בשבע מדליות זהב כשהוא קובע שיא עולם חדש בכל ניצחון בגמר. שיא זה עמד עד לשבירתו באולימפיאדת בייג'ינג (2008) על ידי השחיין האמריקאי מייקל פלפס. השחיינית שיין גולד מאוסטרליה, זכתה ב-5 מדליות מהן 3 זהב. מחצית משיאי העולם שהושגו באולימפיאדת מינכן הושגו בבריכה.

מדליות

המדינות שגרפו את מרב המדליות:

מקום	מדינה	זהב	כסף	ארד	סה"כ
1	ברית המועצות	50	27	22	99
2	ארצות הברית	33	31	30	94
3	מזרח גרמניה	20	23	23	66
4	מערב גרמניה	13	11	16	40
5	יפן	13	8	8	29
6	אוסטרליה	8	7	2	17
7	פולין	7	5	9	21
8	הונגריה	6	13	16	35
9	בולגריה	6	10	5	21
10	איטליה	5	3	10	18

ראו גם

• יהודים באולימפיאדת מינכן

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אולימפיאדת מינכן (1972)

• מינכן 1972 - פרטים על האולימפיאדה באתר הוועד האולימפי הבינלאומי

המשחקים האולימפיים (קיץ)

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • אתונה (1906) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012) • ריו דה ז'ניירו (2016)

אצטדיוני אולימפיאדות הקיץ

אתונה , 1896 • פריז, 1900 • סנט לואיס, 1904 • אתונה , 1906 • לונדון, 1908 • סטוקהולם, 1912 • ברלין, 1916 • אנטוורפן, 1920 • פריז, 1924 • אמסטרדם, 1928 • לוס אנג'לס, 1932 • ברלין, 1936 • הלסינקי, 1940 • לונדון 1944 • לונדון, 1948 • הלסינקי, 1952 • מלבורן, 1956 • רומא , 1960 • טוקיו, 1964 • מקסיקו סיטי, 1968 • מינכן, 1972 • מונטריאול, 1976 • מוסקבה, 1980 • לוס אנג'לס, 1984 • סיאול, 1988 • ברצלונה, 1992 • אטלנטה, 1996 • סידני, 2000 • אתונה, 2004 • בייג'ינג, 2008 • לונדון, 2012