אירוס השומרון
אירוס השומרון (שם מדעי: Iris lortetii, var. samaria) הוא גאופיט בעל קני שורש הבא ממשפחת האירוסיים בסוג אירוס.
 אירוס השומרון
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | אירוסיים |
| סוג: | אירוס |
| תת־סוג: | אירוס |
| סקציה: | אירוס ההיכל |
| מין: | אירוס הדור |
| תת־מין: | אירוס השומרון |
| שם מדעי | |
 Iris lortetii, var. samariaפיינברון-דותן, 1986 | |
סיווג עריכה
מבחינה בוטנית אירוס השומרון הוא תת-מין של האירוס ההדור[1][2]. אנשי השדה טוענים כי אירוס השומרון הוא מין בפני עצמו, עם נוכחות וייחודיות משלו[3].
תפוצה עריכה
אירוס השומרון הוא צמח נדיר ואנדמי לארץ ישראל, מקום תפוצתו של אירוס השומרון באזור המערבי של הרי השומרון, ממזרח לקו פרשת המים. הוא צומח בריכוזים בשכונת הנקודה ביישוב איתמר[4], מעל העיר שכם- בחלק הדרומי של הר עיבל, על הר כביר בתחתית המדרון הצפוני, מעל נחל תרצה, ובין הר עיבל לסרטבה בריכוזים קטנים[3].
תיאור עריכה
מבנה הצמח של אירוס השומרון דומה למבנה האירוס ההדור בשורשים, בקני השורש ובעלים. גבעולי הצמח נמוכים יותר, בדגלים ובשפיות, גוון הרקע ורוד אפרפר והניקוד עליהם סגול כהה יותר מזה של האירוס ההדור. מועד הפריחה של האירוס זהה למועד הפריחה של האירוס ההדור, בחודש אפריל ולעיתים מסוף מרץ עד תחילת מאי, מועד הפריחה תלוי בכמות המשקעים של אותה שנה. לאורך עונת הפריחה יש אירוסים המקדימים את מועד פריחת האירוס ההדור[3].
זיהוי ופעילות האדם עריכה
אירוס הדור התגלה לראשונה בשומרון במורדות הצפוניים של רכס הכביר, ב-1912 על ידי הבוטנאי האמריקאי דינסמור (Dinsmor), והוגדר כתת-מין: אירוס השומרון. האירוס המיוחד לשומרון נמצא שוב על ידי טוביה קושניר, בוטנאי צעיר איש הפלמ"ח שנפל עם לוחמי "שיירת הל"ה" בדרכם לגוש עציון הנצור בחודש שבט תש"ח.
קושניר ושני סטודנטים נוספים הגיעו לשכם בחפשם אחרי "איריסים". איש בולשת בריטי הוביל אותם אחר כבוד לתחנת משטרה בריטית בשכם, שם נחקרו ארוכות ורק אחרי שהפגינו בקיאות בוטנית מרשימה האמינו להם שהם אכן בוטנאים. אבל, שלחו אותם חזרה לאוניברסיטה בירושלים. סופו הטוב של הסיפור ומציאת אירוס השומרון היה בזכות הקצין הראשי אשר שלח אותם לנקודה שבה הראה לו חוקר אנגלי את הפריחה המרשימה[5].
סלילת ציר אלון בשנות ה-70 פגעה בתפוצה של אירוס השומרון[6].
בסמוך למקום פריחתם של האירוסים ביישוב איתמר הוקמה בריכה על שמו של הפרח הנדיר: "בריכת אירוס השומרון"[4].
גלריה עריכה
-
-
פריחת אירוס השומרון באש קודש -
ריכוז פריחה של אירוס השומרון
.jpeg)
לקריאה נוספת עריכה
- עזריה אלון (עורך), איריסים, פרק איריס שומרוני, עמ' 133–134.
קישורים חיצוניים עריכה
- אירוס השומרון, באתר GBIF (באנגלית)
- אירוס השומרון, באתר GBIF (באנגלית)
- אירוס השומרון, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ עזריה אלון, איריסים שבים אל אחיהם, למרחב, 30 באפריל 1968
- ^ עזריה אלון, איריס הדור, דבר, 7 באפריל 1972
- ^ 1 2 3 עזריה אלון, איריס שומרוני, איריסים, ישראל: משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1992, עמ' 133-134, מסת"ב 965-05-0624-1
- ^ 1 2 אל תפספסו: אירוס השומרון הנדיר החל לפרוח, באתר סרוגים, 2015-04-01
- ^ שמעון כהן, לפני שהם נעלמים: בקרו את אירוס ההיכל בשומרון, באתר ערוץ 7, 7 באפריל 2014
- ^ מיכאל עוזרמן, אירוס בעל זקן, דבר, 30 במרץ 1983