אלברט פיאמנטה

אלברט פִּיאָמֶנטָה (נולד ב-6 ביולי 1938) הוא מוזיקאי ג'אז, מלחין, ומעבד ישראלי. מחלוצי זרם הג'אז בישראל.

אלברט פיאמנטה

אלברט פיאמנטה בהופעה ב-2013
לידה	6 ביולי 1938 (בן 85) ירושלים, פלשתינה (א"י)
מוקד פעילות	ישראל
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

פיאמנטה נולד בשכונת נחלת צבי בירושלים ליוסף, מפקח על בריאות הציבור, ולרחל לבית כהן-סית, כבן הזקונים למשפחה בת עשרה ילדים. אביו היה חובב מוזיקה וניגן בעוד ובקָאנוּן. בילדותו בנה בעצמו מעין מנדולינה מאולתרת ולמד לנגן בה. בגיל 12 קנו לו הוריו אקורדיון והוא למד לנגן בו משמיעה בלבד. בגיל 15 החל פיאמנטה לנגן בסקסופון שהשיג ובגיל 16 עבר לקלרינט. הוא החל ללמוד לנגן באופן מקצועי בקלרינט אצל יהודה פולצ'ק, ששימש כנגן בתזמורת המשטרה בירושלים. את שיעורי הנגינה קיבל חינם בבוקר מוקדם, לפני שהלך לבית הספר.

לפני שהתגייס, נחשף לראשונה למוזיקת הג'אז ונמנה עם אחד מתלמידיו הראשונים של מל קלר, שעלה לארץ והחל אז ללמד נגינה בסגנון זה. פיאמנטה הקים שלישיית ג'אז חובבנית עם נחמיה וחיים חיון וזו ניגנה תכופות מוזיקה לריקודים במועדונים ובנשפים.

את שירותו הצבאי החל ב-1957 ושירת כנגן קלרינט במסגרת תזמורת צה"ל, בזמנו, תחת ניצוחו של שלום רונלי ריקליס.

לאחר שהשתחרר ב-1959, הצטרף לתזמורת המשטרה (בה ניגן במשך כשנה) ומקביל החל לנגן יחד עם דני גוטפריד במועדונים שונים כמו "פוס פוס" ו"סוראמלו" בירושלים ו"בית ציוני אמריקה" בתל אביב.

שנות ה-60

בשנת 1960 הצטרף פיאמנטה לתזמורת הריקודים של מוריץ (פי.סי.) אושרוביץ, שניגנה במלון "דן" בתל אביב בקביעות. התזמורת בנתה את הרפרטואר שלה בעיקר על ג'אז. ב-1961 עבר פיאמנטה לנגן בהרכב עם רוני כהן, ברוך לוי וג'ורג' טאובנר בנהריה. בשנת 1963 הקים יחד עם דני גוטפריד, ג'ו ישראל ויוסי פפו לוי (מתופף) את "רביעיית כרמל" שהופיעה בהולנד ובשוודיה וזכתה להצלחה רבה. בשנת 1965 התפרקה הרביעייה ופיאמנטה שב לישראל. בשנת 1964 הצטרף ללהקת הסלסה "לוס סינקו אמיגוס" מהרפובליקה הדומיניקנית שהופיעה בארץ במשך למעלה משנה. לאחר שפגש את ד"ר צבי קרן, לקח אצלו שיעורי הלחנה במשך שמונה שנים. ב-1967 הצטרף פיאמנטה לאבי פארין, ולריו סגל וסטו הכהן ואלה הקימו את ההרכב "רביעיית אלברט פיאמנטה" עמו הופיעו במועדון של אריס סאן. באותה שנה אף עיבד את שירי תקליטה של עליזה עזיקרי "נערה ממש אוצר". מאוחר יותר שינו את שם ההרכב ל"הברנשים של פיאמנטה". בשנת 1968 הזמין אהרל'ה קמינסקי את פיאמנטה להצטרף אליו ולנגן במועדון ה"בר-ברים" בערבי שישי ושבת מוזיקה לריקודים. ההרכב כלל בנוסף גם את ולריו סגל, שמוליק ארוך, זאב דיקוורט ועוזי מלמד. קמינסקי המליץ לאריק איינשטיין שההרכב ילווה אותו בהופעותיו בישראל ובהקלטות האלבום "מזל גדי".

ב-1968 גם תרם לחנים לשני שירים ("רק על עצמי" ו"אשתו") ל"ערב שירי רחל" - ערב שביצעו חוה אלברשטיין ודני גרנות, שהוקדש לשירי רחל המשוררת וזכה להצלחה גדולה.

שנות ה-70

בשנת 1971 הקים פיאמנטה, יחד עם דני גוטפריד את רביעיית "סדנת הג'אז". באותה שנה גם עיבד יחד עם דוד קריבושי את אלבומו השני של שלמה ארצי, "על אנשים". ב-1972 הצליח פיאמנטה לשכנע את אבשלום רובין, מנכ"ל חברת התקליטים "ישראדיסק", להפיק תקליט ג'אז. לצורך ההפקה הוקצבו לו 3,000 לירות. בהקלטות השתתפו מעבר לפיאמנטה ולגוטפריד גם טדי קלינג וג'רי גרבל. התקליט "מזרה ישראל יקבצנו" היה תקליט הג'אז האינסטרומנטלי הראשון בישראל. כמו כן, שילב לראשונה לחנים ישראליים ויהודיים עם אלמנטים של מוזיקה יוונית, טורקית וערבית וג'אז. את המוזיקה המזרח-תיכונית ספג פיאמנטה במועדונים שפעלו ביפו לפני מלחמת ששת הימים. השילוב בין מוזיקה אתנית לג'אז היה באותה תקופה תופעה חריג. באותה עת, הקימו פיאמנטה והכוריאוגרפית שרה לוי תנאי את להקת "פינג'אז", שבה השתתפו דודו אלהרר, עליזה עזיקרי ותזמורת בת תשעה נגני ג'אז. הלהקה שאפה להציג שירים מוכרים בעיבוד ג'אז חדש והופיעה בכל רחבי הארץ במסגרת "אמנות לעם". היוזמה לא זכתה להצלחה בציבור והלהקה נאלצה להתפרק תוך זמן קצר.

ב-1970 עיבד חלק משירי אלבום הבכורה של צילה דגן, "צילה דגן", כולל השירים "ולא היה בינינו אלא זוהר", "יום בו יקום", "נחל שלי", "לתמונת אמא" ו"כוכבים בדלי". עיבודיו בלטו בשילוב כלי נשיפה. ב-1971 עיבד את "לך איתה" בביצוע אילנה רובינא שהיה ללהיט. ב-1972 עיבד ארבעה שירים לאלבומו השלישי של שלמה ארצי "פתאום אחר ימים רבים", כולל "דרך שתי נקודות" ו"אהבה (שני דגים)".

ב-1974 הלחין את הפסקול לסרט "אור מן ההפקר" בבימויו של נסים דיין.

בשנת 1974 יצא פיאמנטה לארצות הברית והשתקע בניו יורק. שם, בעזרתו של סטו הכהן החל לעבוד במועדון למוזיקה ארמנית וערבית. הוא עסק בעיבודים והפקות לזמרים ישראלים שגרו שם כמו רן אלירן וסמיר שוקרי והופיע עם התזמורות של דון פינטו וטיטו פואנטה. במקביל למד מוזיקה אלקטרונית במנהטן ומוזיקה ערבית קלאסית בלונג איילנד. כמו כן, הלחין מוזיקה לסרטים תיעודיים. החזן דוד אביכזר פנה לפיאמנטה ב-1977 לצורך עיבוד והפקת תקליט. פיאמנטה יצא לחופשה בישראל והקליט את העיבודים. בניו יורק הוסיף אביכזר את קולו לעיבודים וכך הסתיימה הכנת התקליט. כיוון שפיאמנטה היה מרוצה מאוד מן העיבודים הוא השתמש בהם והפיק את התקליט האינסטרומנטלי הראשון שלו "מאוואל אימפרוביזציה" (יצא לאור בשנת 1981 בישראל). התקליט סיכם את תקופת שהותו בניו יורק ושילב בסגנונו בין ג'אז ניו יורקי לים-תיכוני. ב-1979 הצטרף להרכב "ליבי שייך לברודוויי" והגיע עמו לסיבוב הופעות בן 4 חודשים בישראל. בסוף אותה שנה שב פיאמנטה לישראל.

שנות ה-80 והלאה

בעשור זה הכין עיבודים לזמרים מוכרים, שימש כמנהל המוזיקלי בפסטיבלי הזמר המזרחיים והחל ללמד מוזיקה. הוא התמנה כמנהל "מרכז המוזיקה תל אביב-יפו", שבו לומדים כ-500 בני נוער. במרכז הקים פיאמנטה הרכב דיקסילנד ג'אז והרכב ביג בנד. באמצע שנות ה-80 התמנה כמנהל המוזיקלי וכמנצח תזמורות הנוער הייצוגיות של הערים תל אביב וירושלים.

בשנת 1983 הקים עם שלושה מתלמידיו, נח רוזנצוויג, אילן ברקוביץ וגן לב את "רביעיית הסקסופונים הישראלית".

הפיק מוזיקלית כמחצית משירי אלבומו של אבנר גדסי "דף חדש" שיצא ב-1984, בהם בלטו עיבודיו ל"נערה מספרד" ו"יום רודף יום".

בשנת 1986 שימש כמנהל המוזיקלי של פסטיבל הכליזמרים בצפת. בשנות ה-90 הקים מספר הרכבים ולהקות כ"השלישייה הקאמרית" ו"להקת כמון". על חברי כמון נמנו המתופף יוסי "פפו" לוי, נגן העוד עזרא ברהום, הפסנתרן לאוניד פטשקה ונגן הקלידים שי מרום. מאוחר יותר של פעילות הלהקה הצטרפו ללהקה נגן הקונטרבס אמיר מסריק (חבר להקת שש בש) ונגן כלי ההקשה עמית ליסאי. הלהקה פעלה בשנים 1997–2001.

ב-2006 זכה בפרס שר החינוך והתרבות לשנת 2005.

פיאמנטה הופיע רבות בפסטיבל "ג'אז בים האדום".

חיים אישיים

נשוי לרוחמה, בת קיבוץ משמר העמק. אלברט פיאמנטה הוא אחיהם של משה פיאמנטה (1921–2012), פרופסור לבלשנות השפה הערבית וחתן פרס ישראל לחקר המזרחנות, ויהודה פיאמנטה (1926–2011), איש יחידה 101 ולאחר מכן איש השב"כ. אחייניו, בניו של יהודה, יוסי ואבי פיאמנטה פעלו כלהקת פיאמנטה.

דיסקוגרפיה

• "מזרה ישראל יקבצנו", תקליט ג'אז אינסטרומנטלי, ישראדיסק, 1972; Fortuna 2014
• "מאוואל אימפרוביזציה", סי בי אס ישראל, 1981
• מוזיקה קלאסית ועכשווית, עם רביעיית הסקסופונים הישראלית, (MCI) אם.סי.אי, 1990
• ג'אז ומוזיקה אתנית (ערבית, יהודית-ספרדית, סטנדרטים ומוזיקה מקורית) עם רביעיית הסקסופונים הישראלית, 1990 ,MCI

קישורים חיצוניים

• אלברט פיאמנטה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אלברט פיאמנטה, באתר שירונט
• אלברט פיאמנטה, באתר ספוטיפיי
• אלברט פיאמנטה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אלברט פיאמנטה, באתר Discogs (באנגלית)
• אלברט פיאמנטה, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• דודי פטימר, ביוגרפיה
• יעקב בר-און, ‏"מנגן באותה תשוקה כמו בעבר": אלברט פיאמנטה חוזר לתחנות בעברו, באתר מעריב אונליין, 23 במרץ 2023
• אלברט פיאמנטה, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016