אנטון פרטוריוס
אנטון פרטוריוס (בגרמנית: Anton Praetorius; 1560 בליפשטאדט - 6 בדצמבר 1613 בלאודנבאך (גר')) היה כומר פרוטסטנטי. הוא היה תאולוג נוצרי רפורמי וסופר. נאבק נגד משפטי מכשפות ועינויין.
אנטון נולד בליפשטאדט ב-1560, לאביו מתס שולצה (Matthes Schulze). בגיל 20 שינה את שם משפחתו לפרטוריוס, מהמילה הלטינית Praetor שמשמעותה ראש וראשון.
ב-1586 ילדה אשתו מריה את בנם יוהנס.
ב-1595 כתב פרטוריוס פואמה בנושא חבית הבירה של היידלברג.
ב-1596 קיבל את משרת השליט בבירשטיין (בקרבת פרנקפורט על נהר מיין). ב-1597 מחה פרטוריוס על שימוש בעינויים במהלך משפט נגד מכשפה. השופט החליט לסיים את המשפט ושחרר את הנאשמת. בשל כך, איבד פרטוריוס את משרתו ככומר.
ב-1598 קיבל פרטוריס את משרת הכומר בלאודנבאך. באותה שנה פרסם את הספר "דווח בנושא כישופים ומכשפים", שבו הוא מוחה נגד רדיפת מכשפות ועינויין. את הספר הוא פרסם בשם העט "יוהנס סקולטטוס" (שם בנו). הספר יצא במהדורות נוספות בשנים 1602, 1613 ו-1629. בשנים 1602 ו-1613 פרסם את הספר תחת שמו. ב-1629, לאחר מותו, הובא ספרו "דווח בנושא כישופים ומכשפים" בפעם הרביעית לדפוס.
לקריאה נוספת עריכה
- Hartmut Hegeler: Anton Praetorius, Kämpfer gegen Hexenprozesse und Folter. Unna 2002, ISBN 3980896943
