אריאל דרבסי

אריאל דרבסי (17 בפברואר 1962 – 28 בספטמבר 2018) היה פרופסור מן המניין במחלקה לגנטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים, ראש החוג לביולוגיה וסגן דיקן הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע.

אריאל דרבסי
Ariel Darvasi

לידה	17 בפברואר 1962 סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה
פטירה	28 בספטמבר 2018 (בגיל 56)
ענף מדעי	גנטיקה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים בית הספר התיכון ע"ש דנמרק
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים

ביוגרפיה

אריאל דרבסי נולד בסנטיאגו דה צ'ילה. כשהיה בן 10 עלתה המשפחה לישראל וקבעה את מושבה בירושלים. כשהיה בן 17, תלמיד י"ב בבית הספר התיכון ע"ש דנמרק בירושלים, לימד והגיש לבגרות בפיזיקה את תלמידי הכיתה המקבילה, לאחר שהמורה שלה עזב ולא נמצא מחליף אחר. בכך היה למורה הצעיר ביותר במדינת ישראל שלימד לבגרות באופן רשמי בבית ספר ממלכתי.

שירת בצה"ל בשנים 1980–1983, תחילה כחניך בקורס טיס ולאחר מכן כמפקד טנק בשריון. במסגרת שירותו השתתף במלחמת לבנון הראשונה.

סיים בהצטיינות תואר ראשון בביולוגיה ובמדעי המחשב בשנת 1988. סיים תואר שני ודוקטורט בגנטיקה בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' משה סולר. את הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת פריז החמישית, בפקולטה לרפואה.

ב-1999 זכה בפרס לנדאו של מפעל הפיס על הצטיינות במחקר.

בין השנים 2006–2009 שימש כראש החוג לגנטיקה באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן כראש המגמה למדעי החיים וביולוגיה. בשנים 2012–2016 שימש כסגן דיקן לענייני הוראה בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע של האוניברסיטה העברית.

ב-28 בספטמבר 2018 נפטר מסרטן הלבלב. הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. היה חובב ספורט אתגרי (בעיקר סקי שלג) ועסק בספורט בכלל (אופניים, ריצה, פינג-פונג ושחייה). למד ותרגל את הפילוסופיה הבודהיסטית.

מחקר

פרופ' דרבסי כתב במהלך חייו למעלה מ-100 מאמרים. עבודותיו המדעיות פרוסות על פני מספר נושאים ותחומים בהם עסק במהלך השנים. ניתן לחלק את עבודותיו ל-5 נושאים עיקריים:

• אסטרטגיות למיפוי גנטי – עבודותיו המוקדמות של פרופ' דרבסי עסקו בפיתוח אסטרטגיות ניסיוניות וממוחשבות לזיהוי ומיפוי גנים הקשורים לתכונות מורכבות ובעיקר למחלות נפוצות. אסטרטגיות שפותחו על ידו משמשות כיום מספר רב של חוקרים בעולם בתחום זה.
• הבסיס הגנטי של כאב כרוני – יחד עם פרופ' מרשל דבור מהאוניברסיטה העברית, פרופ' דברסי חקר את הבסיסי הגנטי של כאב כרוני בעזרת מודל בעכברים. תוצאות המחקר הוכחו כמשפיעות גם על כאב כרוני בבני אדם.
• הבסיס הגנטי של סכיזופרניה – בעזרת אסטרטגיות המיפוי החדשניות שפיתח, פרופ' דרבסי היה מהראשונים לזהות בתחילת המילניום את אחד הגנים המשמעותיים הקשורים למחלת הסכיזופרניה, ממצא שפורסם בשנת 2002 ב-American Journal of Human Genetics. לאחר מכן הוא הוזמן להיות חלק מקונסורציום בינלאומי של מדענים שזיהה למעלה מ-100 גנים שונים שמשפיעים על סכיזופרניה, ולמעשה יצר את המיפוי הגנטי המקיף הראשון למחלה, מחקר שפורסם בכתב העת Nature.
• זיהוי פלילי - בבעלותו של פרופ' דרבסי היה פטנט רשום לזיהוי DNA בזירות פשע בהן קיימת תערובת של DNA ממספר מקורות. חברת Identitas האמריקאית עובדת על מסחור הפטנט בשיתוף עם חברת יישום של האוניברסיטה העברית.
• הבסיס האבולוציוני להתנהגות האדם – תחום מחקר נוכחי של פרופ' דרבסי היה הבסיס האבולוציוני להתנהגות האדם, ובעיקר היבטים של המודע והלא-מודע שנוצרו על ידי תהליכים אבולוציוניים על מנת לקיים התנהגויות מועילות להישרדות ולהתרבות. הוא פיתח את תאוריית הבוס, שמטרתה לתאר את המסגרת שבתוכה עובדים הן המודע והן הלא-מודע. פרופ' דרבסי לימד קורס ייחודי בנושא זה באוניברסיטה העברית.

סרט על תאוריית הבוס, המשלב צילומים מהשנה האחרונה לחייו של פרופ' דרבסי, הוקרן לראשונה ב-18 ביוני 2021. במאי הסרט הוא אחיינו של דרבסי, ניר דרבסי. הסרט זכה לחסות חברת yes וישודר בערוץ הדוקו של החברה וב-vod.

פעילות עסקית

בנוסף למחקר והוראה פרופ' דרבסי הקים ועסק בניהולה של חברת הסטארט-אפ IDgene, שעסקה בזיהוי גנים של מחלות נפוצות כדרך לייצור ידע שיוביל לפיתוח תרופות שונות. ב-1999 החברה גייסה כ-15 מיליון דולר מקרנות שונות, הגדולה שבהן היא קרן אייפקס, ובשיאה העסיקה 50 עובדים בירושלים.

בשנת 2004 הופסקה פעילות החברה והידע שנצבר בה הועבר לאוניברסיטה העברית. במהלך השנים סייע פרופ' דרבסי בהקמתן ובפיתוחן של חברות ביוטכנולוגיה רבות בישראל ובעולם.

במרץ 2017 נחשד פרופ' דרבסי על ידי הרשות האמריקאית לניירות ערך (ה-SEC) בשימוש במידע פנים במסחר במניית מובילאיי. תוך מספר חודשים נסגר התיק ללא הרשעה מחוץ לכותלי בית המשפט, בהסדר פשרה כספי.

קישורים חיצוניים

• אריאל דרבסי, באתר ResearchGate