אריה לייבוש הלברשטאם (צאנז)

רבי אריה לייבוש הלברשטאם (נקרא בקצרה: רבי לייבוש, י"א בניסן תרי"א - כ"א באדר א' תרצ"ה) היה רב העיירה גריבוב ורב העיר נובי סונץ' (צאנז). כיהן כאדמו"ר לחסידות צאנז.

רבי אריה לייבוש הלברשטאם מצאנז

אין תמונה חופשית
לידה	ה'תרי"א
פטירה	24 בפברואר 1935 (בגיל 84 בערך) כ"א באדר א' ה'תרצ"ה נובי סונץ' (צאנז), מלוכת הבסבורג
כינוי	רבי לייבוש
מקום קבורה	נובי סונץ' (צאנז), הרפובליקה הפולנית השנייה
מקום פעילות	גריבוב, נובי סונץ' (צאנז)
תקופת הפעילות	? – 24 בפברואר 1935
בת זוג	צביה, טויבע
אב	רבי אהרן הלברשטאם
אם	חנה עלקא
צאצאים	מרדכי זאב האלבערשטאם

מצבתו (מימין) לצד מצבת אחיו רבי שלום, באוהל אדמו"רי צאנז בנובי סונץ'

אהל אדמו"רי צאנז, מבט מבחוץ

ביוגרפיה

נולד בצאנז לרבי אהרן הלברשטאם ולחנה עלקא, נקרא על שם רבי אריה לייבוש מטערניגראד, אבי סבו רבי חיים מצאנז. גדל והתחנך בצאנז אצל סבו, עמו קבע לימוד משותף בגמרא. נישא לצביה בת רבי משה מרוזבדוב, ונשאר לגור ברוזוודוב כשנתיים. אשתו נפטרה כעבור כמה שנים וגם ילדיהם נפטרו, חמיו רבי משה התבטא אז כי צר לו יותר על החתן מאשר על הבת, כלומר מפריעה לו יותר העובדה כי רבי לייבוש אינו חתנו עוד. נישא בשנית לוויטע טויבא בת הרב יצחק קנר, יהודי עשיר מלינסק.

בשנת תרל"א, בגיל 20 נתמנה על ידי סבו רבי חיים לרבה של העיירה גריבוב הסמוכה לצאנז. למרות מינויו המשיך להתגורר בצאנז על יד סבו עד לפטירתו, אז עבר לגריבוב. בתרס"ד, שנה אחרי פטירת אביו התמנה הוא למלא את מקומו, והוא החל לכהן כרב העיר צאנז והמחוז. הוא הקים בעיר את ישיבת "בני תורה", ישיבה שמנתה מעל 300 תלמידים. בראשות הישיבה עמדו רבי אברהם יצחק פרידמן, רבי שמעון מזליחוב ורבי נתן מרדכי (נתנ'לע) בוקסבוים.

בשנותיו האחרונות חלה בפרקינסון, ומשנת תרצ"ב כיהן בנו רבי מרדכי זאב כרב העיר לצידו, במקביל לכהונתו כרב גריבוב. עם פטירתו בתרצ"ה עבר רבי מרדכי זאב להתגורר בצאנז, ובגריבוב התמנה הבן-הנכד רבי ברוך, שנספה בשואה.

עם גדולי דורו

רבי לייבוש מוזכר בשו"ת "בית יצחק" של רבה של לבוב רבי יצחק שמלקיש, "הרב הגדול החריף ובקי בכל חדרי תורה" בשו"ת "אהל יהושע" של רבה של אושפיצין רבי יהושע פנחס בומבך, "היכל קודש בנוי לתלפיות", מוזכר כמה פעמים ב"שו"ת מהר"ש" של רבי שמואל אנגל; בתשובה בעניין גט הוא נוטה להקל, אך מסייג את דבריו "אם יסכים לזה הגה"צ אבד"ק צאנז שליט"א".

רבי אריה לייבוש נסע רבות לדודו רבי יחזקאל שרגא משינובה, שהעריכו מאוד. מדי שנה בתאריך כ"ה בניסן, יום השנה של רבי חיים מצאנז, היו מתאספים בביתו המבקרים הרבים בעיר, בהם בניו הצעירים של רבי חיים, רבי שלום אליעזר מראצפערט ורבי ישעי'לה מטשחויב, והנכדים האדמו"רים.

רבי שמעון מזליחוב, במכתב לתלמידו רבי חיים קרייזווירט כותב: "בדעתי להיות בצאנז אצל הרה"צ הישיש שליט"א". רבי שמעון גם היה שולח בחורים מתלמידיו לרבי אריה לייבוש שיברכם, בפרט לפני התייצבותם בצבא. גם רבי יצחק מסטוטשין (חתן רבי משה מרוזוודוב - חותן רבי לייבוש בנישואיו הראשונים) שלח אליו בחורים טרם ההתייצבות.

משפחתו

כאמור אשתו הראשונה נפטרה בגיל צעיר, ושתי ילדיהם, שאול ורייצא נפטרו גם הם בילדותם. כל ילדיו האחרים היו מאשתו השנייה:

• רבי מרדכי זאב, ממלא מקומו באדמו"רות, וברבנות בגריבוב ובצאנז.
  • • נכדו רבי נפתלי הלברשטאם (בורו פארק), כיהן כאדמו"ר מגריבוב בבורו פארק, כממשיך שושלת צאנז גריבוב.
• רבי משה, חתן רבי שמואל הורוביץ מדמביץ.
• רבי אפרים, חתן דודו רבי משה הלברשטאם מברדיוב (בן רבי ברוך מגורליץ וחתן רבי אהרן מצאנז).
• רבי צבי הירש, חתן הרב דוד צבי זעהמן מדוקלא.
• רבי פנחס שמעיה, חתן רבי נפתלי הורוביץ, האדמו"ר ממעליץ.
• מרים אשת רבי אברהם חיים טייטלבוים אב"ד קרעניץ, בן רבי משה דוד מלאפאש.
• אשת אביגדור צבי הלברשטאם אב"ד אלט-צאנז וברדיוב, נרצח במחנה בלזיץ.
• אשת רבי ישראל אונגר מדז'בנה, בן רבי שלום דוד אונגר.

לקריאה נוספת

• שלמה זלמן לרר, צאנז בתפארתה ובחורבנה, ירושלים תשע"ד