שמואל אנגל

הגאון מראדומישלא

שמואל אֶנגֶל (מהר"ש אנגל; בכתיב מסורתי: ענגיל, ענגיל, ענגל; ל' בניסן ה'תרי"ג, 8 במאי 1853 - י"ט באדר א' ה'תרצ"ה, 22 בפברואר 1935), שנודע בשם "הגאון מראדומישלא", היה ראב"ד קאשוי. רבו היה הרב חיים הלברשטאם מייסד חסידות צאנז ואדמו"רה הראשון. מחבר ספרי "שו"ת מהר"ש".

שמואל אנגל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 במאי 1853
ל' בניסן ה'תרי"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בפברואר 1935 (בגיל 81)
י"ט באדר א' ה'תרצ"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ראדוויל, רודניק, קושיצה
תקופת הפעילות ? – 22 בפברואר 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות צאנז
תחומי עיסוק תשובות בהלכה, התרת עגונות
רבותיו חיים הלברשטאם
תלמידיו אלחנן היילפרין
חיבוריו שו"ת מהר"ש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משפחתו ומשנתו עריכה

נולד במערב גליציה, לאסתר ולרב זאב וולף אנגל. התחנך בביתה של משפחת חסידי צאנז. הסמך לרבנות בידי הרב יוסף שאול נתנזון ("השואל ומשיב"), דוב בריש רפפורט ונסמך בעל פה על ידי הרב שניאור זלמן פרדקין ("התורת חסד").

שימש כרב בעיר בילגוריי ולאחר מכן בעיר רודניק. בשנת תרמ"א החל להיות רב בעיר דוקלא בגליציה ומשנת תרמ"ח בעיר רדומישל שעל שמה נתפרסם שמו. עם פטירת רבו מצאנז, קיבל את מרותם של בניו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא ורבי ברוך הלברשטאם מגארליץ.

במלחמת העולם הראשונה עזב את עירו והתגורר בעיר ואץ (ווייטצען) בהונגריה. בסוף המלחמה בדרכו חזרה לעירו נתעכב בעיר קושיצה בצ'כוסלובקיה וקיבל את בקשת בני העיר להיות שם רב. במקום זה עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו עקב מאורעות המלחמה. היה מוסיף לחתימתו "כעת בין הגולים פה קאשוי", וביקש תדיר שלאחר פטירתו יקברו אותו בגלילות העיר צאנז, אולם לאחר שרבי אהרן הורוביץ מבייטש נקבר בעיר על פי הוראת חתנו רבי חיים סגל-ליברמן מדאברא, אמר שמכיוון שחתן הרב מצאנז נקבר כאן, נתרחבו גלילות צאנז עד לעיר קאשוי, ומאז הפסיק לחתום כנ"ל,

נפטר בקאשוי בשנת תרצ"ה, ואכן נקבר ליד האהל של רבי אהרן בעיר.

משפחתו עריכה

  • בתו, מינדל - נישאה לרב דוד הלפרין, מצאצאי ה'דברי חיים' מצאנז, ובנו של רבי מתתיהו חיים אב"ד דאבשיץ

ספריו עריכה

  • שו"ת מהר"ש - ז' כרכים של תשובות שהשיב. החלקים האחרונים יצאו לאור לאחר פטירתו על ידי בנו.

לקריאה נוספת עריכה

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, תשמ"ז, עמ' סג-פז.

קישורים חיצוניים עריכה

מספריו